לדף ראשי



תחילת המעשה ארע בוורשא, טרם מלחמת העולם הראשונה, כאשר העיר היתה עדיין תחת חסותה של רוסיה.
רב צעיר בשם אברהם קופרשטוק, הנהיג קבוצת אברכים קטנה. שלטונות צבא רוסיה נודעו באכזריותם הרבה, וכל צעיר שנתפס בהתחמקות משרות צבאי, נענש במלוא חומר הדין. העריק - אחת דינו: מוות.
שניים מתלמידיו של הרב קופרשטוק נתפסו כעריקים. הם ניתלו בורשא, ורבם נצטוה להתיצב בסמוך לעמוד התליה בזמן ביצוע פסק הדין האכזרי, "למען ישמעו ויראו". רבם נשבע לנקום ברוסים.

בתחילת מלחמת העולם הראשונה, לחמה גרמניה בשתי חזיתות: המערבית - נגד צרפת ואנגליה, ומזרחית - נגד רוסיה. המגמה המרכזית והראשונה במעלה היתה, כמובן, נצחון מזהיר בחזית המזרחית, כדי להשתמש במלוא עוצמת ההרתעה נגד המערב.
בחזית המזרחית נעצרה המלחמה בשל התנאים הטופוגרפיים הגרועים: אגמים וביצות טובעניות רחבות ידיים, וכן בשל המבצרים המרכזיים שבתווך - שנחשבו כבלתי ניתנים לכיבוש.

לפתע, בנסיבות תמוהות למדי, קם והיה הבלתי אפשרי לאפשרי: צבא גרמניה ה"מהולל" כבש את המבצרים ובכך נפרצה הדרך למזרח. נחתם חוזה שלום במזרח - שבעקבותיו נפל הצאר הרוסי. היה זה נצחון יחיד של ראשי הצבא הגרמני, הינדנבורג ולודנדורף (האנטישמי). עטורי תהילה חגגו השניים. תפילות לשלום גרמניה ותודה לריבון העולמים נאמרו ברוב עם, בבתי הכנסת - ולהבדיל, בכנסיות. ספרי ההסטוריה בגרמניה מספרים גדולות ונצורות על גבורת הצבא הגרמני המהולל.

אך האמת לאמיתה - היתה שונה מעט... הגרמנים קיבלו את תוכניות "מצודות המזרח" כולל המבואות הסודיים ביותר שדרכם ניתן לכבוש את המצודה - מידיו של הרב קופרשטוק. היתה זו נקמתו על רציחתם האכזרית של שני תלמידיו.
הנושא נשמר בסודיות מוחלטת. הרב ותלמידיו עברו לאחר מלחמת העולם הראשונה לגרמניה, לברלין, וקיבלו דירה למגורים ולבית מדרש ברחוב מינץ 5. לרבי הובטחה פנסיה עד סוף ימיו, תמיכה לתלמידיו, וכמובן - אזרחות גרמנית.

בשנת 1931 נתמנה הגנרל הינדנבורג לנשיא גרמניה. ביום הולדתו, נאספו לברכו כל נכבדי גרמניה ושועיה. הרב קופרשטוק לא ויתר על הופעה אישית. בבגדי חג, חבוש במגבעת רבנית ובמעיל ארוך, כשבידו מקל הליכה בעל גולת כסף - הגיע לברך את הנשיא.
משמר הכבוד הגרמני עמד דום כאשר הרב, בלבושו המוזר עבר לפניהם והציג את הזמנת השלטונות שבידו לעיניהם. איש לא ידע מה טיבו של יהודי מוזר זה.
שנתיים לאחר מכן, בשנת 1933, נתמנה היטלר לקנצלר גרמניה ע"י הנשיא - הגנרל הינדנבורג. הרב לא הופיע יותר למסיבות הרשמיות, אך זכויותיו - לרבות הפנסיה והתמיכה בתלמידיו, המשיכו לזרום במישרין לבית הרב. עם פרוץ פרעות ליל הפוגרום ב - 9 בנובמבר 1938, ניצבו מספר שוטרים גרמניים לפני ביתו של הרב, ובגופם הגנו על המקום מפני אנשי האס-אס הפורעים.

גם שבוע לפני כן, כאשר גורשו כל יהודי פולין שישבו בגרמניה, נמנעו מלנגוע בבית הרב. במשך השנים הראשונות של גרוש יהודי גרמניה לא נגעו לרעה ברב ובתלמידיו, ואף "משכורתו" שולמה כסידרה. בשנת 1941 נפטר הרב, תלמידיו הוגלו למחנות ההשמדה במזרח ואין מי שיעיד על סופם המר.

אגדת הניצחון האדיר של צבאות גרמניה עדיין ממשיכה להילמד בגרמניה במלחמת העולם הראשונה, מן הראוי היה שלפחות תקרא עירית ברלין רחוב על שמו של הרב קופרשטוק - מצילה ומושיעה של גרמניה בשנות 1914-1918.

בית אשכנז עוסק בחקר השואה, ובכלל זאת בקורות "ליל הפוגרום". כאשר נודע על ההגנה המיוחדת לה זכה בית הרב בלילה זה, הדבר עורר התענינות, ובמשך הזמן התווספו פרטים נוספים: בית "הרבי" בברלין קיבל שמירה המשטרה בליל הפוגרום, ובית כנסת שלו לא נהרס.




יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן