לדף ראשי

הוא שטן, הוא יצר-הרע, הוא מלאך המות, יורד ומתעה (את האדם לחטוא), עולה (השמימה) ומרגיז (מלמד חובה על החוטא), נוטל רשות (להמית את החוטא) ונוטל נשמה (בבא בתרא ט"ז, א).

- אל יפתח אדם פיו לשטן. אל ידבר אדם על פורענות העתידה לבוא, כי בדברו על כך, הוא כנותן פתחון פה לשטן לקרב את הפורענות (כתובות ח', ב).

- בכור שטן. אדם חריף ועומד על דעתו, אינו חוזר מדעתו, ואינו מקבל את דעת הרבים (לפי רש"י יבמות ט"ו, א.


הערות לערך:
שם המעיר: גלית ברנשטיין
הערה: מן הראוי להתייחס למילה "שטן" המופיעה במקור הראשוני שלנו - התנ"ך. מופיע מפורשות בספר איוב כמקטרג, תפקידו להסתובב בין האנשים ולמסור לה' על רוע האנשים, "ללכלך". בנוסף מופיע המשפט המקביל ל "אל תפתח פה לשטן" מ"כתובות" - בתנ"ך: "אל תתן פיך לחטיא בשרך".
מקור ההערה: ידע אישי והתנ"ך

שם המעיר: דניאל שילה
הערה: בספר הכוזרי, ג יא, ג, יז מופיע השטן כמייצג את הספקות והפקפוקים שיש לאדם המאמין. דהיינו, השטן איננו חיצוני לאדם כי אם מצוי בתוכו.

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן