חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

ים של שלמה (מכלי המקדש)

כלי קיבול גדול של מים, שעשה שלמה בבית המקדש.

ים של שלמה - הוא הכיור הגדול שעשה שלמה בבית המקדש, והכניס בו בצינורות מים לצורך המקדש. ונקרא "ים" על שם בית הקיבול שלו.

דוד המלך כבש את סוריה ולקח מערי הדדעזר שלל נחושת, ממנה עשה שלמה את "ים הנחושת" (דה"א י"ח ח'). הים - חמש אמה קומתו, שלושים אמה הקיפו, והוא מקושט סביב בפקעים ופרחים. עוביו הדפנות טפח ותכולתו אלפים בת. הים עמד על שני עשר בקר, שלושה לכל רוח, ופניהם כלפי חוץ.
אחז מלך יהודה הוריד את הים מעל בקר שעמד עליו ושם אותו על מרצפת אבנים (מ"ב ט"ז י'). לבסוף שברו אותו הכשדים ונשאו את הנחושת בבלה (שם כ"ה י"ג).

בין הכלים שעשה שלמה המלך בבית המקדש1, הוזכר כלי של נחושת בשם ים, כמו שנאמר: ויעש את הים וגו'2, ויש שהוזכר ים הנחשת3. ונקרא ים מפני שהוא מקווה מים גדול, שקרקע המקווה נקרא ים, כמו שנאמר: כמים לים מכסים4. בתלמוד ובראשונים נקרא כלי זה בשם ים שעשה שלמה5, או: ים של שלמה6, ודנו בו בין על מדת רחבו וגבהו והיקפו, לעניין מדות ושיעורים וכדומה7, ובין לעניין שימושו לטבילה, בתורת מקווה או מעיין8.

א. צורתו ומידותיו
צורתו של הים וכן מידותיו, מפורשות בכתוב: ויעש את הים מוצק עשר באמה משפתו עד שפתו עגל סביב וחמש באמה קומתו וקו שלשים באמה יסב אתו סביב9, ופקעים מתחת לשפתו סביב סבבים אתו עשר באמה מקיפים את הים סביב שני טורים הפקעים יצוקים ביצקתו10, עמד על שני עשר בקר שלושה פנים צפונה ושלושה פנים ימה ושלושה פנים נגבה ושלושה פנים מזרחה והים עליהם מלמעלה וכל אחריהם ביתה11, ועוביו טפח [טור תקעד] ושפתו כמעשה שפת כוס פרח שושן אלפים בת יכיל12.

בצורתו פירשו, שלא היה כל גבהו עגול סביב, אלא ששלוש אמות תחתונות היו מרובעות ושתי אמות עליונות היו עגולות13, שכן אמרו: ים שעשה שלמה היה מחזיק מאה וחמישים מקווה טהרה14, שנאמר בו "אלפים בת יכיל", והבת היא שלש סאים15, והרי הם ששת אלפים סאה, ושיעור מקווה הוא ארבעים סאה, שהוא אמה על אמה ברום שלש אמות, ולפי חשבון זה היה בשלוש אמות התחתונות המרובעות, שהן עשר על עשר ברום שלש, שיעור מאה מקואות, ובשתי אמות העליונות העגולות, שהן מאה וחמישים אמה על אמה ברום אמה - שהרי אילו היו מרובעות היו בהן עשר על עשר ברום שתים, ומרובע יתר על העגול רביע16 - שיעור חמישים מקואות17. ואין לפרש ששתים התחתונות היו עגולות ושלש העליונות מרובעות, לפי שנאמר: שפתו עגל18. בברייתא אמרו: מניין שעגול מלמעלה, שנאמר: ושפתו כמעשה שפת כוס, ומניין שהיה מרובע מלמטה, שנאמר: עמד על שני עשר בקר שלושה פנים צפונה ושלושה פנים ימה ושלושה פנים נגבה ושלושה פנים מזרחה19.

במידת היקפו הסובב את רחבו - שנאמר: עשר באמה משפתו עד שפתו וקו שלשים באמה יסב אתו סביב20 - פירשו שאינו חושב אלא מדתו מבפנים21, ואין עובי שפתו מוקף בקו, אלא שמקיף חלל - שהיקפו - שלשים22, וכן למדו מכאן אותה ששנינו: כל שיש בהיקפו שלושה טפחים, יש בו רוחב טפח23, שהחלל שמשפתו עד שפתו, שהוא עשר אמות, קו שלשים באמה יסוב אותו, הרי לכל [טור תקעה] אמה רוחב בעיגול יש שלש אמות היקף24. ויש שגורס ומפרש שלמדו כן, אף על פי שחושב מדת היקפו מבחוץ, שכיון ששפתו היה רק כשפת כוס פרח שושן25, שאינו אלא משהו, אינו נחשב26.

הפקעים שמתחת לשפתו סביב27, פירשו שהיו להם צורת ביצים28. במקום אחר נאמר: ודמות בקרים תחת לו וגו' שנים טורים הבקר29, ויש שפירש שגופם היה עגול כדמות ביצים ופניהם היה דמות פני בקרים30. בברייתא אמרו: נמצאו ראשי שורות של ראשי שוורים של ארבעה ארבעה במצבתם שמשמשים לכל הצדדים31.

על הבקרים שהים עמד עליהם, עי' להלן: מקומו ושימושו.

במידת קיבולו, שנאמר במקום אחד: אלפים בת יכיל32, במקום אחר נאמר: מחזיק בתים שלשת אלפים יכיל33, ופירשו: אלפים בלח שהם שלשת אלפים ביבש34, ולמדו מכאן שהגודש הוא שליש35. וכתבו ראשונים שלא אמרו כן אלא בכלי שעשוי בצורתו וביחסיות של מידותיו כים של שלמה36.

ב. מקומו ושימושו
מקומו של הים מפורש בכתוב: ויעש עשרה כירות נחשת וגו' חמש על כתף הבית מימין וחמש על כתף הבית משמאלו ואת הים נתן מכתף הבית הימנית קדמה ממול נגב37,
ופירשו ראשונים שנתן אותו במקצוע מזרחית צפונית - שבעזרה - כנגד האוויר שבין [טור תקעו] כותל צפוני של בית לצד כותל העזרה, משוך ומרוחק מן הדרום38.
ויש מפרשים שנתן אותו לצד דרום משוך כלפי מזרח39.

אף שימושו של הים מפורש בכתוב: והים לרחצה לכהנים בו40, ופירשו בירושלמי שהים בית טבילה לכהנים הוא41, שהיו טובלים מטומאתם42, או לכהנים טהורים הרוצים לעבוד עבודה43, שאין אדם נכנס לעזרה לעבודה, אפילו טהור, עד שיטבול44. ויש מן הראשונים שכתב שממנו היו ממלאים את מי הכיור*, שכיון שים של שלמה היה דינו כמקוה45, לא היו מימיו נפסלים בלינה כמי הכיור46, ומה שנאמר: והים לרחצה לכהנים בו47, היינו למלאות בו את הכיורים48.

ים של שלמה, שאמרו שהיה בית טבילה לכהנים49, פירשו בירושלמי שאף על פי שהוא כלי, אין המים שבו כשאובים שפסולים למקוה50, לפי שהייתה אמת המים מושכת לו מעין עיטם51, והיו רגלי השוורים שהוא עומד עליהם52, פחותים כרימונים53, היינו שהיו נקובים כמוציא רמון54, שהוא השיעור שמוציאם מתורת כלי לקבלת טומאה55. ופירשו ראשונים, שרגלי השוורים שהיו נקובים, היו מחוברים למעיין שתחתיהם56, ושאף על פי שלהכשיר המים שלא יהיו כשאובים, די בנקב כשפופרת הנוד57, היו נקובים כמוציא רימון, כדי לבטל את השוורים מתורת כלי, שלא יקבל הים [טור תקעז] טומאה58, ולא יטמא בטומאת הנכנס לתוכו קודם טבילה59, או לפי שהשוורים מפסיקים בין הים למעין, והרי זה כהורק מכלי אל כלי, כיון שרחוקים הרבה, וצריך שיבואו שם המים בשפע60, או שלא עשו כן להוציאו מתורת כלי אלא שיבואו המים בשפע61, או לפי שעין עיטם הנכנס שם פעמים היה קטן, וכל שפע המים נכנס לתוך אותו ים, והיה נראה להם כטובל תוך כלי גמור, לפיכך נקבוהו כמוציא רימון להוציאו מתורת כלי62, או שעשו כן "לרווחא דמילתא", ולא שהיו צריכים לכך, שהרי לא היו צריכים אלא לנקב רגל אחת ונקבו רגלי כל השוורים63. ויש מן הראשונים שכתב שלא אמרו שלהכשיר את המים די בנקב שהוא כשפופרת הנוד אלא כשהכלי פתוח למקווה, או לים, שמטהרים באשבורן64 - או כשעושה עירוב מקווה עם מקוה65, שזה וזה מטהרים באשבורן, והם ממין אחד66 - מה שאין כן בים של שלמה, שפתוח למעין, שמטהר בזוחלין67, שאין המים יוצאים מידי שאובים עד שיהא נקוב כמוציא רימון שיוצא מתורת כלי68. ויש מן הראשונים שפירש, שעין עיטם שהיה גבוה מקרקע העזרה כ"ג אמות69, היה מושך לתוך ים של שלמה, וממנו היו המים יורדים לשוורים שרגליהם היו נקובים כרימונים ובטלו מתורת כלי, וכיון שהיו השוורים עומדים על הארץ, הרי הים כמקווה שעיקרו על גבי קרקע, ומטעם זה היו נקובות כמוציא רימון ולא די בכשפופרת הנוד70.

בחורבן בית ראשון נאמר: ואת עמודי הנחשת וגו' ואת ים הנחשת אשר בבית ה' שברו כשדים וישאו את נחשתם בבלה71, וירמיהו התנבא עליהם שיחזרו, שנאמר: כה אמר ה' צבאות על העמדים [טור תקעח] ועל הים וגו' בבלה יובאו ושם יהיו עד יום פקדי אתם נאם ה' והשבתים אל המקום הזה72. וכן יש מן הראשונים שנראה מדבריהם שאף בבית שני היה ים של שלמה73, ופירשו כן אותה ששנינו על בן קטין שעשה מוכני - גלגל - לכיור, שלא יהיו מימיו נפסלים בלינה74, היינו שהיה מושך ומסלק הכיור מלא מים מתוך הים שעשה שלמה, שהיה משוקע בו כל הלילה75. ויש מן הראשונים שפירש כן מה ששנינו שהיה מקום בבית שני שנקרא בית-הורדת- המים*76, שהוא המקום שמי נפתוח - הוא עין עיטם77 - נמשכים דרך שמאל שם בצנורות, ועלו לים שעשה שלמה לבית הטבילה78. ויש מן הראשונים שכתבו שלא מצינו שהיה ים של שלמה בבית שני79.

הערות
1. ע"ע בית המקדש, כרך ג עמ' רכה, וע' כלי המקדש.
2. מלכים א ז כג, ושם מד - מה: ואת הים וגו' נחשת ממרט, וכעי"ז דהי"ב ד ב, ושם מו - מז.
3. מלכים ב כה יג, ירמיה נב יז, דהי"ב יח ח.
4. ישעיה יא ט. רמב"ן בראשית א י. ועי' פהמ"ש להרמב"ם כלים פט"ו מ"ג על ים שהוזכר שם, שכן נקרא כלי או חפירה או בנין שנעשה לקבץ בו דבר לח.
5. עי' ערובין יד א; פסחים קט ב; יומא נח ב וזבחים סב ב, ובכ"מ בראשונים.
6. עי' במדב"ר פי"ג יד, וכ"ה בתו"י ותוס' הרא"ש יומא לז ב.
7. עי' להלן: צורתו ומדותיו.
8. עי' להלן: מקומו ושימושו.
9. מלכים א ז כג, וכעי"ז בדהי"ב ד ב.
10. מ"א שם כד, ובדהי"ב שם ג: ודמות בקרים וגו'. ועי' להלן ציון 29.
11. מ"א שם כה; דהי"ב שם ד. ועי' להלן ציונים 31, 52. [טור תקעד]
12. מ"א שם כו. ועי' להלן ציונים 32 - 36.
13. תני רמי בר יחזקאל ערובין יד ב; ירושלמי שם פ"א ה"ה; ברייתא דמלאכת המשכן פי"ב.
14. תני ר' חייא ערובין שם א ופסחים קט ב, ועי' ירושלמי שם וברייתא דמלאכת המשכן שם, וע"ע מקוה.
15. ע"ע מדות ומשקלות וע' סאה.
16. ע"ע הקף, כרך י עמ' תקלא, ושם ציון 49 שהחשבון אינו מדוקדק.
17. עי' ערובין שם ורש"י וברייתא דמלאכת המשכן שם.
18. ערובין שם ב.
19. מ"א שם כה. ברייתא דמלאכת המשכן שם. ועי' רש"י מ"א שם כד, שלכך הוא אומר בפקעים עשר באמה מקיפים את הים סביב, שבמקום עיגולו אי אפשר לומר עשר באמה סביב. ועי' זבחים סב ב, שלמדו מכאן שכל - פנות - שאתה - פונה - לא - יהיו - אלא - דרך - ימין (ע"ע), וע"ע ימין ציון 261.
20. עי' לעיל ציון 9.
21. מסקנת הגמ' ערובין שם א: מגואי קא חשיב.
22. רש"י שם ד"ה מגואי.
23. עי' ערובין שם וירושלמי שם, וע"ע הקף, כרך י עמ' תקכט - תקל, ושם שהחשבון אינו מדוקדק ושי"א שלא סמכו עליו אלא להחמיר. [טור תקעה]
24. רש"י שם ד"ה משפתו.
25. עי' לעיל ציון 12.
26. עי' ר"ח ערובין שם. וע"ע הנ"ל עמ' תקכח וציון 20 שם.
27. עי' לעיל ציון 10.
28. תרגום יב"ע מ"א ז כד, הובא ברש"י שם.
29. דהי"ב ד ג. ועי' מיוחס לרש"י שם שהכוונה לי"ב הבקרים שמתחתיו.
30. רד"ק מ"א שם. ועי' באור הגר"א שם שפקעים הוא מל' בקע, חצי. ועי' רלב"ג שם שפי' עשר באמה, שבכל אמה היו עשרה פקעים, ושמפיהם יצאו מים.
31. ברייתא דמלאכת המשכן שם על הכתוב בדהי"ב שם. וי"ל הכוונה שהיו בכל צד ארבעה פקעים בדמות ראשי בקרים ומתחתם כנגד ג' הרווחים היו בכל צד ג' בקרים. ועי' במדב"ר פי"ג יד ומדרש תדשא (בהמ"ד ילינק ח"ג עמ' 165) על הרמזים של ים של שלמה לענין בריאת העולם ועוד.
32. עי' לעיל ציון 12.
33. דהי"ב ד ה.
34. תוספתא כלים ב"מ פ"ה ה"א; ערובין יד ב; ירושלמי שם פ"א ה"ה; ברייתא דמלאכת המשכן שם.
35. ערובין שם. וע"ע מדות ומשקלות.
36. רש"י שבת לה א ד"ה שהן כוריים; ריטב"א ערובין שם, ועי"ש וברש"ש כלים פט"ו מ"א, שהאריכו. ועי' שו"ת חות יאיר סי' קעב שכ' ליישב הכתובים באופנים אחרים, וע"ע הנ"ל.
37. מלכים א ז לח - לט, ועי' דהי"ב ד ו. וע"ע כיור על מקום הכיורים בבהמ"ק. [טור תקעו]
38. רש"י מ"א שם.
39. רד"ק שם, וכ"כ בפי' המיוחס לרש"י דהי"ב שם. וברלב"ג מ"א שם שהוא המקום הפחות ביותר, ושהוא מקום בית - הדשן (ע"ע).
40. דהי"ב שם.
41. ירושלמי יומא פ"ג ה"ח, ובבמד"ר פי"ב - יד: לטבול בו הכהנים; רש"י מ"א ז כג. ועי' פסחים קט ב שהיה ראוי לטבילת שלחן שנטמא. ובתרגום רב יוסף דהי"ב שם: וכיורא דבצלאל לקידוש כהנא רבא וימא לקידוש כהניא ביה, וצ"ב כוונתו, וע"ע כיור וע' קידוש ידים ורגלים.
42. רד"ק דהי"ב שם. וכ"נ מרמב"ן וריטב"א ב"ב סה א, הובא להלן ציון 59.
43. סמ"ג עשין רמח, שהרי כהנים טמאים לא היו נכנסים למקדש.
44. ע"ע ביאת מקדש, כרך ב עמ' קו.
45. עי' להלן.
46. רמב"ם ביאת מקדש פ"ה הט"ו. וע"ע כיור וע' לינה. ועי' צ"פ על הרמב"ם תרומות פ"ב (עמ' 70) שתמה שבלא"ה אינם נפסלים בלינה שהים לא נתקדש, ובמהר"י קורקוס שם, שמאליו היה קדוש כקדושת כלי - שרת (ע"ע), ע"ש.
47. דהי"ב שם.
48. מהר"י קורקוס לד' הרמב"ם שם.
49. עי' לעיל ציון 41.
50. עי' ירושלמי יומא פ"ג ה"ח: ולאו כלי הוא כו', ובתוס' פסחים קט ב ד"ה בים הגי': והלא שאובין הן. וע"ע מקוה, ושם מחלוקת ראשונים אם פסול שאובין מה"ת הוא דוקא בכלי, ושאף כלי שאינו מקבל טומאה נקרא כלי לענין זה.
51. ירושלמי שם; רמב"ם ביאת מקדש פ"ה הט"ו. ועי' יומא לא א שמשם היו באים המים לבית הטבילה שע"ג שער המים, וע"ע בית הטבילה, כרך ג עמ' קפז, וציון 56, ולהלן ציון 77.
52. עי' תוס' שם ובכורות נה ב ד"ה שמא, ובראשונים שהובאו להלן, שגורסים כן בירושלמי רגלי השוורים, ולפנינו: רגליו שבדרום.
53. ירושלמי שם.
54. תוס' פסחים שם.
55. ע"ע טמאת כלים, כרך כ עמ' שעה. ועי' להלן בטעם שהיו צריכים לכך.
56. תוס' שם, וכ"נ מתוס' בכורות שם.
57. עי' מקואות פ"ו מ"ה, וע"ע השקה, כרך יא עמ' רט, ושם על האופנים שאין צריכים אף כשפופרת הנוד. [טור תקעז]
58. תוס' פסחים שם.
59. רמב"ן וריטב"א ב"ב סה א; שמ"ק ביצה יז ב בשם ר"ת. ועי' סמ"ג עשין רמח, ותשובות בעה"ת בקובץ ראשונים (ויינר) עמ' שכז, שדחו טעם זה כי כהנים טמאים לא היו נכנסים למקדש, ועי' לעיל ציון 43.
60. תוס' פסחים שם. וכעי"ז ברוקח סי' שעז, שלא היה הים משוקע במים והיה נראה כלי.
61. רא"ש ב"ק פ"ז סי' ג בשם ר"ת; רמב"ן וריטב"א ב"ב שם; סמ"ג שם.
62. ריטב"א מכות ד א בשם הר"ר אלחנן, הובא בב"י בבדה"ב יו"ד סי' רא; סמ"ג שם בשמו.
63. ריטב"א מכות שם.
64. ע"ע זוחלין, כרך יב עמ' כז.
65. ע"ע השקה, כרך יא עמ' רז.
66. שמ"ק ביצה יז ב בשם הרא"ה.
67. ע"ע זוחלין שם.
68. ריטב"א ב"ב סה א בשם רבו הרא"ה, הובא בב"י יו"ד שם. ועי' דבר אברהם ח"ב סי' טו אות ג וחזו"א חו"מ ליקוטים על מכות סי' כג בבאור ד' הרא"ה. וע"ע השקה, כרך יא עמ' ריח, וע' זוחלין, כרך יב עמ' כו וציון 66 שם.
69. עי' יומא לא א.
70. תשו' הרי"ד (הוצ' המכון) סי' טו, לשיטתו בע' השקה ציון 162, שאין השקה מועילה למים שבתוך כלי. ועי' רמב"ם מקואות פ"ו ה"ד וטוש"ע יו"ד סי' רא ז, וע"ע מקוה.
71. מלכים ב כה יג; ירמיה נב יז. [טור תקעח]
72. ירמיה כז יט - כב. ועי' רש"י שם עד יום פקדי אותם בימי כורש, כמ"ש בס' עזרא, ועי' עזרא א ז - יא, ושם ה יד, על כמה כלים שהוחזרו. ועי' מלבי"ם שם שפי' שהנבואה להחזרתם נאמרה על כלי הזהב והכסף בלבד. ועי' רש"י כתובות קיא ד"ה בכלי שרת, שנ' שמוסב גם על הים.
73. עי' ר"ח יומא לז ב, הובא בתו"י שם (לח א) ד"ה דהוו ובתוס' הרא"ש שם, ולהלן ציונים 78, 79. ועי' עזרת כהנים מדות פ"ד מ"ז (ח"ב עמ' 250) שכ"נ מפסחים קט ב: דילמא בים שעשה שלמה הוה מטביל ליה כו'.
74. עי' משנה יומא לז א וזבחים כ א, וע"ע כיור.
75. ר"ח יומא שם.
76. עי' מדות שם, וע"ע בית הורדת המים, כרך ג עמ' קפה.
77. עי' רש"י יומא לא א ד"ה עין עיטם, ולעיל ציון 51.
78. פי' הרא"ש מדות שם.
79. תוס' הרא"ש יומא שם, (ועי' ציון הקודם וצ"ב), ובתו"י שם: ולא ידענא אם היה כו' (ועי"ש בהגהות הריעב"ץ שתמה מאי מספקא ליה הרי קרא כתיב שהכשדים לקחוהו כו' ולא הוזכר בתמיד ובמדות שהיה שם). וכ"כ בתוי"ט מדות פ"ה מ"ד בשם ראבי"ה, שבבית שני שלא היה אז ים שעשה שלמה היו משקיעים את הכיור בבור - הגולה (ע"ע, כרך ג עמ' לה).


מקור הערך: אינצקלופדיה תלמודית; אוצר ישראל

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן