חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

ארון הקודש

ארון שבו שמים את ספר התורה בבית הכנסת. נקרא גם "היכל" או "תיבה"

הארון ששמים בו את ספר התורה נקרא גם כן היכל או תיבה. מקומו במדינות אירופה ואמריקה בצד מזרח, כדי שיתפללו העם לכיוון ירושלם. מקום הארון והכותל המזרחי שעומד שם הארון הוא המקום המכובד ומרומם בבית הכנסת.

לפני הארון ירד שליח הצבור להתפלל, ולפניו דורש רב העדה או הדרשן, והקהל יושבים פניהם מול ארון הקודש מלבד היושבים בכותל המזרחי.
אין אסור שהרבנים הדורשים לפני הקהל עומדים ואחוריהם לארון הקודש, כיוון שספר התורה מונח בארון הוי כמו ברשות אחרת (ט"ז ליו"ד סי' רפ"ב סק"א).
בספסל המזרח יושבים הזקנים והחשובים, פניהם כלפי העם ואחוריהם כלפי ההיכל, מפני כבוד הצבור (או"ח סי' ק"נ).

מנהגים בארון הקודש
בימים שקוראים בתורה פותחים הארון לקחת ספר תורה ממנו, גם פותחים אותו בשאומרים שיר הכבוד בשבת ויום טוב, אבינו מלכנו בתעניות, בפזמונים ובתפילות מיוחדות בימים נוראים, כשאומרים שלוש עשרה מדות בסליחות, כשאומרים הושענות בסוכות.

בשמחת תורה כשמוציאים את כל ספרי התורה מן ההיכל להקפות, מעמידים בארון נר דלוק לרמז כי "תורה אור", ובמקום שאין ספר תורה צריכים לאור אחר.

קדושת הארון
קדושת הארון גדולה מקדושת בית הכנסת, ופחותה מקדושת ספר תורה, ולכן אם מכרו הקהל בית הכנסת יכולים לקנות בדמיו ארון הקודש. אבל יכולים למכור ארון הקודש לכלכלת תלמידים או להשיא יתום או יתומה או לפדיון שבוים.

אם נדבו כסף לקנות בו ארון קודש אין רשות לשנות אלא לקדושה חמורה ממנו. אבל ז' טובי העיר במעמד אנשי העיר רשאים לשנות.


מקור הערך: ע"פ אוצר דינים ומנהגים לי"ד אייזענשטיין

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן





נושאים קרובים באתר דעת
ארון קודש