לדף ראשי




שמואל הקטן - תנא בדור השני, כחמשים שנה אחר החרבן. הכנוי "קטן" ניתן לו לפי שהקטין עצמו, או שהיה רק במעט קטן משמואל הרמתי (ירוש' סוטה פ"ט כ"ד ע"ב). ואולי היה קטן בקומה, לעומת אבא אריכא שהיה גדול; ואולי היה זה כנוי של חיבה, כמו ר' יוסי קטונתא וזעירא.
שמואל הקטן חי בזמן ר"ג ביבנה. מעשה בר"ג שאמר יקרוני שבעה זקנים לעלייה (לעבר את השנה) ונכנסו שמונה. אמר: מי הוא שנכנס שלא ברשות? עמד שמואל הקטן על רגליו ואמר אני עליתי שלא ברשות, הלכה נצרכה לי ונכנסתי לשאול עליה (אמר זאת כדי שלא לבייש את מי שנכנס שלא ברשות). אמר לו ר"ג: שב בני! ראוים כל השנים כולן להתעבר על ידך (סנהדרין י"א.)

שמואל הקטן תיקן ברכת ולמלשינים בתפלה לפני ר"ג ביבנה (ברכות כ"ט.).
שמואל הקטן היה מהחסידים הראשונים ותפלתו נשמעת. פעם אחת חלה במחלת הדרוקן, ומפני שאמרו חכמים כי שלשה מיני הדרוקן הם, של עבירה ושל רעב ושל כשפים, אמר: רבונו של עולם, מי מפיס? כלומר: מי מטיל גורל להודיע שאינו של עבירה? - ונתרפא (שבת ל"ג.).

שמואל הקטן גזר תענית על עצירת גשמים וירדו להם גשמים קודם הנץ החמה של יום התענית. סבורין העם לומר שבחו של צבור הוא (שירדו הגשמים עוד לפני התענית). אמר להם: אמשול לכם משל. למה הדבר דומה? לעבד שמבקש פרס מרבו. אמר להם, תנו לו ואל אשמע קולו.
שוב גזר שמואל הקטן תענית, וירדו להם גשמים לאחר שקיעת החמה. כסבורין העם לומר שבחו של צבור הוא... אמר להם: דומה לעבד שמבקש פרס מרבו, ואמר להם המתינו לו עד שיתמקמק ויצטער, ואח"כ תנו לו. ולשמואל הקטן, שבחו של צבור היכי דמי? אמר משיב הרוח ונשב זיקא אמר מוריד הגשם ואתא מיטרא (תענית כ"ה:).
כשנכנסו זקנים לעלייה ביבנה, יצאה בת קול ואמרה להם יש ביניכם אחד ראוי לרוח הקדש אלא שאין הדור כדאי. ונתנו עיניהם בשמואל הקטן. וכשמת היו אומרים עליו הוי עניו חסיד תלמיד של הלל הזקן. ובשעת מיתתו אמר: שמעון וישמעאל לחרבא, ושאר כל עמא לביזה, ועקץ סגיאין יהויין. (ירוש' סוטה פ"ט).

לדעת ר' יעקב בריל במבוא המשנה (ח"א 98) שמעון הוא בר כוכבא ודבריו נתאמתו שנהרג, ור' ישמעאל ור"ש יצאו ליהרג כאחד (מכילתא משפטים פי"ח ד"ה אם ענה תענה, וע', מורה נבוכי הזמן לר"נ קרכמל עמ' 62).

דרשותיו
לא מצינו דברי הלכה לשמואל הקטן, ונזכרים מעט מדרשותיו.
היה רגיל לומר "בנפול אויבך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך פן יראה ה' ורע בעיניו והשיב מעליו אפו" (אבות פ"ד כ"ד). והוא פסוק במשלי כ"ד י"ז.
ר' יוחנן אמר בשמו: העוה"ז דומה לגלגל (ד"א זוטא פכ"ח).
שאלו את שמואל הקטן מהו דכתיב יש צדיק אובד בצדקו (קהלת ז' מ":)? א"ל גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם, שהצדיק עתיד לבוא לידי מייט (שיתמוטט ממעשים טובים), אמר הקב"ה עד שהוא עומד בצדקו אסלקנו... ויש רשע מאריך ברשעתו, כ"ז שאדם חי הקב"ה מצפה לו לתשובה, מת - אבדה תקותו, שנאמר (משלי י"א) "במות אדם רשע תאבד תקוה" (מדרש קהלת פ"ז ל"ב).
כי עד צדק ישוב משפט ואחריו כל ישרי לב (תהלים צ"ד ט"ו). אמרוה לשמואל הקטן: מהו ואחריו כל ישרי לב? אמר להם מתן שכרן של צדיקים נתון לאחריהם, ומתן שכרן של רשעים נתון לפניהם, שנאמר ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו (דברים ז' י', מדרש תהלים צ"ד ט"ו).



הערות לערך:
שם המעיר: מרים אייכנבאום
הערה: יש להוסיף את חיבורו "ברייתא דשמואל הקטן", אשר בו בא לידי בטוי ידענותו באסטרונומיה (וגם באסטרולוגיה ר"ל).
ההערה של רבן גמליאל מתייחסת לידענותו של שמואל הקטן בשטח זה.
את הברייתא אפשר למצוא באוצר מדרשים של אייזנשטיין
עמ' 547-542.
הגעתי אליו דרך אבן עזרא אשר מזכיר אותו באותם נושאים.
מקור ההערה: אייזנשטין - אוצר המדרשים, עמ' 547-542

שם המעיר: ידידיה ונגרובר
הערה: לגבי ברייתא דשמואל - לעתים היא נקראת ברייתא דשמואל ירחינאה, ומייחסים אותה לאמורא שמואל, אשר היו נהירין לו שבילי דרקיעא.
מקור ההערה: הקדמת הרב ליפקין לברייתא דשמואל, וילנה תרפ"ה.
לעיון נוסף: אוצר החכמה


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן