לדף
ראשי
שיר השירים רבה
מדרש אגדה ארץ ישראלי קדום לשיר השירים. שיר השירים רבה - מדרש אגדה על שיר השירים. רש"י מזכירו בשם מדרש שה"ש (בפירושו ד, א; ח, י"א). נקרא גם אגדת חזית (ערוך ערך טפף), או מדרש חזית (רמב"ן בפירושו לשמות ד' כ"ח), מפני שהוא מתחיל בדרשת הפסוק חזית איש מהיר במלאכתו (משלי כ"ב). בעל התשב"ץ אומר כי הוא מדרש א"י (ח"ג סי' ל"ז). בילקוט שמעוני הוא נקרא לעתים בטעות פסיקתא רבתי. המדרש מסודר כסדר מגילת שיר השירים, והוא מחולק לשמונה פרשות, הזהות עם הפרקים של המגילה. ניסוחים בלתי רגילים אצל הקדמונים הנמצאים במדרש, כמו הדיבור שנו חכמים במשנה (פ' הביאני המלך) וכדומה, הם כנראה שגיאת המעתיקים שהכניסו פירושים והגהות מהגליון לספר. לדוגמה: הפסוק ישקני: תעשה את פרוזביון שליח. המילה שליח היא פירוש פרוזביון. בפסוק דומה דודי: את אמרת לי דיו דיו דיאו דיאו, הך דיאו דיאו הוא פירוש. וכן במקומות נוספים. לדעת ילינק שה"ש רבה הוא לקט ממדרשים שונים, והוא כעין ילקוט (מאנאטסשריפט 1819 עמ' 231). מקורותיו היו התלמוד ירושלמי, פסיקתא דר"כ, מדרשי ב"ר ויק"ר, פירושים מסדר עולם רבה, ספרא, ספרי ומכילתא. הוא קודם לפסיקתא רבתי, ונתחבר בערך במאה השמינית. פרשני מדרש רבה פירשו גם מדרש זה. הפירוש "כנפי יונה" לר' ברוך מיוחד לשיר השירים רבה. עטעלזהן (ווארשא 1876). טקסט מלא של מדרש רבה לשיר השירים, בעריכת זהבה גרליץ מקור הערך: א"ד אייזנשטיין, אוצר ישראל
יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|