לדף ראשי



השאלה אם ניתן לכפות בכוח החוק שמירת מצוות על אנשים שאינם רוצים בכך נדונה משתי נקודות מבט:

א. מבחינת ההלכה עצמה: מה משמעות יש לשמירת מצווה כאשר הסיבה לשמירתה היא חוק אנושי.

ב. חוק כזה נוגד את היסודות הדמוקרטיים המניחים כי לחברה אין סמכות בכל הקשור לחיי הפרט האישיים.

במאמרים הבאים נדונה בעיה זו:

חקיקה דתית בחברה חילונית, אליאב שוחטמן
המאמר דן בתפיסת ההלכה את נושא הכפייה הדתית, בין אם על ידי יחיד, או ההנהגה, ואת יישום תפיסת ההלכה למציאות ימינו. תפיסת המחבר היא שאין לכפות על היחיד קיום מצוות, אך צריך להכניס נורמות דתיות לחקיקה, כדי לשמור על צביון מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

הנושאים במאמר:
סמכות בית הדין לכפות על קיום מצוות
סמכות הכפייה במצוות מדרבנן
סמכותו של היחיד
סמכות השלטון ונבחרי הציבור לכפות על קיום מצוות
כפייה לקיום מצוות במציאות ימינו
חקיקה דתית במציאות ימינו


יהדות התורה והמדינה
מאמר זה טוען שאין כל משמעות לשמירת מצוות אם הריבון המחייב אותם הוא האדם ולא הבורא, ולכן חוקים דתיים במדינה חילונית אין להם משמעות.

המדור אזרחות באתר דעת – ראה הפרקים: בין דתיים לחילוניים; דת ומדינה
במדור זה מאמרים רבים הנוגעים בנושא כפיה דתית.

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן