חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

מערת המכפלה

המערה אשר קנה אברהם מאת עפרון החתי לאחוזת קבר (בראשית כג, ט, יט-כ; מט, ל; נ, יג).

בשם "מכפלה" נקראה, לדעת חז"ל, על היותה בצורת "בית ועלייה על גביו", או על היותה "כפולה בזוגות", שנקברו בה איש ואשתו, זוג זוג, כדברי יעקב לבניו (בראשית מט, לא): "שמה קברו את אברהם ואת שרה אשתו, שמה קברו את יצחק ואת רבקה אשתו ושמה קברתי את לאה" (עירובין נג. בדברי רב ושמואל ובפירוש רש"י שם).

פרשני ימי הביניים רואים בכינוי "מכפלה" שם מקום. כך, למשל כותב רשב"ם בפירושו לבראשית כג, ט: "מערת המכפלה". כל הבקעה קרויה מכפלה, כמו ככר הירדן, וכן מוכיח לפנינו "שדה עפרון אשר במכפלה" (שם שם, יז). בדומה לו כותב גם רמב"ן: "מערת המכפלה… הכתוב אמר שדה עפרון אשר במכפלה, והנה הוא שם המקום אשר בו השדה, ואין צורך לבקש טעם לשם המקומות".
החכם האיטלקי ספורנו: "מערת המכפלה, מקום ששמו מכפלה".

כך יכנה הפייטן את האבות הקבורים במערת המכפלה בשם: "רבוצי מכפלה" (שחרית ליום כפור נוסח ספרד, "מי יתנה תוקף…" על פי תשר"ק משולש).

ראב"ע, היוצא בעקבות רב, שאמר (שם בגמרא): "שני בתים זה לפנים מזה", מפרש: "מערת המכפלה - מערה בתוך מערה".

מערת המכפלה שבה קבורים, לפי המקרא, אבות האומה ואמותיו, ולפי האגדה גם אדם וחוה, היא המצבה הקדושה הקדומה ביותר של עמנו, והאחוזה הראשונה שרכש אבי האומה בארץ המובטחת בכסף מלא. עליה אמרו חז"ל (בראשית רבה עט, יז) שהיא -
"אחד משלושת המקומות שאין אומות העולם יכולים להונות את ישראל ולומר גזולים הם בידכם" (השניים האחרים הם "בית המקדש וקבורתו של יוסף").
המערה נמצאת בחלק המזרחי של העיר חברון, והיא מוקפת חומה עתיקה שיסודותיה הם מימי בית שני. המסורת הערבית מייחסת אותה לשלמה.

המערה קדושה גם לנוצרים, וכבר הביזנטים בשעתם הקימו עליה כנסיה אשר מחציתה אחת הייתה לנוצרים ומחציתה השניה ליהודים, ולכל אחת מהן כניסה מיוחדת. בייחוד קדושה המערה בעיני המוסלמים שהקימו על יסודות הכנסייה מסגד משלהם בשם: חאראם אל ח'ליל (מקדש אברהם), הנחשב אצלם למקום הקדוש ביותר בארץ אחרי מסגד "כיפת הסלע" שעל הר המוריה.

בשנת 1266 אסר הסולטן ביברס על היהודים להיכנס למסגד זה. הממונים המוסלמים הרחיבו את האיסור על כל אלה שאינם בני דתם, ולא נתנו לאיש זולתם להיכנס לחצר שבפנים לחומה. ל"בלתי מאמינים" הרשו לעלות רק עד המדרגה השביעית של החומה החיצונית המובילה לחצר המסגד.

הנוסע ר' בנימין מטודילה, שביקר בחברון בשנת 1173 בימי שלטון הצלבנים בה, מספר על המערה:
"ובעמק בשדה המכפלה, שם העיר (חברון) היום. ושם הבמה הגדולה שקורין ש' (סנט) אברם, והיא הייתה כנסת היהודים בימי הישמעאלים, ועשו הגויים שם ששה קברים על שם אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה, ואומרים לתועים שהם קברי האבות ונותנים שם ממון. אבל אם יבוא יהודי שם שיתן שכר לשוער של (ה)מערה, ויפתח לו פתח ברזל מבניין אבותינו, וירד (ה)אדם למטה ונר דלוק בידו. וירד למטה במערה אחת ואין שם כלום, וכן השניה, עד שיבוא אל השלישית. והנה שם ששה קברים, קבר אברהם ויצחק ויעקב ושרה ורבקה ולאה זה כנגד זה, ועל קבריהם חתומים אותיות חקוקות באבנים. על קבר אברהם חקוק זה קבר אברהם; ושל יצחק, זה קבר יצחק בן אברהם אבינו; ושל יעקב, זה קבר יעקב בן יצחק בן אברהם אבינו; ועל האחרים זה קבר שרה וזה קבר רבקה וזה קבר לאה. במערה מדליקין שם עשישית אחת בכל יום ויום ובכל לילה ולילה על הקברים".

אלבום תמונות ממערת המכפלה


מקורות על מערת המכפלה / הרב חנוך זונדל גרוסברג


מקור הערך: מעובד על פי פנחס נאמן, אנציקלופדיה גיאוגרפית מקראית, תשכ"ו, וברשות הוצאת יבנה

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן




ערכים קרובים
חברון


נושאים קרובים באתר דעת
מערת המכפלה