חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

שבור מלכא

מלך פרס.

היו שני מלכים בשם זה:
1. אוהב ישראל שהתרועע עם שמואל בנהרדעא
2. שונא ישראל, שהכביד על היהודים מסים וארנונא.

שבור מלכא הראשון
בנו של ארדשיד המלך הראשון לבית הססנידים. מלך בפרס בשנות 240-271. ארדשיד כבש את כל ארץ הפרתים מנהר פרת עד נהר אינדוס, ומהים הכספי עד לשון ים פרס, ובתוכם גם את בבל, וכונן את ממלכת פרס החדשה או מלכות בית הססנידים. בני השבט אשר מקרבו יצאו המושלים החדשים האלה נודעים בדברי ימי פרס החדשה ובמקורי ישראל בשם "חברים" עובדי אש.

השפעת האמגושים כהני הדת הייתה אז חזקה על דרכי הממשלה. הם היו קנאים לאמונתם, והקשו על הנוצרים והיהודים. בראשית ימי ממשלת הססנידים שללו מהיהודים את הסמכות לדון דיני נפשות ולאחוז במשרה ציבורית. הם גם פגעו באמונת היהודים.

ימי שלום בין היהודים והחברים החלו בימי בנו של ארדשיד, הוא שבור מלכא הראשון שהתרועע עם שמואל ראש ישיבת נהרדעא. שבור מלכא היה אוהב ישראל באמת, וגמל להם חסדים כל ימי מלכותו. כנראה בגלל ידידותו עם שמואל. בתלמוד מתארים אותו כבעל נפש יקרה, חסיד חונן דלים, ומרבה שיחה עם חכמי ישראל (ב"מ ע': עבודה זרה ע"ו: חולין מ"ב:). קבל עצות שמואל ואהב להתוכח אתו (ברכות נ"ו, סנהדרין צ"ח.). חקר בחוקי אמונת ישראל ומשפטיהם, ולפעמים השתתף בטקסים דתיים (סוכה נ"ג. ב"מ קי"ט.). בכל המלחמות שהיו לו עם ממלכת רומא, לא הרג יהודים למרות שהיו רבים בארצות אלה. למעט בעיר מזנת-קיסריא אשר במדינת קפוטקיא, שם נלחם ביהודים והרג בהם שנים עשר אלף איש, כי יצאו בחרב לקראתו. שמואל האמין לדבריו עד כי לא קרע בגדיו לסימן אבלות בהגיע השמועה מההרג הרב, כי "אינהו גרמי לנפשייהו" (מו"ק כ"ו.).

יהודי בבל תלו תקוות רבות בשבור מלכא, וחשבו כי יבנה להם את בית המקדש ככורש בשעתו. אדונת או פפא בר נצר הגבור מתדמור (פלטירא) הביא קץ לגדולתו של שבור. בדרך זו אפשר להבין למה המשילו חכמי התלמוד בזמן ההוא את התדמורים למחריבי ביהמ"ק. רב יהודה, מתלמידי שמואל, אמר:
עתידין ישראל דעבדי יומא טבא כי חרב תרמוד (תדמור).
ר' יוחנן וסבי דאמרי תרווייהו: אין מקבלין גרים מן התרמודים (יבמות ט"ז.: י"ז).

שבור מלכא השני
מבית הססנידים עמד שבור מלכא השני, שמלך יותר משבעים שנה (380-303). הוא הוכתר למלך בעודנו עובר במעי אמו, כי האמגושים שמו את כתר המלכות על בטן אפרא הורמיז אמו, הנודעת בתלמוד בשם "אמיה דמלכא".
שבור מלכא השני לא היה אוהב ישראל. בימי ממשלתו פסקה הידידות בין בית המלוכה והיהודים, ורדיפות רבות נכונו לבני ישראל היושבים בארצות הפרסים.
שבור מלכא זה הוציא מארם הצפונית (Armenia) יהודים בהמון רב, שישבו שם עוד מימי נבוכדנאצר והמלך טיגרנוס, והושיבם בסוסניא ואיספאהן. ליהודי בבל הציק במסים וארנוניות וגזירות שונות. כשהיו גדודי חיל פרס חונים במחוזא, היו בני העיר, שרובם יהודים, חייבים לכלכלם (פסחים ה': תענית כ"א.).
בימיו הלשינו על רבה כי בדרשותיו מבטל את העם מעבודה ופוגע בהכנסות ממיסים, והרץ שיצא לתפוש אותו ולמוסרו למלכות גרם למותו (ב"מ פ"ו). רבא היה אנוס לשחד אותו מזמן לזמן (חגיגה ה':).
פעם הכה רבא מכת מרדות איש יהודי שבעל גויה, והאיש מת בגלל המכות. שבור מלכא רצה להעניש את רבא על שדן דיני נפשות. כנראה שרבא ברח, ושומרי המלך באו לביתו, בזזו את כל רכושו, ורצו להענישו. אמו של המלך אפרא הורמיז הגנה עליו והצילה אותו (תענית כ"ד:).
היא הראתה ליהודים אותות אהבה ורצון, כיבדה את מורי התורה ובאה אתם בדברים (זבחים קט"ז: נדה כ':), לרב יוסף, ריש מתיבתא בפומבדיתא, שלחה ארנק דינרי זהב להקדישם למצוות (ב"ב ח'.). גם נתנה לרבא ארבע מאות דינרים לצדקה.
אפרא הורמיז הגנה על היהודים ומנעה רדיפות.

משיחותיו של שבור מלכא השני עם האמוראים ידועה השאלה ששאל את רב חמא מנהרדעא: קבורה מן התורה מנין? (סנהדרין מ"ו:).

מקור הערך: על פי י"ד אייזנשטיין, אוצר ישראל


הערות לערך:
שם המעיר: אורי
הערה: תדמור היא פלמירא ולא פלטירא (palm = תמר ).
שבור = שא + בור (פרסית מלך + בן ), כלומר בן המלך
מקור ההערה: ידע אישי


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן