חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

נחמן בר יצחק

מגדולי אמוראי בבל בדור הרביעי, במחצית הראשונה של המאה הרביעית לספירה. יליד העיר סורא (גטין לא:ב).

למד מפי כמה חכמים, בהם רב נחמן (בר יעקב), שישב לפניו ביחד עם רבא חברו (עירובין מג:ב). כן למד אצל רב חסדא ומסר בשמו (ע"ז סג:א). עמד בראש ישיבת פומבדיתא בשנים 352-357.

היה מצוין במידותיו: נוח לבריות ומדבר שלום עם כל אדם (ברכות לט:ב). נזהר שלא להעליב אדם (שבת מו:ב). גינה את הגאווה (סוטה ה:א) ואת הכעס (נדה כב:ב).
דקדק במצוות, שהם דברים העומדים ברומו של עולם (ברכות ו:ב). היה אומר: חביבה מצווה בשעתה (פסחים קה:ב); אין עושין מצוות חבילות חבילות, כדי שלא יתראו בעיניו כמשא (שם קב:ב). בערב שבת היה נושא צרכי שבת על כתפיו, מכתף ונכנס מכתף ויוצא (שבת קיט:א). אמר: כל המענג את השבת ניצול משעבוד גלויות (שם קיח:ב).

על לימוד התורה היה דורש:
"כי עליך הרגנו כל היום" (תהלים מד:כג) - אלו תלמידי חכמים שממיתין עצמן על דברי תורה (גטין נז:ב). אסור לנו להיבטל מן התורה אף לרגע, שכן אנו פועלי יום אנחנו (עירובין סה:א). "הרהורי עבירה קשים מעבירה" (יומא כט:א).
שימש בתפקיד ראש כלה (ב"ב כב:א) - דרש בפני הקהל המתאסף ללמוד תורה בחודשים אדר ואלול. אחרי פטירת רבא נתמנה רב נחמן בר יצחק לראש ישיבת פומבדיתא, תפקיד שמילא בשנים 352-357. (אגרת רב שרירא).

דרך לימודו של רב נחמן בר יצחק התאפיינה בדייקנות ובסדר שהיה נותן לדבריו. דיקדק במסירת שמות בעלי השמועה, ובנוסח המשנה ואותיותיה (ביצה לה:ב; ב"ק ס:א).
עסק בענייני מסורת, והרבה פעמים הוא מביא את מסורת הקריאה במקרא לעניין מלאות וחסרות (יומא לח:ב; יבמות סה:א ועוד).

חבריו: רב נחמן בר רב חסדא, וחכמי הדור החמישי, רב פפא (כריתות ח:א), ורב הונא בריה דרב יהושע (סנהדרין ל:ב), ואחרים.


מקור הערך: ע"פ היימן, תולדות תנאים ואמוראים, מרגליות, אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן