לדף ראשי



עונש ממון בנוסף על המוטל על אדם לשלם כתשלומים שהוא חייב.
זה הכלל:

כל המשלם מה שהזיק הרי זה ממון,
כל המשלם יתר על הקרן הרי זה קנס (כתובות פ"ג ט').
כגון: תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה שהגנב משלם,
וחמשים כסף של אונס ומפתה (קדושין מ"ו).

מודה בקנס פטור
שונה חוב של קנס מחוב של ממון. בממון הודאת בעל חוב מחייבת אותו גם ללא כל הוכחה נוספת, ואילו בקנס אם הודה על המעשה שעשה פטור. למדו זאת מהפסוק 'אשר ירשיעון אלוהים' (שמות כ"ב) ולא המרשיע את עצמו (ב"ק ס"ד),

אם באו עדים להעיד על המעשה אחרי שמודה בקנס, מחלקות בין רב ושמואל,
רב סבר פטור
ושמואל סבר חייב.

דיני קנסות בזמן הזה
בזמן הזה אין דנים דיני קנסות. כדי שלא יהיו העם פרוצים בנזיקין נהגו חכמים לנדותם עד שיפייסו בדברים או בממון.
מעשה באחד שהפיל שינו של חבירו ונידהו מר רב צדוק גאון, וא"ל לך ופייסו או בדברים או בממון.
רב נטרונאי גאון השיב: כך המנהג בשתי הישיבות, שכל מי שחובל בחבירו מנדים אותו עד שיפייס אותו בין במועט בין בהרבה (הרא"ש פ' החובל).
אם ראו בית דין כי לצורך שעה הוא, שהעם פרוצים בעבירות, היו מטילים עונשים שונים, ויש להם כוח להפקיר ממון כראות עיניהם ולקנוס עברינים ולנדותם ולהכותם ולאוסרם בבית האסורים. ודוקא גדול הדור או טובי העיר עפ"י בית דין (ש"ע חו"מ הל' דיינים).


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן