חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

וסרמן אלחנן

הרב אלחנן וסרמן, ראש ישיבת "אהל תורה" בברנוביץ

נולד בעיר בירז בליטא. בשנת תר"ן (1890) לערך עברה משפחתו לבויסק (במחוז לטביה), משם הלך הרב וסרמן ללמוד בישיבת טלז אצל רבי שמעון שקופ והרב אליעזר גורדון.

בישיבה התגלה כעילוי ואחר מספר שנות לימוד בטלז, פנה ללמוד אצל רבי חיים מבריסק.
בשנת תרנ"ט (1899) התחתן עם בתו של הרב מאיר אטלס, שהיה באותו זמן רבה של סלנט. בשנים תרס"ג - תרס"ד (1903) ייסד את ישיבת אמיצ'סלב ברוסיה. בשנת תרס"ז (1907) הגיע לראדין, למד ב"כולל קדשים" אצל החפץ חיים והפך להיות תלמידו המובהק.

בשנת תר''ע קבל על עצמו רבי אלחנן וסרמן זצ''ל משרת ראש ישיבה בבריסק, מקום מושבו של רבו הגר''ח הלוי זצ''ל.

בעסקנותו לטובת חזוק התורה והפצתה ראה הצלת נפשות ממש, גם במובן הגשמי. במכתב ששלח בקיץ תרצ''ט לצעירי ישראל הוא קרא להם להתעודד ללמוד התורה ולארגן ישיבות קטנות. הוא מבאר כי סיבת הסבות של כל הצרות המתרגשות עלינו היא שכחת התורה. לכן חיזוק התורה היא הצלה גם במובן הגשמי - אמר- ועמידה מרחוק בעניין זה, יש בה משום ''לא תעמוד על דם רעך'' כפשוטו.

כראש ישיבת ברנוביץ
בשנת תרפ"א (1921) קיבל את ראשות ישיבת "אהל תורה" בברנוביץ'. ישיבתו הייתה ישיבה לבחורים צעירים, ובתקופת עמידתו בראשה עשתה לה הישיבה שם כאחת הגדולות והזוהרות בתורה והשפעתה היתה על כל מדינות אירופה. היה מקורב לרבי יוסף רוזין ולרבי חיים עוזר גרודזנסקי שהיה גיסו.

ר’ אלחנן ליכד על יד הישיבה ראשי-ישיבה מגדולי התורה הצעירים שהיו ידועים בעולם הישיבות בליטא: הרה"ג ר’ שלמה היימאן מפאריטש, ר’ דוד ראפופורט, שספריו "צמח דוד" ו"מקדש דוד" נתפרסמו בעולם הישיבות. כמו כן הורו בישיבה ר’ לייב גאביה מבריסק, ר’ ישראל גורסקי מסלונים, ר’ יוסף דוב זלדס מסלוצק. כולם יחד סייעו להעמיד את הישיבה במקום מרכזי בעולם התורה.
ר’ אלחנן הוציא גם מאסף תורני בשם "אהל תורה", ובו היו מאמרי תורה ומוסר שלו ושל גדולי ישראל אחרים.
הערך ישיבת אהל תורה בברנוביץ, באנציקלופדיה יהודית דעת

גישתו לציונות
הרב אלחנן וסרמן היה מתנגד חריף לציונות, וראה בה סטייה חמורה מדרך היהדות. את עמדתו בנושא זה ריכז בספר "עקבתא דמשיחא":
טקסט מלא של הספר

בכיבוש הנאצי
בפרוץ המלחמה השניה היו בישיבת ברנוביץ למעלה משלש מאות תלמידים. כבר בתחילת המלחמה נפגעה העיר ברנוביץ קשות, כאשר הגרמנים הפציצו אותה מן האוויר. עם חורבן הקהילה היהדות עלה גם הכורת על ישיבת "אוהל תורה" בברנוביץ. התלמידים הצעירים חזרו לרוב לביתם. המבוגרים, בחלקם התפזרו למקומות שונים. חלק לא גדול ניצל והגיע למקום מבטחים.

ר’ אלחנן ור’ ישראל יעקב יחד עם קבוצת בחורים הגיעו אחרי תלאות רבות לליטא, לעיר קובנה, בתקווה למצוא משם דרך להגר לארץ חופשית, אבל אחרו המועד.

עם הכיבוש הגרמני של קובנה ב 1941, כאשר החלו השילוחים ההמוניים למקומות ההריגה, מסר הרב אלחנן וסרמן שעורים על קידוש השם. הוא אף הורה לבנו ולתלמידיו את נוסח הברכה שיש לומר בעת שמוסרים את הנפש על קידוש השם.

כאשר נלקח עם רבנים ותלמידים מגטו קובנה בי"א בתמוז תש"א לפורט התשיעי, נשא דברים על כובד משקלה של ההתכוונות באותם רגעים, עד כדי כך שמחשבה בלתי ראויה עלולה לפסול את גודל המעשה:
"כנראה שבשמים רואים בנו צדיקים, שהרי רוצים שנכפר בגופינו על כלל ישראל. עלינו לעשות תשובה כעת, מיד במקום, כי הזמן קצר... עלינו לזכור, שבאמת נהיה מקדשי השם. נלך בראש זקוף, ולא תעלה חלילה מחשבה פסולה, שהיא בבחינת פיגול, הפוסל את הקורבן. אנו מקיימים עתה את המצווה הגדולה ביותר: קידוש השם. האש שתבער בעצמותינו היא האש, אשר תקים מחדש את העם היהודי." (הרב אפרים אשרי, "חורבן ליטע", ניו יורק, תשי"ב)

ספריו
קובץ שיעורים, פירוש על הש"ס, תשכ"ד-תשכ"ז (שני כרכים)
קובץ מאמרים ואגרות, מאמרים במחשבה והשקפה ופירושי אגדה, תש"ס (שני כרכים)
קובץ הערות, פירוש ערוך בצורת שו"ת על מסכת יבמות
דברי סופרים, דיונים על מסורת התורה (הודפס בכרך ב' מקובץ שיעורים)
עקבתא דמשיחא, עמדתו הפוליטית כלפי הציונות.


הערות לערך:
שם המעיר: מרדכי ארנון
הערה: רצוי אם אפשר להןסיף לערך וסרמן גם את הספד קובץ מאמרים, ובעיקר את "מאמר האמונה".
יישר כוחכם על האתר- נפלא מאד !!


שם המעיר: ניו אבין
הערה: בס"ד
ידוע שהאתר הזה מתומכי הציונות, האם הגרסא המתורגמת הזאת של 'עקבתא דמשיחא' נגועה?
-------------------------------------

תגובת העורך: המהדורה של "עקבתא דמשיחא" היא צילום מהדורת נצח, בתרגומו של משה שנפלד. אין דרכינו לזייף ולשפץ ולזייף. ואולי כל הפוסל ....


מקור ההערה: אתר דעת עם פינת ציונות מרשימה


שם המעיר:
הערה: ומה עם ילקוט דעת תורה שהושמט?


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן