לדף ראשי



פיקדון - דבר הניתן למשמרת.
אדם שקיבל פיקדון, והכחיש ונשבע לשקר, משלם את הפיקדון בתוספת חמישית וקורבן אשם. (ויקרא ה' כ"א-כ"ז). שבועת זו היא שבועת הפקדון שחייב עליה קרן וחומש וקרבן אשם.

פקדון אינו נשמט בשנה השביעית. אם כתוב בשטר שהוא פקדון - אינו משמט (מהרי"ק שרש יו"ד וקפ"ב סי' ח').
אדם אינו מעביר פיקדון לאחר. פקדון בחזקת בעליו הוא, ואע"פ שהוא ביד אחר יכול בעליו להקנותו (רמב"ם מכירה פ"ג ט').

המפקיד אצל חבירו בחינם, ונגנב או אבד, שומר הפיקדון נחשב לשומר חנם, הוא נשבע שלא שלח ידו בפקדון ופטור מלשלם. בשבועה שהוא נשבע כוללים גם שבועה שלא פשע בשמירתו, ושמר כדרך השומרין ובמקום המשתמר (ב"מ מ"ב ומ"ג).

המפקיד אצל חבירו בין כלים בין מעות ואמר לו תן לי פקדוני, ואמר לו השומר איני יודע אנה הנחתי פקדון זה, או באיזה מקום קברתי הכספים, המתן לי עד שאבקש ואמצא ואחזיר לך, הרי זה פושע וחייב לשלם מיד (רמב"ם שם פ"ד ז ).

המוכר פקדון ברשות בית דין (כגון בפירות שחושש שירקבו או שיוזל השער) - מוכר לאחרים ואינו מוכר לעצמו, שלא ייחשד שקנה במחיר מוזל. הדמים יהיו מונחים אצלו, ויש לו רשות להשתמש בהן, והוא נחשב כשומר שכר (שם פ"ז ה ).

אין מקבלין פקדונות מתינוקות. אין לעכב פקדון בגלל תביעה כספית.


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן