אנציקלופדיה יהודית דעת - אלכסנדרי ;
חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

אלכסנדרי

אמורא ארצישראלי בדור השני, במחצית השניה של המאה השלישית לספירה. דרש דרשות רבות באגדה. בהלכה לא נשאר ממנו דבר.

הנושאים שעסק בהם היו: שבח הענווה, אהבת התורה והבריות, המנעות מלשון הרע. רוב דרשותיו למקרא הם לתהילים.

דרך פעולתו הייתה מקורית: הלך והכריז, מי מבקש [סם] חיים? מי מבקש חיים? נתקבצו אליו אנשים ואמרו לו: תן לנו חיים. אמר להם: כתוב, (תהלים לד:יג-יד) "מי האיש החפץ חיים לראות טוב - נצר לשונך מרע" (ע"ז יט:ב).
לשון הרע היה אחד החטאים שגרם לשעבודם של ישראל בין האומות והוא מעכב את גאולתם. כך אמר משה "לשון הרע יש ביניהם, היאך יהיו ראויין לגאולה?!" (שמו"ר א:ל).

על הגאווה:
"כל אדם שיש בו גסות הרוח, אפילו רוח קימעא עוכרתו" (סוכה ה:א).
ואילו הענווה ושפלות הרוח הם מכלי תשמישיו של הקב"ה:
"כל מי ששומע קללתו ושותק נקרא חסיד" (שו"ט טז:יא). "אם הדיוט משתמש בכלי שבור גנאי הוא לו, אבל הקב"ה אינו כן, אלא כל שימושיו כלים שבורים: קרוב ה' לנשברי לב (תהלים לד:יט); הרופא לשבורי לב (תהלים קמז:ג); לב נשבר ונדכה" (תהלים נא:יט) (פסיקתא דרב כהנא קנח:ב, ויק"ר ז:ב).
התורה מביאה את הבריות לידי שלום ואהבה:
שני חמרים היו מהלכין בדרך, והיו שונאין זה את זה. רבץ לו חמורו של אחד מהם. ראה אותו חברו ועבר. משעבר אמר: כתיב בתורה "כי תראה חמור שונאך וגו' עזב תעזב עמו". מיד חזר וטען עמו. התחיל לשיח בלבו, אמר, כך היה פלוני אוהבי ולא הייתי יודע. נכנסו להם לפונדק ואכלו ושתו. מי גרם להם שיעשו שלום? על ידי שהביט זה בתורה (ילקוט שמעוני משפטים שו).
אמר רבי אלכסנדרי: כל העוסק בתורה לשמה, משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה, שנאמר או יחזק במעוזי יעשה שלום לי, שלום יעשה לי. (ילקוט שמעוני ישעיהו רמז תלו).
התורה נקנית בייסורים, אבל מה נעימים ייסורים אלה, כי: "אין לך אדם בלא ייסורים. אשריו לאדם שייסורים באים עליו מן התורה, שנאמר (תהלים צד:יב) אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו" (ב"ר, ראש צב).

מדברי רבי אלכסנדרי
רבי אלכסנדרי בתר דמצלי אמר הכי: רבון העולמים, גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך, ומי מעכב? שאור שבעיסה ושעבוד מלכיות; יהי רצון מלפניך שתצילנו מידם, ונשוב לעשות חוקי רצונך בלבב שלם. [ברכות יז א].
מכריז רבי אלכסנדרי: מאן בעי חיי? מאן בעי חיי? כנוף ואתו כולי עלמא לגביה, אמרי ליה: הב לן חיי, אמר להו: [תהלים לד] מי האיש החפץ חיים וגו' נצור לשונך מרע... סור מרע ועשה טוב; שמא יאמר אדם: נצרתי לשוני מרע ושפתי מדבר מרמה, [אלך] ואתגרה בשינה? ת"ל: סור מרע ועשה טוב, אין טוב אלא תורה, שנאמר: כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו. [עבודה זרה יט עמוד ב].
כל אדם שיש בו גסות הרוח, אפילו רוח קימעא עוכרתו. (סוכה ה:א).
כל מי ששומע קללתו ושותק - נקרא חסיד. (שו"ט טז:יא).
אם הדיוט משתמש בכלי שבור גנאי הוא לו, אבל הקב"ה אינו כן, אלא כל שימושיו כלים שבורים: "קרוב ה' לנשברי לב" (תהלים לד:יט). (פסיק' דרב כהנא קנח:ב).
אמר רבי אלכסנדרי: גדול כחן של מוציאי מעשרות, שהן הופכין את הקללה לברכה. אתה מוצא כל מקום שכתוב בתורה השקיפה, לשון צער הוא, כמה דאת אמר: (שמות יד): וישקף ה' אל מחנה מצרים. וכן בסדום, שנאמר (בראשית יט): וישקף ה' על פני סדום, חוץ מזו. אמר רבי אלכסנדרי: גדול כחן של מוציאי מעשרות, שהם הופכים דבר ארורה לברכה, שנאמר: השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך. (מדרש רבא, שמות מא).
אמר רבי אלכסנדרי בר חגאי: (בשם) ר' אלכסנדרי קרובה (קרובץ) אם מתכנסים כל אוה"ע להלבין כנף אחד של עורב אינן יכולין. כך אם מתכנסים כל אומות העולם לעקור דבר אחד מהתורה אינן יכולין. (מדרש רבה, ויקרא, מצורע יט).
אמר רבי אלכסנדרי: ההדיוט הזה אם משמש הוא בכלים שבורים גנאי הוא לו, אבל הקב"ה כלי תשמישו שבורים, שנאמר קרוב ה' לנשברי לב; הרופא לשבורי לב (ישעיה נז); ואת דכא ושפל רוח; זבחי אלהים רוח נשברה; לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה. מדרש רבה, ויקרא ז,ב

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן