אנציקלופדיה יהודית דעת - מולד אדם ;
חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

מולד אדם

המולד של השנה השניה קרוי "מולד אדם"

"מולד" הוא הרגע בו הירח מגיע לנקודת האפס שלו, אין בו אור, ואז מתחיל הירח להתמלא ומתחיל חודש עברי [או מוסלמי].
"מולד שנה" הוא רגע המולד של חודש תשרי של שנה נתונה.

אדם הראשון נברא ביום השישי, אחרי חמשת ימי הבריאה. באותו יום החלה השנה השניה מבריאת העולם. המולד של השנה השניה קרוי "מולד אדם", כי זה המולד בשנה בה נולד אדם. מולד זה הוא ביום שישי שעה 14 מתחילת היום, 8 בבוקר לפי שעוננו. סימן השנה הזאת הוא: וי"ד.

המולד התיאורטי של השנה הראשונה לבריאה, קרוי "מולד תוהו", והוא היה שנה לפני מולד אדם.

מולד תוהו הוא מולד תיאורטי, כי בשנה הראשונה לבריאה היה רק שבוע אחד, השבוע האחרון של השנה. ניתן לחשב מולד קדימה ואחורה, ובחישוב לאחור עולה כי מולד תוהו היה בליל שני, חמש שעות ומאתים וארבעה חלקים בלילה, והסימן: בהר"ד - ב' (יום ב') ה' (חמש שעות), ר"ד (חלקים) והוא תחילת חשבון הלוח.

מהי השנה הראשונה של חישוב תאריך בריאת העולם? מולד תוהו או מולד אדם? בעניין זה חלוקים מחשבי הלוחות. א"א עקביהו טוען שכל החישובים שאנו עובדים אתם הם לפי מולד אדם.

רמב"ם מוסר את ההבחנה בין שני מניינים אלה:
רמב"ם הלכות שמיטה ויובל פרק י הלכה ב
ומאימתי התחילו למנות, מאחר ארבע עשרה שנה משנכנסו לארץ שנאמר שש שנים תזרע שדך ושש [שנים תזמור כרמך עד שיהיה כל אחד מכיר את ארצו, ושבע שנים עשו] בכבוש הארץ ושבע שנים בחילוק, נמצאת אומר בשנת שלש וחמש מאות ואלפים ליצירה מר"ה מאחר מולד אדם הראשון שהיא שנה שניה ליצירה התחילו למנות, ועשו שנת עשר וחמש מאות ליצירה שהיא שנת אחת ועשרים משנכנסו לארץ שמטה, ומנו שבע שמטות וקדשו שנת החמשים שהיא שנת ארבע וששים משנכנסו לארץ.
המבי"ט דן בשאלה ומציין שיש שני מניינים:
שו"ת מבי"ט חלק א סימן נ ד"ה ואקדים כי
ויש לשאול מאחר שהרב ז"ל מונה כל שנותיו לשנת היצירה, שהיא קודם מולד אדם הראשון, למה אמר כי התחילו למנות משנת שלש וחמש מאות ואלפים מאחר מולד אדם הראשון, היה לו לומר שנת ארבע וחמש מאות ואלפים ליצירה, כמו שאמר אח"כ שעשו שנת עשר וחמש מאות ואלפים ליצירה שמטה, וזה וודאי הוא ליצירה, שהוא קודם אדם הראשון. ולתשובה זה אני אומר כי מה שיסד החכם הצרפתי ז"ל:
ברל"ח לירידה [=ירידה למצרים]
בתמ"ח לפקידה [=פקוד פקדתי]
בתפ"ח לכניסה [=כניסה לארץ]
גשל"ח להריסה [=חורבן הבית]
הוא יסוד אמיתי ונכון. אבל הרב ז"ל סובר כי זה העיקר נתייסד על מולד אדם הראשון לא על שנת תוהו שהוא מולד בהר"ד.


מקור הערך: יהודה איזנברג

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן