חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

נא אמון

עיר מצרית עתיקה, הממוקמת על גדותיו המזרחיות והמערביות של הנילוס, במצרים העליונה. 560 ק"מ דרומית לקהיר, בקרבת היישובים כרנך ולוקסור. כיום שמה: תבאי

עיר מלוכה מצרית קדומה על חוף הנילוס במצרים העליונה, על גבולה הצפוני של ארץ פתרוס, הנזכרת אתה יחד בכתוב: "והשימותי את פתרוס, ונתתי אש בצוען ועשיתי שפטים בנא" (יחזקאל ל, יד). בפי הנביאים נקראה גם נא אמון, על שם אלילה הראשי של מצרים העליונה (נחום ג, ח; ירמיהו מו, כה).
הֲתֵיטְבִי מִנֹּא אָמוֹן הַיֹּשְׁבָה בַּיְאֹרִים, מַיִם סָבִיב לָה, אֲשֶׁר חֵיל יָם מִיָּם חוֹמָתָהּ [נחום ג', ח]
אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הִנְנִי פוֹקֵד אֶל-אָמוֹן מִנֹּא, וְעַל-פַּרְעֹה וְעַל-מִצְרַיִם, וְעַל-אֱלֹהֶיהָ וְעַל-מְלָכֶיהָ, וְעַל-פַּרְעֹה וְעַל הַבֹּטְחִים בּוֹ. [ירמיהו מ"ו, כה]
המלך המצרי אמנחתפ הרביעי (1369-1353) שקבע את עבודת האל אתון כפולחן דתי יחידי במצרים ומחק את השם אמון משמות האלים במצרים, העביר את בירת הממלכה מנא אמון אל תל אל עמארנה, שקרה לה: אחת'אתן.

תולדותיה
מנוא אמון יצאו הנסיכים אשר שמו קץ להתפוררות הממלכה העתיקה ויסדו את הממלכה התיכונה. נוא גדלה והתפתחה למרכז התרבות המצרית, והאריכה ימים עד אשר נפלה בידי אשורבניפל נכדו של סנחריב. הוא כבש אותה בשנת 663, את רכושה שלל ואנשיה הוליך בשבי, כאשר יספר בעצמו:
"בעזרת אשור ועשתר לכדו ידי את כל העיר. כסף וזהב ואבני יקרות אשר היו ב-ארמנותיה... שלל רב בלי מספר הוצאתי מנוא אמון".
כך רמוז בדברי נחום לנינווה עיר הדמים:
"התיטבי מנא אמון היושבת ביאורים... גם היא לגולה הלכה בשבי... וכל וגדליה רתקו בזקים" (ג, ח, י).
גם לאחר חורבן זה נשארה נא אמון עיר חשובה מאות בשנים, עד אשר הנציב קורנליוס גאלוס הרס אותה כליל (30 לפני הספירה) בגלל השתתפותה בהתקוממות מצרים העליונה נגד נגישות רומי.

יצירות אמנות בנוא אמון
נוא אמון ידועה בשמה היווני תבי (Thebes), ושרידי מקדשיה המפוארים והאובליסקים והספינכסים נמצאים בלוקסור ובכרנך הקרובות ממערב וממזרח לנילוס. אולם העמודים שבמקדש אמון בכרנך משקף שיאי אמנות של העולם הקדום. הוא נבנה בימי סתי הראשון ובימי רעמסס השני (במאה הי"ג לפני הספירה). במרכז האולם שתי שורות עמודים בנות 6 עמודים האחת. כל עמוד גבוה 21 מ'. משני צדי השורות 122 עמודים נוספים, בגובה של 13 מ' כל אחד. עיטורים רבים מקשטים את העמודים, וכן בולטות עליהן הכתובות בכתב החרטומים. חורבנות הרבה פקדו את נא אמון, אך העמודים לא נמחו מיסודם.

בשנת 1986 נמצאה אסטליה של מרנפתח (פרעה של יציאת מצרים) משנת 1220, בה נמנה ישראל בין עמי כנען שהתקוממו נגד מצרים: "נבוזה כנען בכל רע, לוקה אשקלון, נתפסה גזר... ישראל הושם, אין לו זרע...". בשנת 1922 נתגלה בנוא אמון גם קברו של תות ענח אמון, שנשתמר עד ימינו על כל אוצרות המלכות הקודמים שבו.


מקור הערך: מעובד על פי פנחס נאמן, אנציקלופדיה גיאוגרפית מקראית, תשכ"ו, וברשות הוצאת יבנה

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
מצרים