אנציקלופדיה יהודית דעת - גניזה; הגניזה הקהירית ;
חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

גניזה; הגניזה הקהירית

א. מקום שמטמינים בו ספרי קודש שנפסלו, ב.אוסף שנמצא בבית כנסת בקהיר


א. גניזת ספרי קודש

המנהג בירושלם אצל הספרדים לגנוז בלויי הספרים והשמות בכוכים בכותלי בית הכנסת, וכאשר ימלאו בערך זמן משלוש עד שבע שנים יוציאו אותם משם בסלי קש ואמתחות וחלקי ספר התורה ישימו בכלי חרס. ויוציאם לקבורה מחוץ לעיר במורד הר ציון בקול המון חוגג, ונושאי הסבל ובראשם הרבנים וזקני העיר יובלו תחת חופת משי ברחוב העיר, והתוף הולך לפניהם וירקדו ויזמרו מזמורים ופזמונים נאותים. מסורת בידם כי תוצאה זו היא סגולה לגשמים ועל כל צרה שלא תבוא, ואז תלווה לקול השיר גם תרועת השופר עם מזמורי תהילים (לונץ בספרו ירושלם ח"א 15).

בעיר אלגיר נהגו אחר הפסח לאסוף ס"ת ושאר ספרים שבלו מהגניזות שיש בבתי כנסיות ומהבתים ומחצרות, וביום ראש חודש אייר מוליכים אותם לבית עלמין בשקין, וקוברים אותם בקרקע, ואותו היום עושים משתה ואומרים שירות ותשבחות עד הערב ומתפללים מנחה ומעריב בקול נעים (מנהגי ק"ק אלגיר עמוד קל"ג).
וכן המנהג בכמת קהלות ברוסיה ופולין שגונזים ספרים בלים וקרועים ושמות, וקוברים אותם בקרקע, ועושים עליהם אוהל לסימן כדי שינהגו קדושה באותו מקום, והרב דורש מענינו של הדבר. על פי רוב עושים זאת בעת המגפה לסגולה, כדי לעורר רחמים בזה ע"י השמות הקדושים שאנו מכבדים (ספר מטעמים 86).

מתן שרותי גניזה לספרי קודש בישראל, יעוץ והכונה ניתן לקבל בטל' 0545291558.


ב. הגניזה הקהירית
בית הכנסת של הקהילה היהודית בפוסטאט, בעיר העתיקה של קהיר, היה עד שנת 882 כנסייה קופטית. באותה שנה רכשו היהודים את המבנה והחלו להשתמש בו כבית כנסת. בית הכנסת נחרב בפרעות בשנת 1012, ונבנה מחדש. הרמב"ם כששהה בקהיר נהג להתפלל בבית כנסת זה, ולכן בית הכנסת נקרא גם: הרמב"ם.
בקומה העליונה של בית הכנסת נקבע חדר מיוחד כגניזה, לאורך השנים גנזו יהודי הקהילה במקום לא רק את ספרי התפילה והלימוד שבלו ונשחתו, אלא גם מסמכים משפטיים - כתבי בית דין, כלכליים - אגרות ושטרות, רשימות שמיות, קטעי פנקסים ומכתבים, וכל זאת מתוך יחס של כבוד לכל שנכתב באות עברית. האקלים היבש של מצרים סייע להשתמרות הכתבים.
בשנת 1896 קנו שתי נשים מהעיר קיימברידג' שבאנגליה שביקרו בקהיר כמה כתבי יד מן הגניזה, ובשובן לעיר הראו אותן לחוקר שניאור זלמן שכטר שישב אז באוניברסיטת קיימברידג'. הוא גילה שמדובר בקטעים מן הנוסח העברי של ספר משלי בן סירא מן המאה ה-3 לפנה"ס, שהיה ידוע עד אז רק בנוסח היווני שלו. שכטר נסע למצרים מטעם האוניברסיטה, ושם גילה את ההיקף העצום של הגניזה ואת החומר הנדיר שכללה. לאחר שקיבל רשות מבני הקהילה אסף את החומר ושלח אותו לאנגליה. הוא העריך בשעתו שפינה מן המקום יותר ממאה אלף קטעים.

חקר הגניזה
פרסום המסמכים שהתגלו בגניזת קהיר הביא למהפכה בחקר ההיסטוריה היהודית וההיסטוריה הכללית של ימי הביניים. שפע המסמכים וכתבי היד שנתגלו שופכים אור על חיי הקהילות היהודיות מספרד ומרוקו במערב ועד לעדן ולהודו במזרח. מסמכי הגניזה מאפשרים להיסטוריונים להכיר את אורחות חייהם של יהודי האיסלאם בימי הביניים - את החיים הקהילתיים והמשפחתיים ואת חיי המסחר - הימי והיבשתי - והכלכלה.
מחקר הקטעים שנאספו מן הגניזה עוד רחוק מלהסתיים. כל הענפים בחקר היהדות, תולדותיה וכתביה קיבלו תרומה עצומה מהעיון בטקסטים שנמצאו בגניזה, ובהם אלפי מסמכים היסטוריים, שטרות, אגרות, כתובות וגטין, ואלפי ספרי הלכה, דקדוק עברי, מחשבת ישראל, מיסטיקה יהודית ושירה, מתקופת הגאונים ועד תקופת האחרונים.

פרויקט הגניזה
בשנת 2000 יזם דב פרידברג פרויקט הקמת אתר אינטרנט שירכז את כל דפי הגניזה והמחקרים שנעשו עליה. לצורך כך נתמנתה הנהלה אקדמית בראשות הפרופסורים מנחם בן ששון וחגי בן-שמאי מהאוניברסיטה העברית, ופרופסור ג'יימס דיימונד מאוניברסיטת ווטרלו. לניהול הפרויקט התמנה הפרופסור יעקב שוויקה מאוניברסיטת בר-אילן. ביצוע הפרויקט החל בינואר 2006, ועשוי להמשך עוד כמה שנים עד להשלמתו. לצורך הפרויקט הוכנה רשימה של רוב דפי הגניזה ומיקומם. עד כה צולמו, על ידי שימוש בטכנולוגיה מתקדמת, מרבית הדפים שבאוסף בית המדרש לרבנים בניו יורק, באוניברסיטת תל אביב, בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים ובספריה למדעים בבודפשט (קטעי הגניזה שבאוסף קאופמן). האתר עלה לאינטרנט בשנת 2007. איכות הצילומים היא באיכות כה טובה, שלעתים קל יותר לקרוא את הקטעים באתר מאשר במקור.



מקור הערך: מבוסס על אוצר דינים ומנהגים לי"ד אייזענשטיין וויקיפדיה

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים





ספרים בטקסט מלא
מדרש שיר השירים