חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

בית הדשן

מקום נתינת דשן המזבח ושריפת קדשים הטעונים שריפה

התוכן
א. בעזרה
ב. מחוץ למחנה
ג. הערות

שני בתי דשנים היו שם - בעזרה - אחד במזרחו של כבש, ששם נותנים את הדשן1, ואחד במזרחו של מזבח, ששם שורפים את הקדשים הטעונים שריפה2. מלבד מקום השריפה שבעזרה היו עוד שנים אחרים, וכך אמרו: שלושה בתי דשנים - מקומות לשריפה3 - הם: אחד בעזרה ואחד בהר הבית ואחד מחוץ לירושלים4.

בעזרה
המקום שנותנים עליו בכל בוקר את הדשן שתורמים ממזבח-החיצון*5 הוא סמוך למזבח, שנאמר: והרים את הדשן וגו' ושמו אצל המזבח6, סמוך למזבח7, ונקרא בתורה מקום הדשן, שכך נאמר בהשלכת מוראת ונוצת עולת העוף: והסיר את מראתו בנוצתה והשליך אותה אצל המזבח קדמה אל מקום הדשן8, ששם היו נותנים את הדשן9, היינו תרומת הדשן10. קדמה, הוא למזרחו של כבש11. שהכבש היה תופס שלשים אמות בקרקע העזרה, לדרומו של מזבח12, ובית הדשן היה במזרחו של כבש, רחוק כעשר אמות ברוחב העזרה מהתחלת הכבש, שהוא כעשרים אמה מדרומו של המזבח, ובאורך העזרה לצד מזרח היה רחוק שלושה טפחים מן הכבש13. בטעם קביעת מקומו במזרח הכבש ולא במזרח המזבח כתבו ראשונים לפי שנאמר: ושמו אצל המזבח, ומשמעו שמיד כשהכהן יורד מן הכבש סמוך לירידתו יהיה המקום, ומכל מקום הרחיקו עשר אמות מהתחלת הכבש, לפי שאם היה מניח בתחילת הכבש מיד לא היה המקום ראוי להשלכת המוראה והנוצה לשם, שכך שיערו חכמים שמתוך קלות המוראה והנוצה אין כח הכהן העומד במקום המליקה מספיק להשליכן יותר רחוק14.

ויש [עמוד קפג טור 1] שכתבו שמכיוון שנאמר "אצל המזבח" היה לנו לקרבו אל המזבח, שאף על פי שהכבש כמזבח לכל דבר15, מכל מקום ראוי יותר לקרב למזבח עצמו, אלא שמכיוון שנאמר "והשליך" אין השלכה פחות מעשרים אמה16. ויש שכתבו הטעם שמקום הדשן הוא למזרחו של כבש, לפי ש"אצל המזבח" פירשוהו לא על בית הדשן אלא על הכבש, שהוא אצל המזבח, וקדמה מובנו ממזרח להמקום שהוא אצל המזבח, והיינו ממזרח לכבש17. בטעם הרחקתו שלושה טפחים מן הכבש למזרח כתבו ראשונים כדי שכשיעמוד הכהן על הסובב18 בקרן מערבית דרומית19 יראה את מקום הדשן ויכווין לשם את המוראה, שאם היו נותנים הדשן סמוך לכבש ממש גובה הכבש וריחוק הקרן היו מעכבים אותו מלראות20, או שכך היא קבלה למשה מסיני21.

מלבד תרומת הדשן ומוראה ונוצה של קורבנות העוף נותנים לבית דשן זה אף את דשן מזבח הפנימי ודשן המנורה22, שאחרי שנאמר אצל המזבח קדמה בהשלכת מוראה ונוצה, לא היה צריך לומר גם אל מקום הדשן, שהרי אנו יודעים שתרומת הדשן הייתה אצל המזבח, אלא אם אינו עניין לדשן מזבח החיצון תנהו עניין לדשן מזבח הפנימי, שאף הוא שם מקומו, וה' של "הדשן" באה לרבות אף דישון המנורה23.

יש מהראשונים
שסוברים שלר' אלעזר ב"ר שמעון אף השיריים של מנחת-חוטא* של כהן מתפזרים שם24.

מוראה ונוצה ודישון מזבח הפנימי ודישון המנורה היו נבלעים בנס במקומם בבית הדשן25, כדי שלא ימעלו בו26.
תרומת הדשן של מזבח החיצון,
יש אומרים שאף הוא היה נבלע במקומו27,
ויש אומרים שהוא לא היה נבלע, אלא טעון גניזה28. [עמוד קפג טור 2]

בית דשן השני שהיה בעזרה, היו שורפים בו את הקדשים שנפסלו בקודש שצריכים להישרף בקודש29 והם: פסולי קדשי קדשים ואימורי קדשים קלים ופרים-הנשרפים* ושעירים- הנשרפים* שאירע בהם פסול קודם זריקת דמם30, שעדיין לא הגיע זמנם לצאת מחוץ למחנה כדינם31,

ויש סוברים אפילו כאירע בהם פסול אחר זריקתם32, הואיל ועדיין לא יצאו33.
הלכה כדעה שניה34.
בית הדשן זה היה במזרחו של מזבח35, אבל מן התורה לא הוקבע לו מקום, אלא שיהיה בקודש בעזרה, ומכיון שלא כתבה תורה בשריפת הפסולים שתהיה במקום הדשן, מוכח שהוא במקום אחר, כדי שלא יתערב דשן הנשרפים כמצותם עם דשן הנשרפים שלא כמצותם35א.

בבית דשן זה מתפזרת - נשרפת36 - אף מנחת-סוטה* כשאינה שותה37.
יש מהראשונים
שסוברים שלר' אלעזר ב"ר שמעון אף השיריים של מנחת חוטא של כהן מתפזרים שם38. שיריים של מנחת כהן ספק, כגון שנתערב ולד כהן בולד ישראל, מתפזרים שם39.

בית דשן זה היה בית דשן גדול40. בהר הבית. בית דשן אחד יש בהר הבית, ששם שורפים פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים שאירע בהם פסול אחר זריקה, שהגיע זמנם לצאת מחוץ למחנה41, שבבית הדשן שבעזרה שורפים רק כשנפסלו קודם זריקה42.

ויש סוברים דווקא כשאירע בהם פסול לאחר שיצאו מהעזרה43, שלדעתם כל שנפסלו קודם שיצאו נשרפים בעזרה44, והלכה כמותם45. לר' יוחנן מקום יש בהר הבית ובירה שמו, ושם היה בית דשן זה46, ולריש לקיש "בירה" הוא שמו של כל הבית כולו47. [עמוד קפד טור 1] אף בשר קדשים קלים שנטמא שורפים אותו לפני הבירה48, בבית הדשן שבהר הבית49.

מחוץ למחנה
מקום מיוחד היה מחוץ למחנה ששם שמים את הדשן כשהוא רבה על מזבח החיצון, שנאמר50: והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה51, ושם שורפים את הפרים הנשרפים ושעירים הנשרפים כשלא נפסלו אלא נשרפים כמצוותם, שנאמר: והוציא את כל הפר אל מחוץ למחנה אל שפך הדשן52, מקום ששופכים בו הדשן המסולק מן המזבח53. מקום זה נקרא בית הדשן54, ונקרא גם בית הדשן הגדול55.

"מחוץ למחנה" זה פירושו מחוץ לשלש מחנות: מחנה שכינה, מחנה לויה ומחנה ישראל56, היינו מחוץ לירושלים57, שנאמר בפר-העלם-דבר-של-צבור*: והוציא את הפר אל מחוץ למחנה58, שהוא מיותר, שהרי נאמר שם: ושרף אותו כאשר שרף את הפר הראשון59, היינו פר כהן משיח, ושם כבר נאמר ששריפתו מחוץ למחנה60, אלא בא להוסיף מחנה שניה, ובהוצאת הדשן שוב נאמר: והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה, שהוא מיותר, שהרי כבר נאמר בשריפת פר כהן משיח שהוא במקום שפך הדשן, וממילא אנו יודעים ששפך הדשן הוא מחוץ למחנה, אלא בא להוסיף מחנה שלישית61.

נחלקו תנאים באיזה צד לירושלים היה בית דשן זה:
ר' שמעון סובר במזרחה של ירושלים, שנאמר בפר ושעיר של יום הכיפורים - שהם מחטאות הנשרפות בבית הדשן62 - מחוץ למחנה63, ונאמר בשחיטת פרה-אדומה* מחוץ למחנה64, מה להלן, בפרה אדומה במזרחה של ירושלים65, אף כאן במזרחה של ירושלים,

וחכמים אומרים
בצפונה של ירושלים66, שכל מעשה חטאת בצפון67. [עמוד קפד טור 2]
בנתינת הדשן בבית דשן זה אמרו: אל שפך הדשן, שיהא שם דשן, שיקדיש את הדשן, ששם יהיו נותנים את הדשן68.

יש מפרשים
ששלושה דברים הם: שיהא, היינו שיניח שם דשן פרים הנשרפים; שיקדים, שאם לא היה שם דשן יתן שם מדשן המזבח או מדשן נשרפים אחרים; ששם יהיו נותנים, היינו שמקום זה יהיה מקום שנותנים בו דשן מזבח העולה69.

ויש מפרשים שהכל דבר אחד הוא: שיהא, היינו שכשיוציא אותו לשם יהיה שם דשן מכבר, והכוונה שיקדים שם דשן, אבל לא שיהיה שם עכשיו דשן בפועל, אלא ששם יהו נותנים את הדשן, היינו שנתנו בו קודם דשן, שבזה נקרא המקום שפך הדשן, אף על פי שלא יהיה שם דשן עתה70, וכך אמרו: ישרף, אף על פי שאין שם דשן71, שלא תאמר שאם ניטל הדשן משם לא ישרפנו, אלא ישרף מכל מקום72.

ויש סוברים שלכתחילה מצווה שיהיה שם עכשיו דשן ממש, אלא שבדיעבד אינו מעכב73.
ר' אליעזר בן יעקב סובר ששפך הדשן פירושו שיהא מקומו משופך74, היינו שהמקום יהיה במדרון שיהא דשנו משתפך75. לדעת רבא חולק ר' אליעזר בן יעקב על תנא קמא וסובר שאין צריך שיקדים שם דשן, ולדעת אביי אינו חולק אלא בזה, שמצריך שיהיה גם מקומו משופך76.

בית הדשן צריך שיהיה מקומו טהור, שנאמר: אל מקום טהור77, ואם נטמא יטהרנו78.

מקום הוצאת הדשן היה מקום שאין הרוחות מנשבות בו בחזקה ולא הזרמים גורפים אותו79, ויש גורסים במקום "הזרמים": חזירים79א.

בית הדשן יתוסף לעתיד על העיר, ויהיה נכלל בקדושת ירושלים*, שנאמר: וכל העמק הפגרים והדשן וגו' קדש לה'80, והדשן, הוא מקום שפך [עמוד קפה טור 1] הדשן שהיה חוץ לירושלים, יוסיפו על העיר ויכניסו לתוך חומותיה81.

הערות
1. עי' להלן.
2. עי' להלן. תו"כ ויקרא דבורא דנדבה פרשה ז פרק ט.
3. רמב"ם מעשה הקרבנות פ"ז ה"ג; רז"ה קנים פ"א מ"א.
4. זבחים קד ב; רמב"ם שם ה"ג וה"ד.
5. ע"ע תרומת הדשן.
6. ויקרא ו נ.
7. תו"כ שם.
8. ויקרא א טז.
9. תו"כ שם.
10. רש"י עה"ת שם ור"א מזרחי שם וקרבן אהרן לתו"כ שם, ועי' פי' הראב"ד והרז"ה לקנים פ"א מ"א. ועי' להלן ממעילה יב א שמקום הדשן היינו דישון מזבח הפנימי והמנורה, ומקום תרומת הדשן נלמד ממה שכתוב כאן: אצל המזבח קדמה.
11. תו"כ שם.
12. ע"ע מזבח החיצון.
13. משנה תמיד כח ב ומפרש, וזבחים סד א ורש"י; רמב"ם תמידין ומוספין פ"ב הי"ב.
14. פי' הראב"ד לקנים פ"א מ"א לפי נוסח כת"י של בעל מלאכת שלמה במשניות ד' ווילנא. [טור 1]
15. עי' תוס' זבחים כו ב ד"ה אמר. וע"ע מזבח.
16. המפרש לתמיד שם; תוס' מעילה יא ב ד"ה דישון.
17. קרבן אהרן לתו"כ ויקרא נדבה פ"ז פ"ט.
18. ע"ע מזבח.
19. ע"ע עולת העוף שמעשיה במערבית דרומית ומשם משליך המוראה והנוצה.
20. הראב"ד קנים שם בנוסחת כת"י מלאכת שלמה.
21. הראב"ד בפי' לתמיד שם, וצ"ב אם כוונתו רק לשיעור ג' הטפחים או לכל קביעת המקום. ועי' תפארת ישראל למשניות תמיד שם שכתב הטעם של ג' טפחים כדי שלא ישחיר הכבש מהדשן.
22. תו"כ ויקרא שם; משנה תמיד כח ב; מעילה יב א.
23. מעילה שם ורש"י. ועי' פי' הרז"ה לקנים פ"א מ"א שדישון מזבח הפנימי והמנורה פירושן מדברי סופרים. ועי' תוס' שם שדישון המנורה למדים בגזירה שוה דשן דשן, ועי' שמ"ק וחק נתן ורש"ש שם שתמהו.
24. רש"י לגירסתנו ור"ת בתוס' מנחות עד א ד"ה אי דלמטה. וע"ע מנחת כהן שאין הלכה כר"א בר"ש.
25. יומא כא א.
26. רש"י מעילה יא סוע"ב בתרומת הדשן. וע"ע מעילה.
27. רש"י מעילה שם ובפי' עה"ת ויקרא א טז; ה"ר פורת בתוס' יומא שם.
28. ר"ת בתוס' שם וזבחים סד א, ועי"ש שמצדדים לומר שמא לא היה נבלע מיד. [טור 2]
29. ע"ע פסולי המוקדשים.
30. רב נחמן אמר רבה בר אבוה, זבחים קד ב.
31. רש"י שם. וע"ע פרים הנשרפים וע' שעירים הנשרפים.
32. תני לוי, זבחים שם.
33. רש"י שם.
34. רמב"ם מעשה הקרבנות פ"ז ה"ג.
35. תו"כ ויקרא שם, ועי' הגירסא בתוס' יבמות ק א ותוס' זבחים סד א.
35א. פי' הראב"ד לקנים פ"א מ"א.
36. רש"י.
37. משנה סוטה כ א ורש"י ד"ה על בית הדשן; רמב"ם סוטה פ"ד ה"ד.
38. תוס' מנחות עד א ד"ה אי דלמטה, ועי"ש בתוס' שלגיר' אחת ברש"י הכוונה לבית הדשן שמחוץ למחנה ודחו. ועי' לעיל שלר"ת הוא בבית הדשן הראשון שבעזרה שתרומת הדשן ניתנת שם. ועי' לעיל ציון 24.
39. יבמות ק א; רמב"ם שם הי"א.
40. זבחים קד ב. ועי' תוספתא יומא פ"ג שקורא לבית הדשן שמחוץ למחנה, עי' להלן, בית הדשן הגדול.
41. לרב נחמן אמר רבה בר אבוה, זבחים קד ב.
42. עי' לעיל: בעזרה, לדעת רב נחמן אמר רבה בר אבוה.
43. ללוי בזבחים שם.
44. עי' לעיל, שם, לדעת לוי.
45. רמב"ם מעשה"ק פ"ז ה"ד.
46. זבחים שם, וכ"כ הרמב"ם מעשה"ק שם.
47. שם. [טור 1]
48. משנה פסחים מט א ופא ב; רמב"ם פסולי המוקדשים פי"ט ה"ח וקרבן פסח פ"ד ה"ג.
49. רש"י שם כד א ד"ה פסולי, ועי' תוס' שם מט א ד"ה לפני הבירה. וע"ע פסולי המוקדשים: שריפתם, אימתי שורפים פסולי קדשים קלים בכל העיר ואימתי לפני הבירה.
50. ויקרא ו ד.
51. ע"ע הוצאת הדשן.
52. ויקרא ד יב.
53. רש"י עה"ת שם.
54. זבחים קד ב: שלשה בית הדשנין הן וכו'; רמב"ם מעשה"ק פ"ז ה"ד: והוא הנקרא בית הדשן.
55. תוספתא יומא פ"ג. ועי' לעיל: בעזרה, ושם ציון 40.
56. ע"ע מחנות.
57. ע"ע הנ"ל.
58. ויקרא ד כא.
59. שם.
60. שם יב.
61. תו"כ ויקרא דבורא דחובא פרשה ד פרק ה; יומא סח א וזבחים קה ב ורש"י.
62. ע"ע פרים הנשרפים וע' שעירים הנשרפים.
63. ויקרא טז כז.
64. במדבר יט ג.
65. ע"ע פרה אדומה.
66. יומא שם וזבחים שם.
67. רש"י שם. ועי' כפתור ופרח הוצ' לונץ פ"ו עמוד עז שמקובל הוא בית הדשן לצפון ירושלים כמרוצת הסוס והוא תל קטן ונמוך, ושם בהערות המו"ל שהתל הזה נודע גם היום ומראהו כמראה אפר ונקרא בערבית "תל אלמסאבין", ועי"ש בכפו"פ עמוד צח שלקרן מזרחית צפונית להר הבית יש מקום מדושן ובהערות המו"ל שם מצדד לומר שהיו שני מקומות לשפך הדשן, לצפון העיר כחכמים ולמזרחה כר' אליעזר. [טור 2]
68. תו"כ ויקרא שם; יומא סח ב: שיהא לשם דשן; זבחים קו א: שיהא שם דשן שיקדים לשם דשן.
69. פי' הראב"ד לתו"כ שם.
70. קרבן אהרן שם, וכ"מ ברש"י יומא וזבחים שם שא"צ אלא שקודם לכן היה שם דשן.
71. תו"כ שם; פסחים עה ב.
72. רש"י פסחים שם.
73. ר"א מזרחי ויקרא שם, ומפרש הלימוד שיהא כו' למצוה, וישרף אע"פ שאין כו' בדיעבד. ועי' לקוטי הלכות להחפץ חיים זבחים סופי"ב שכתב שישרף אע"פ שאין שם דשן הוא כראב"י (עי' בסמוך) שחולק, ואין צורך לזה.
74. תו"כ שם; יומא וזבחים שם.
75. רש"י שם.
76. יומא וזבחים שם ורש"י. הרמב"ם השמיט שני הדינים: שיקדים ושמקומו משופך.
77. ויקרא ד יב; שם ו ד.
78. תו"כ שם.
79. רמב"ם תו"מ פ"ב הט"ו לפי דפוסים ישנים ומאירי פסחים כז ב.
79א. רמב"ם שם לפי דפ"ח.
80. ירמיה לא לט. [טור 1]
81. רש"י שם. ועי' כפתור ופרח הוצ' לונץ עמ' צח.


מקור הערך: אינצקלופדיה תלמודית


הערות לערך:
שם המעיר: מירון
הערה: עדיין לא ברור מהו הדשן האם אלו הם הפחמים שבהם שרפו את הפרים והקורבנות או שזה האפר של הנשרפים או מה?


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
מזבח
קורבנות