חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

ישמעאל בן אלישע

מגדולי התנאים בדור הרביעי, בתחילת המאה השניה לספירה. הוא ר' ישמעאל סתם.

בילדותו נלקח בשבי לרומי, ונפדה על ידי ר' יהושע:
מעשה ברבי יהושע בן חנניה שהלך לכרך גדול שברומי. אמרו לו: תינוק אחד יש בבית האסורים, יפה עיניים וטוב רואי וקווצותיו סדורות לו תלתלים. הלך ועמד על פתח בית האסורים. אמר: 'מי נתן למשסה יעקב וישראל לבוזזים'? ענה אותו תינוק ואמר: 'הלא ה' זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו' (ישעיה מב:כד). אמר, מובטחני בו שמורה הוראה בישראל. העבודה, שאיני זה מכאן עד שאפדנו בכל ממון שפוסקין עליו. אמרו, לא זז משם עד שפדאו בממון הרבה, ולא היו ימים מועטין עד שהורה הוראה בישראל. ואותו תינוק ר' ישמעאל בן אלישע היה (גטין נח:א).
חברו היה רבי עקיבא. שניהם פיתחו שיטות שונות בדרשת התורה. לפרטים ראה:
הערך "מידות הדרש של רבי ישמעאל ורבי עקיבא

היה הראשון שקבע את שלוש עשרה המידות שהתורה נדרשת בהן והשתמש בהן במדרשי ההלכה שלו.

מן הכללים שקבע: "דיברה תורה כלשון בני אדם" (ספרי במדבר, קיב); "אין מוקדם ומאוחר בתורה" (מכילתא בשלח, מסכתא דשירתא, פרשה ז); "כל פרשה שנאמרה ונשנית, לא נשנית אלא בשביל דבר שנתחדש בה" (סוטה ג:א).
היה גדול גם באגדה. העיד עליו רבי טרפון: חכם גדול הוא ובקי באגדות (מו"ק כח:ב).

והרי אחדות ממחלוקותיו עם ר' עקיבא:
"וכל העם ראים את הקולת ואת הלפידם" (שמות כ:טו) - רואין הנראה ושומעין הנשמע, דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: רואין הנשמע ושומעין הנראה (מכילתא יתרו פרשה ט); "עליהם עוף השמים ישכון מבין עפאים יתנו קול" (תהלים קד:יב) - ר' עקיבא אומר: אלו מלאכי השרת. אמר לו ר' ישמעאל: כלך מדברותיך ולך אצל נגעים ואהלות... אלא אמר ר' ישמעאל: זה עוף ששוכן על האילנות, שקילוסו של הקב"ה עולה מהם (שו"ט שם).
מקום מושבו הקבוע של ר' ישמעאל היה בדרומה של יהודה, סמוך לאדום (משנה כתובות ה:ח), בכפר עזיז (משנה כלאים ו:ד). מחייו הפרטיים ידוע רק מעט. שני בניו מתו עליו בזה אחר זה. ארבע חבריו באו אליו לנחמו באבלו: ר' טרפון, ר' יוסי הגלילי, ר' אלעזר בן עזריה ור' עקיבא. הוא צידק על עצמו את הדין במלים: "רבו עוונותיו, תכפוהו אבליו, הטריח רבותיו" (מו"ק כח:ב).

דבריו על למוד תורה:
"תנא דבי ר' ישמעאל, דברי תורה לא יהו עליך חובה, ואי אתה רשאי לפטור עצמך מהן" (מנחות צט:ב). כששאל ממנו אלעזר בן דמה בן אחותו אם מותר לו ללמוד חכמת יוונית, אחרי שכבר למד כל התורה כולה, קרא עליו את המקרא: "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, והגית בו יומם ולילה" (יהושע א:ח), ואמר לו: צא ובדוק שעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה ולמוד בה חכמת יוונית.

בימיו החלה להתפשט הנצרות. ר' ישמעאל הזהיר להתרחק מהם. כשבן אחותו אלעזר בן דמה נושך על ידי נחש, ובא אחד מהנוצרים הראשונים לרפאו בשם ישוע הנוצרי, לא הניחו ר' ישמעאל, ואמר שמוטב למות מלהתרפא על ידו.

מן המקורות
מסכת נדרים פרק ט משנה י
מעשה באחד שנדר מבת אחותו הנייה והכניסוה לבית רבי ישמעאל וייפוה אמר לו רבי ישמעאל בני לזו נדרת אמר לו לאו והתירו רבי ישמעאל באותה שעה בכה רבי ישמעאל ואמר בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן וכשמת רבי ישמעאל היו בנות ישראל נושאות קינה ואומרות בנות ישראל אל רבי ישמעאל בכינה וכן הוא אומר בשאול (שמואל ב' א') בנות ישראל אל שאול בכינה:

מסכת אבות פרק ג משנה יב
רבי ישמעאל אומר הוי קל לראש ונוח לתשחורת והוי מקבל את כל האדם בשמחה:

מסכת ידים פרק ד משנה ג
בו ביום אמרו עמון ומואב מה הן בשביעית גזר ר"ט מעשר עני וגזר ר"א בן עזריה מעשר שני א"ר ישמעאל אלעזר בן עזריה עליך ראיה ללמד שאתה מחמיר שכל המחמיר עליו ראיה ללמד אמר לו ר"א בן עזריה ישמעאל אחי אני לא שניתי מסדר השנים טרפון אחי שינה ועליו ראיה ללמד...

תוספתא מכות (צוקרמאנדל) פרק ה הלכה ט
ר' ישמעאל או' המוחק אות אחת מן השם עובר בלא תעשה שנ' ואבדתם את שמם מן המקום ההוא לא תעשון כן לי"י אלהיכם:

ברכות דף סג עמוד ב
דתנן, רבי ישמעאל אומר: הרוצה שיתחכם יעסוק בדיני ממונות, שאין לך מקצוע בתורה יותר מהן, שהן כמעין נובע.

שבת דף יב עמוד ב
לא יקרא לאור הנר שמא יטה. אמר רבי ישמעאל בן אלישע: אני אקרא ולא אטה. פעם אחת קרא ובקש להטות. אמר: כמה גדולים דברי חכמים, שהיו אומרים לא יקרא לאור הנר! רבי נתן אומר: קרא והטה וכתב על פנקסו: אני ישמעאל בן אלישע קריתי והטיתי נר בשבת, לכשיבנה בית המקדש אביא חטאת שמנה.

שבת דף לב עמוד א
תנא דבי רבי ישמעאל: כי יפל הנפל ממנו - ראוי זה ליפול מששת ימי בראשית, שהרי לא נפל והכתוב קראו נופל. אלא שמגלגלין זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב.

ברכות דף ז עמוד א
תניא, אמר רבי ישמעאל בן אלישע: פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים, וראיתי אכתריאל יה ה' צבאות שהוא יושב על כסא רם ונשא ואמר לי: ישמעאל בני, ברכני! - אמרתי לו: יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת הדין, ונענע לי בראשו.

גיטין דף נח עמוד א
ת"ר: מעשה ברבי יהושע בן חנניה שהלך לכרך גדול שברומי, אמרו לו: תינוק אחד יש בבית האסורים, יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו: סדורות לו תלתלים. הלך ועמד על פתח בית האסורים, אמר: [ישעיהו מב] מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים? ענה אותו תינוק ואמר: הלא ה' זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו. אמר: מובטחני בו שמורה הוראה בישראל, העבודה! שאיני זז מכאן עד שאפדנו בכל ממון שפוסקין עליו. אמרו: לא זז משם עד שפדאו בממון הרבה, ולא היו ימים מועטין עד שהורה הוראה בישראל. ומנו? רבי ישמעאל בן אלישע. אמר רב יהודה אמר רב: מעשה בבנו ובבתו של ר' ישמעאל בן אלישע שנשבו לשני אדונים. לימים נזדווגו שניהם במקום אחד, זה אומר: יש לי עבד שאין כיופיו בכל העולם, וזה אומר: יש לי שפחה שאין בכל העולם כולו כיופיה, אמרו: בוא ונשיאם זה לזה ונחלק בוולדות. הכניסום לחדר, זה ישב בקרן זוית זה וזו ישבה בקרן זוית זה, זה אומר: אני כהן בן כהנים גדולים אשא שפחה? וזאת אומרת: אני כהנת בת כהנים גדולים אנשא לעבד? ובכו כל הלילה. כיון שעלה עמוד השחר, הכירו זה את זה, ונפלו זה על זה וגעו בבכיה עד שיצאה נשמתן. ועליהן קונן ירמיה: [איכה א'] על אלה אני בוכיה עיני עיני יורדה מים.

בבא בתרא דף ס עמוד ב
תניא, אמר ר' ישמעאל בן אלישע: מיום שחרב בית המקדש, דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לאכול בשר ולא לשתות יין, אלא אין גוזרין גזרה על הצבור אא"כ רוב צבור יכולין לעמוד בה; ומיום שפשטה מלכות הרשעה, שגוזרת עלינו גזירות רעות וקשות, ומבטלת ממנו תורה ומצות, ואין מנחת אותנו ליכנס לשבוע הבן, ואמרי לה: לישוע הבן, דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לישא אשה ולהוליד בנים, ונמצא זרעו של אברהם אבינו כלה מאליו, אלא הנח להם לישראל, מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין.

אבות דרבי נתן נוסחא א פרק לח
וכשתפשו את רשב"ג ואת רבי ישמעאל ליהרג היה רשב"ג יושב ותוהה בדעתו ואומר אוי לנו שאנו נהרגין כמחללי שבתות וכעובדי ע"א וכמגלי עריות וכשופכי דמים. אמר לו רבי ישמעאל בן אלישע רצונך שאומר לפניך דבר אחד? א"ל אמור. א"ל שמא כשהיית מסיב בסעודה באו עניים ועמדו על פתחך ולא הנחתם שיכנסו ויאכלו. אמר לו השמים אם עשיתי כן, אלא שומרים היו לי יושבין על הפתח, כשהיו העניים באים היו מכניסין אותן אצלי ואוכלין ושותין אצלי ומברכין לשם שמים. א"ל שמא כשהיית יושב ודורש בהר הבית, והיו כל אוכלוסי ישראל יושבין לפניך זחה דעתך עליך. אמר לו ישמעאל אחי מוכן אדם שיקבל את פגעו. והיו מתחננין לאספקלטור זה אמר [לו] אני כהן בן כהן גדול הרגני תחלה ואל אראה במיתת חבירי. וזה אמר לו אני נשיא בן נשיא הרגני תחלה ואל אראה במיתת חבירי. אמר להם הפילו גורלות. והפילו ונפל הפור על רשב"ג. מיד נטל החרב וחתך את ראשו. נטלו ר"י בן אלישע והניחו בחיקו והיה בוכה וצועק פה קדוש פה נאמן פה קדוש פה נאמן פה שמוציא סנדלפונין טובות ואבנים טובות ומרגליות מי הטמינך בעפר ומי מילא לשונך עפר ואפר עליך הכתוב אומר חרב עורי על רעי ועל גבר עמיתי (זכריה י"ג ז'). לא הספיק לגמור הדבר עד שנטלו החרב וחתכו את ראשו.


הערות לערך:
שם המעיר:
הערה: יש הטוענים כי הסיפור בברכות היה חיזיון, חלום, ולא מציאות גשמית, ישנם מאפיינים בסיפור המתאימים לדמותו של ר' ישמעאל בן אלישע

מקור ההערה: ידע אישי


שם המעיר: תשובות
הערה: לגבי הזיהוי תוספות אומרים ביבמות שהיו שני ר' ישמעאל בן אלישע סבא ונכד. האחד חי בימי הבית ושני אחרי החורבן, וזה פותר את כל הבעיות.כך כתב גם היימן בתולדות תנאים ואמוראים עמ' 817 ואילך.
לגבי המחזה המסופר בברכות שראה את אכתריאל יה ה' צבאות בבית קודש הקדשים כמובן כמו כל המחזות הנבואיים אין מדובר במראה גשמי אלא באיזשהו מראה ברמה של נבואה ולא משהו מוחשי.



שם המעיר: שריה
הערה: היו שני ר ישמעאל:

ר' ישמעאל בן אלישע (דור רביעי לתנאים)
*היה ילד בתקופת החורבן, והיה שבוי בידי הרומים, עד שרבי יהושע הצילו.
*חבר של ר' עקיבה
*החזיק בדעה של לימוד על דרך הפשט, שיטת:"דיברה תורה בלשון בני-אדם",
ובר- פלוגתא (בעל מחלוקת) לר' עקיבה.
*הלך לשיטת בית הילל.
*היה ידוע באהבת ישראל, תפישת התורה עם דרך ארץ.
*הוסיף שבע מידות שהתורה נדרשת בהן על השש של הילל.
*העדיף את שיטת הלימוד "בכלל ופרט".
*היה יפה תואר.

רבי ישמעאל בן אלישע (דור שני לתנאים)
*הוצא להורג יחד עם רשב"ג.
*שמואל הקטן חזה את הריגתו מראש.
*עלה לשמים לבירור גזירת עשרת הרוגי-מלכות.
*היה כהן גדול בבית המקדש.
*קיימת סברה שר' ישמעאל בן אלישע היה נכדו של ר' ישמעאל בן אלישע כהן גדול.




שם המעיר: מיכאל שכטר
הערה: גרשם שלום רואה בקטע הסוגיה בברכות שריד של חיבור מיען ספר היכלות, ובכך מקדים את ספרי ההיכלות לתקופת התנאים. וידועה המחלוקת בעניין זה בין החוקרים. בער רואה בקטע זה הד למציאות היסטורית
מקור ההערה: יוסף דן, תולדות תורת הסוד ב עמוד 693


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן