לדף ראשי




בנינו. בית המוקד היה בית גדול¹ בצד העזרה, בצפונה², ונקרא בשם בית המוקד, על שם המדורה הניסקת בתוכו³. הבית היה בצד מקום המזבח⁴.
יש מהראשונים אומרים שהיה בנוי כולו מחוץ לעזרה, [עמוד ריג טור 2] בין העזרה והחיל*⁵ או כולו בחיל^5א, אלא ששתים מלשכותיו היו בקודש⁶,
ויש אומרים שחצי הבית היה בנוי בתוך הקודש וחציו בחול⁷.

בית המוקד היה בנוי כיפה⁸, שהגג היה דומה לעגולה במקצת⁹, והכיפה הייתה של אבנים, ולא הייתה עלייה על גבה, שלא תבער האש בתקרה, ועוד שלא יצטערו הכהנים שלמעלה בעשן המדורה שיעלה דרך הסדקים שבתקרה לעלייה¹⁰. וי"א שבית המוקד היה בנוי על גבי כיפה, במקום גבוה הראוי לשמירה, וגובה הכיפה היה שוה לקרקע העזרה, בכדי שחציו שבקודש¹¹ תחול עליו קדושת העזרה¹².

בית המוקד היה מוקף רובדים של אבן¹³, והם אצטבאות של אבנים רחבות יוצאות מן הכותל לתוך בית המוקד לצד הקרקע, ועל גביהן אבנים אחרות קצרות מהן, שאף הן יוצאות מן הכותל, שהכהנים היו ישנים על כולן¹⁴, והיו כעין מעלות זו על גבי זו¹⁵.

ויש אומרים שהאצטבאות שהיו ישנים עליהן היו למעלה מן הרובדים, והרובדים היו מעלות שבהן עולים על האצטבאות¹⁶. לסוברים שבית המוקד גופו היה חציו בקודש, לא היה כל בית המוקד מוקף רובדים, אלא בחלק של חול בלבד, שבמקום חול היו ישנים ולא במקום הקודש, שראשי פספסים היו מבדילים בין הקודש לחול¹⁷, שלא ינהגו בקודש מנהג חול¹⁸.
ויש אומרים שכיון שאי אפשר לשמירה בלא שינה, מותר לישן בעזרה^18א.

לשכותיו
ארבע לשכות היו בבית המוקד¹⁹, כקיטוניות פתוחות לטרקלין²⁰, היינו שהלשכות היו בארבע זויות הבית²¹, כדמות בתי השינה שיש [עמוד ריד טור 1] בטירות המלכים, שהוא בית קטן בתוך בית גדול²². לסוברים שבית המוקד היה בנוי על גבי כיפה²³, היו כל הלשכות בכיפה שמתחת בית המוקד, ומדרגות היו מעלות מהן לבית המוקד²⁴. שתים מהלשכות הן קודש, ושתים חול²⁵, שהשתים הדרומיות, שלצד העזרה, היו קודש, והשתים הצפוניות, שלצד הר הבית, היו חול²⁶. לסוברים שבית המוקד גופו היה חציו בקודש וחציו בחול²⁷, היו השתים שבקודש בחצי בית המוקד שבעזרה והשתים שבחול בחציו שבחיל, ולסוברים שבית המוקד כולו בחול²⁸, היו שתים מלשכותיו - אלו שבצד העזרה קודש, אם מפני שהיו פתוחות לעזרה, ולשכה שבנויה בחול ופתוחה לקודש תוכה קודש²⁹, או שהיו הלשכות בנויות מחוץ לבית המוקד, והיו שתי הלשכות הדרומיות בנויות בתוך העזרה³⁰, או שאף על פי שכל הלשכות היו בנויות בחול, שתי הלשכות הדרומיות קידשו אותם במיוחד³¹. בין הקודש ובין החול היו מבדילים ראשי פספסים (וי"ג: פשפשים, או: פסיפסים³²), היינו חתיכות עצים³³, או קורות³⁴, או מסמרים³⁵, ומאיזה דבר שיהיה אפשר לעשות אותם³⁶. אם הפספסים היו של עץ, היו במקום שהוא חול ומגיעים עד מקום הקודש, אבל לא במקום הקודש, משום לא תטע כל עץ וגו'³⁷.

ארבע הלשכות הן:
לשכת הטלאים (וי"ג: טלאי קרבן, או: לשכת הקרבן³⁸), שבה היו הטלאים המבוקרים לתמידים ולקורבנות³⁹,
לשכת לחם הפנים (וי"ג: עושי לחם הפנים), ששם עשו את לחם הפנים,
לשכה שבה גנזו בית חשמונאים אבני מזבח ששקצו מלכי יון והקריבו עליהן לע"ז⁴⁰,
ולשכה שבה יורדים לבית הטבילה⁴¹.
שתים מהלשכות [עמוד ריד טור 2] הללו נקראות גם בשמות: לשכת החותמות ולשכת בית המוקד⁴². בלשכת החותמות היו מונחים החותמות של לוקחי סלתות ונסכים של הקדש⁴³, או ששם היה יושב הממונה על החותמות⁴⁴.
בלשכת בית המוקד הייתה מדורה ניסקת⁴⁵, ויש אומרים שהיו גונזים שם צרכי בית המוקד, כגון כלים לתקן המדורה שבבית המוקד וכסות של כהנים שהיו ישנים שם⁴⁶.
כדי להבדיל בין בית המוקד עצמו ללשכת בית המוקד היו קוראים לזה בית המוקד הגדול וללשכה בית המוקד הקטן⁴⁷.

ונחלקו ראשונים:
יש אומרים שהלשכה שגנזו בה אבני המזבח היא לשכת החותמות, והלשכה שבה יורדים לבית הטבילה היא לשכת בית המוקד⁴⁸,
ויש אומרים שלשכת בית הטבילה היא לשכת החותמות ולשכת אבני המזבח היא לשכת בית המוקד⁴⁹.

במקומה של לשכת הטלאים נחלקו אמוראים:
רב הונא אמר שמחלוקת תנאים בדבר,
יש סוברים שבמקצוע צפונית מערבית של בית המוקד הייתה
ויש סוברים שבמקצוע דרומית מערבית הייתה⁵⁰,

ורב אדא בריה דרב יצחק אמר שלדברי הכל הייתה לשכה זו עומדת במערב בית המוקד וארוכה לצפון ולדרום עד קרוב למקצועות שמכאן ומכאן, אלא שהייתה קרובה יותר למקצוע דרומית מערבית, ולמי שנכנס בבית המוקד מן דרום נראה לו שמשוכה יותר לצפון ולמי שנכנס מן הצפון נראה שמשוכה יותר לדרום⁵¹, או לפי שלא היו כתליה שבצד דרום מכוונים כנגד שאר הכתלים ולכן הנכנס מן הדרום נראית לו כאילו היא בצפון^51א.

ויש אומרים שלשכת הטלאים הייתה לגמרי במקצוע מערבית דרומית, אלא שמכיוון שבית המוקד היה בצפון העזרה, ההולך מדרום נראה לו לשכה זו בצפונית מערבית⁵². לשכת לחם הפנים [עמוד רטו טור 1] הייתה במקצוע דרומית מזרחית⁵³. לשכת אבני המזבח הייתה במקצוע מזרחית צפונית ולשכת בית הטבילה בצפונית מערבית⁵⁴. לשכת הטלאים ולשכת לחם הפנים היו בקודש, ולשכת אבני מזבח ובית הטבילה היו בחול⁵⁵. ויש שכתב שלשכת הטלאים הייתה חול, שלא ירביצו הטלאים גללים בעזרה⁵⁶.

שעריו
שני שערים היו לבית המוקד, אחד פתוח לחיל* ואחד פתוח לעזרה⁵⁷, הפתח שבצפון בית המוקד היה פתוח לחיל, ושבדרומו היה פתוח לעזרה⁵⁸. השער הפתוח לעזרה נקרא גם בית המוקד סתם⁵⁹, והוא השער השלישי שבצפון העזרה, הקרוב ביותר למזרח העזרה⁶⁰. שער זה נקרא אף בשם שער השיר⁶¹. ופשפש - פתח - קטן היה לשער זה, שבו נכנסים לבלוש את העזרה⁶², שהיו נכנסים בכל בוקר דרך אותו פשפש לחפש כלי שרת שבעזרה אם הם כולם במקומם⁶³, או שנכנסו לחפש שומרי העזרה אם לא היו ישנים על משמרתם⁶⁴.
הפשפש היה בתוך דלת השער הגדול⁶⁵.
ויש אומרים שהיה אצל שער הגדול, בתוך עובי כותל החומה⁶⁶.

שער בית המוקד היה אחד משלושה המקומות שהכהנים שומרים שם את בית המקדש⁶⁷. ומכיון ששני שערי בית המוקד היו מכוונים זה כנגד זה, אחד בדרומו לצד העזרה ואחד בצפונו לצד החיל, היה שומר אחד יכול לשמור אותם, שהיה רואה לכאן ולכאן ושומר את שניהם⁶⁸.

שימושו
מדורה של אש הייתה ניסקת תמיד בבית המוקד, כדי שיתחממו בה הכהנים שהולכים יחפים על הרצפה של העזרה שהייתה של שיש⁶⁹, כשהם מלובשים בכתונת אחת⁷⁰, או כדי שיתחממו [עמוד רטו טור 2] בה הכהנים העולים מטבילתם דרך בית המוקד⁷¹.
ויש אומרים כדי להביא ממדורה זו אש לקיום המערכה שעל המזבח, שאם תכבה האש של המערכה שעל גבי המזבח⁷² יקחו מכאן⁷³.
ויש אומרים שלא לשם קיום האש הייתה המדורה, שלא שכיח שיכבו אותן המערכות שעל המזבח, אלא שמכאן היו מדליקים האש במזבח⁷⁴.

המדורה הייתה בבית המוקד עצמו⁷⁵,
ויש אומרים שהייתה בלשכת בית המוקד בלבד⁷⁶, ועל שם המדורה שבלשכה זו נקרא כולו בית המוקד⁷⁷.
ויש אומרים שבשני המקומות היו מדורות, אלא שמהם שסוברים ששתיהן היו לקיום האש של המזבח, שמא אחת מהן תכבה⁷⁸, ומהם שסוברים ששתיהן להתחמם בהן הכהנים, בבית המוקד עצמו לכל הכהנים ובלשכה לכהנים הצנועים⁷⁹, ומהם שסוברים שהמדורה שבבית המוקד הגדול הייתה להתחמם בה הכהנים וזו שבלשכה הייתה לקיום האש⁸⁰.

מאחיזים את האור בעצי המדורה שבבית המוקד מעט מעט ערב שבת עם חשכה והיא הולכת ומתבערת משתחשך, ואין חוששים שמא יבואו הכהנים לחתות את האש בשבת, כדרך שחוששים מחוץ למקדש⁸¹, שהכהנים זריזים הם ולא יבואו לחתות בשבת⁸².
בשבת עצמה אסור להבעיר אש בבית המוקד⁸³, ויש מן האמוראים שמתיר מן התורה אף בשבת, שנאמר: לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת⁸⁴, בכל מושבותיכם אי אתה מבעיר אבל אתה מבעיר במדורת בית המוקד⁸⁵, לפי שמדורה זו לצורך קרבן היא או לצורך הכהנים העובדים עבודת הקורבנות⁸⁶.

בבית המוקד היו ישנים על גבי אצטבאות זקני [עמוד רטז טור 1] בית אב של כהנים⁸⁷, אלה שיש להם לעבוד עבודה למחר⁸⁸, כדי שיוכלו לסבול טורח העבודה ביום⁸⁹. ומפתחות העזרה בידם⁹⁰, כלומר: ברשותם, שהיו ממונים עליהם⁹¹. פרחי כהונה - והם אותם שכבר הגיעו לכלל עבודה ולא הגיעו לכלל זקנה⁹², והם בחורים שמתחיל שער זקנם לפרוח⁹³ - היו ישנים שם על הארץ⁹⁴, כדי שיהיו מזומנים למחר לעבודה ביום עבודתם⁹⁵,

ויש אומרים שפרחי כהונה אלה היו השומרים⁹⁶, כדרך כל שומרי חצרות המלכים שלא ישנו על המיטות⁹⁷. בשחר קודם שיעלה עמוד-השחר*, סמוך לו, בא הממונה של המקדש ודפק והם פותחים לו⁹⁸, נטל את המפתח ופתח את הפשפש⁹⁹, ונכנס מבית המוקד לעזרה¹⁰⁰.

מקום היה שם - בבית המוקד הגדול¹⁰¹, ויש אומרים בלשכת בית המוקד¹⁰² - אמה על אמה וטבלא של שיש עליו¹⁰³, ולא הייתה מחוברת, כדרך כל הבית שהיה מרוצף באבני שיש מחוברות בסיד ובניין, אלא היה תחתיה חלל¹⁰⁴, וטבעת הייתה קבועה בה ושלשלת שהמפתחות היו תלויים בה¹⁰⁵. הטבעת הייתה קבועה מלמעלה, כדי להגביה בה את הטבלא¹⁰⁶, והשלשלת עם המפתחות למטה, בצד הפנימי של הטבלא¹⁰⁷,

ויש מהראשונים שמפרש שהטבעת אף היא הייתה מלמטה, בצד הפנימי של הטבלא, ובטבעת הייתה תלויה השלשלת של המפתחות¹⁰⁸, ויש שכתב שהטבעת לא הייתה קבועה בטבלא כלל אלא ברצפה, ולא הייתה עגולה אלא כמין ח, והטבלא הייתה כמין כיסוי של תיבה, וכשרוצה לסגרה היה משקיע הטבעת דרך נקב שבטבלא ומהדק הטבלא על הרצפה¹⁰⁹.
הגיע זמן הנעילה של שערי העזרה, הגביה - הכהן השוער¹¹⁰ [עמוד רטז טור 2] - את הטבלא בטבעת¹¹¹, נטל את המפתח מן השרשרת ונעל הכהן מבפנים, גמר לנעול החזיר את המפתח לשרשרת ואת הטבלא למקומה, נתן כסותו עליה וישן עליה¹¹² הכהן מזקני בית אב¹¹³, ויש אומרים הלוי השומר בחלק החול של בית המוקד¹¹⁴.

הפייס הראשון שהפיסו הכהנים בכל יום מי יתרום את הדשן¹¹⁵,
יש סוברים שהיה בבית המוקד, בחציו של קודש¹¹⁶.
ויש סוברים שאף פייס זה לא היה בבית המוקד, אלא במקום שמפייסים שאר הפייסות¹¹⁷.

הערות
1. תמיד פ"א מ"א; רמב"ם בית הבחירה פ"ה ה"ט.
2. רמב"ם שם.
3. עי' להלן.
4. ריטב"א יומא טו ב, ועי' תפא"י מדות פ"א אות מג ובסימני ציורו אות מג. ובציור תוי"ט שבמשניות מרחיקו קצת לצד מערב, ובציור הרמב"ם בפהמ"ש וכן בציור מהר"י שבש"ס מרחיקו למערב עד כנגד ההיכל, ועי"ש בהג' הריעב"ץ שהוא טעות. [טור 2]
5. רמב"ם שם. וכ"ה לגי' אחת בתוספתא מעשר שני פ"ב, עי' תו"י יומא כה א.
5א. ר"ש מדות פ"א מ"ה. וע"ע חיל.
6. עי' להלן.
7. רש"י יומא טו ב; רא"ש תמיד פ"א מ"א. וכ"מ בגי' שלנו בתוספתא מע"ש שם, עי' תו"י יומא שם. ועי' ס' עזרת כהנים מדות פ"א מ"ו שהוכיח כן בדעת במה ראשונים שסוברים שבבית המוקד היו מפייסים לתרומת הדשן (ע"ע פיס) ולפייס צריכים במקום קדוש.
8. תמיד פ"א מ"א ומדות פ"א מ"ח.
9. פהמ"ש להרמב"ם שם.
10. פי' הראב"ד שם, וכ"כ הגר"א בפי' לתמיד שם שהיתה בנויה הכיפה כולה בארץ.
11. עי' לעיל.
12. המפרש לתמיד שם, וע"ע גגין ועליות. ועי' ס' חנוכת הבית סי' יח.
13. תמיד שם ומדות שם; רמב"ם בית הבחירה שם.
14. עי' להלן: שימושו.
15. הרע"ב מדות שם, ע"פ גמ' תמיד כו ב, ועי"ש בפי' הרא"ש לתמיד שם.
16. המפרש לתמיד כה ב; באר שבע תמיד פ"א. ועי' ס' עזרת כהנים מדות פ"א מ"ח.
17. עי' להלן: לשכותיו.
18. המפרש לתמיד שם.
18א. ראב"ד ריש תמיד, וע"ע אין ישיבה בעזרה: ישיבה לצורך עבודה, וע"ע בית אבטינס.
19. מדות פ"א מ"ו; רמב"ם בית הבחירה פ"ה ה"י.
20. מדות שם.
21. רש"י יומא טו ב; פהמ"ש להרמב"ם שם. [טור 1]
22. פהמ"ש שם, ועי"ש שטרקלין הוא בית המלכות וקיטין הוא מקום בית השינה שישנים בו בזמן הקיץ שתרגום קיץ קייטא. ועי' ערוך ע' קטן.
23. עי' לעיל: בנינו, דעת המפרש.
24. עי' המפרש לתמיד פ"א מ"א ד"ה כיפה. ועי' ס' חנוכת הבית סי' יח.
25. מדות שם.
26. עי' פהמ"ש ופי' הרא"ש שם.
27. עי' לעיל: בנינו.
28. עי' לעיל.
29. ע"ע לשכות. ס' עזרת כהנים מדות שם.
30. עי' תפא"י מדות שם אות נו בשם המפרש למדות שכל הלשכות היו מחוץ למוקד ודחה, ולפנינו בר"ש למדות אינו. ועי' רש"י יומא יז א ד"ה מסתברא כו' מתחזי ליה דרך הילוכו ושם ד"ה ומשנינן כו' ומקיף דרך ימין מבחוץ כו'. ועי' ראב"ד ריש תמיד ששתי הלשכות שבחיל היו בולטים כלפי חוץ יותר מבית המוקד עצמו.
31. חק נתן לתמיד שם ומדות שם בדעת הרמב"ם והר"ש.
32. מדות שם, ועי"ש בשינויי נוסחאות במשניות ווילנא.
33. רש"י יומא טו ב ד"ה וראשי.
34. ר"ש אהלות פי"ח מ"ח; רע"ב מדות שם. ועי' תוי"ט מדות פ"ב מ"ו ותפא"י פ"א אות מה שהיו כרוחב פיסת היד, ומשום כך נקראו פספסין, ועי' ערוך ע' פספס.
35. רא"ש שם. ועי' רא"ש פ"ב מ"ו: כלונסאות.
36. פהמ"ש להרמב"ם שם.
37. תוי"ט שם, ועי' תפא"י שם. וע"ע בית המקדש: בנינו.
38. ועי' להלן מחלוקת בנוגע ללשכת הקרבן.
39. ע"ע בקור.
40. ע"ע מזבח.
41. ע"ע. מדות שם מ"ו; רמב"ם בהב"ח פ"ה ה"ט. [טור 2]
42. תמיד פ"ג מ"ג.
43. רש"י יומא טו ב; ר"ש תמיד ל ב.
44. רע"ב תמיד שם. ועי' שקלים פ"ה מ"ג.
45. עי' להלן: שימושו.
46. פי' הראב"ד תמיד פ"ג מ"ג.
47. עי' רש"י יומא טו ב ד"ה לשכת והמפרש לתמיד סופ"ג.
48. פהמ"ש להרמב"ם מדות פ"א מ"ו; המפרש לתמיד ל ב; רע"ב מדות שם.
49. עי' רש"י יומא יז ב ד"ה אי אמרת. ועי' תוי"ט מדות פ"א מ"ו.
50. יומא טו ב וטז א, ע"פ שתי המשניות של תמיד פ"ג מ"ג ומדות פ"א מ"ו הסותרות זו את זו.
51. יומא יז א ורש"י.
51א. בעל המאור ריש יומא. ועי' מאירי מידות שם: שהיה הבית מתאלכסן.
52. פהמ"ש להרמב"ם מדות שם בפי' "אקצויי אקציא" ביומא שם, וכ"מ ברמב"ם בהב"ח פ"ה ה"י: מערבית דרומית כו'. ועי' תוס' יומא יז ב ד"ה והא אמר בשם ריב"א, וכ"ה בציורי מהר"י בש"ס ותוי"ט במשניות, ועי' ס' חנוכת הבית סי' יט. [טור 1]
53. מדות שם, ועי' יומא שם שלרב אדא אף במשנה בתמיד ר"ל כך אלא שחושבים משמאל לימין; רמב"ם בהב"ח שם. לרב הונא צ"ל שלמשנה בתמיד לשכת לחם הפנים היתה בצפונית מזרחית.
54. מדות שם; רמב"ם שם.
55. עי' לעיל שהדרומיות בקודש והצפוניות בחול. לרב הונא צ"ל להיפך: הטלאים ולחם הפנים בחול ושתים האחרות בקודש.
56. פי' הגר"א תמיד פ"ג מ"ג. ועי' ס' עזרת כהנים מדות שם שתמה, שאם כן מה הן השתים בקודש.
57. מדות פ"א מ"ז.
58. פהמ"ש ורע"ב שם.
59. מדות שם מ"ה.
60. שם.
61. עי' רא"ש מדות פ"ב מ"ו ותפא"י שם אות עח.
62. ר' יהודה מדות שם, ועי' המפרש לתמיד כח א ד"ה נטל שמשמע שלא הכל סוברים כר' יהודה.
63. ר"ש ורע"ב מדות שם.
64. רא"ש מדות שם.
65. המפרש תמיד כח א; רא"ש מדות שם מ"ז. ועי' פהמ"ש להרמב"ם שקלים פ"ו מ"ג והרע"ב ותוי"ט שם.
66. ראב"ד תמיד פ"א; רא"ש תמיד כו א. ועי' ס' עזרת כהנים מדות פ"א מ"ז שדייק כז אף מרש"י ב"מ לג א ד"ה ואחד.
67. תמיד פ"א מ"א ומדות פ"א מ"א. וע"ע בית המקדש: שמירתו, אם הכהנים לבדם היו שומרים שם או אף הלוים.
68. תמיד כו ב ופהמ"ש והמפרש והרא"ש שם, ועי"ש במפרש וברא"ש עוד פי' שהיו סמוכים השערים זה לזה.
69. רש"י שבת יט ב ויומא טו ב; רא"ש תמיד פ"א מ"א. ברש"י יומא שם וברא"ש תמיד שם וברע"ב מדות פ"א מ"ז: מדורות גדולות.
70. רא"ש שם. [טור 2]
71. פהמ"ש להרמב"ם מדות פ"א מ"ו; רש"י ברכות סב ב ד"ה מדורה; המפרש תמיד סופ"ג. ועי' הגהות קדמונים בריש ס' מעשה רוקח.
72. ע"ע אש תמיד.
73. ר"ח בתוס' יומא טו ב; ריטב"א יומא שם בשם אחרים.
74. ריטב"א יומא שם בשם הערוך, עי' ערוך ע' קד ב, וכ"מ מפהמ"ש להרמב"ם שבת שם.
75. רש"י שבת יט ב; ראב"ד תמיד פ"ג.
76. עי' לעיל: לשכותיו.
77. פהמ"ש להרמב"ם שבת סופ"א ותמיד פ"ג מ"ג.
78. תוס' יומא שם.
79. ריטב"א יומא שם לדעת רש"י.
80. מאירי יומא שם. כעין זה בס' שבט יהודה סד במכתב קונסול רומני.
81. משנה שבת יט ב ורש"י; רמב"ם שבת פ"ג ה"כ. וע"ע מבעיר.
82. גמ' שם כ א; רמב"ם שם, וע"ע כהנים זריזים הם.
83. מסקנת הגמ' שם.
84. שמות לה ג.
85. רב הונא בגמ' שם, ועי"ש בפנ"י שלרב הונא גם בשבת מותר מן התורה.
86. לפי הדעות שלמעלה. פנ"י שם. ועי' תוס' יומא טו ב ד"ה ואחת, וצ"ל שכ"כ לפי רב הונא. וצ"ע בפסקי תוס' תמיד סי' ב, שמשמע שגם להלכה סוברים שמבערים כשבת. ועי' שו"ת שאילת יעבץ ה"ב סי יז. [טור 1]
87. תמיד פ"א מ"א; רמב"ם בהב"ח פ"ח ה"ה.
88. המפרש תמיד שם; פי' הרא"ש שם.
89. פי' הראב"ד שם. ועי' לעיל: בנינו, אם היו ישנים על הרובדים או על האצטבאות שלמעלה מהרובדים.
90. תמיד שם; רמב"ם שם.
91. באור הגר"א שם, ועי' להלן על מקום הנחת המפתחות. ועי' מל"מ פ"ח סוה"ד.
92. גמ' שם כז א.
93. פי' הרע"ב שם.
94. תמיד שם.
95. המפרש כז א.
96. הרע"ב שם, וע' סמ"ג עשין קסה ובאר שבע תמיד ומל"מ פ"ח ה"ו.
97. עי' רמב"ם שם ה"ו ומל"מ שם. וע"ע בית המקדש: שמירתו על אופן שינתם.
98. תמיד פ"א מ"ב; רמב"ם פ"ח הי"א.
99. תמיד שם; רמב"ם שם. ועי' לעיל: שעריו.
100. תמיד שם מ"ג; רמב"ם שם.
101. מל"מ פ"ח ה"ד; ציור התוי"ט במשניות.
102. המפרש פ"א מ"א.
103. מדות פ"א מ"ט ור"ש שם.
104. פי' הרא"ש שם.
105. מדות שם.
106. רא"ש שם; מפרש תמיד כה כ.
107. רא"ש שם.
108. מאירי מדות שם.
109. פי' הר' שמעיה למידות שי"ל בסו"ס המאירי למידות.
110. ר"ש שם. [טור 2]
111. ולפי' המאירי שהטבעת למטה ר"ל: מן הטבעת, עי"ש במאירי.
112. מדות שם.
113. ראב"ד תמיד פ"א.
114. ר"ש שם. ועי' תוי"ט שתמה עליו, ועי' מל"מ פ"ח ה"ד.
115. ע"ע פיס.
116. המפרש תמיד כו א; ראב"ד תמיד כח א בשם רבנו יעקב; פסקי תוספות שם סי' טו.
117. רמב"ם תמידין ומוספין פ"ו ה"א; ראב"ד תמיד שם בפי' א'. וע"ע פיס.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן