חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

נבו

הר בצפון ארץ מואב; עיר במואב; עיר ביהודה

א) הר נבו
פסגה בגובה 802 מ' בקבוצת הרי העברים שבצפון ארץ מואב, 12 ק"מ מזרחית לשפך הירדן אל ים המלח, בקו הרוחב הגיאוגרפי של ירושלים ממערב. מעל פסגת ההר המכונה רס סיע'ה, שביום בהיר אפשר להשקיף ממנה על פני המרחב של ככר הירדן ועל ראשי ההרים עד החרמון, הראה ה' למשה את הארץ המובטחת אליה לא יבוא. על ההר הזה מת משה ונאסף אל עמו (דברים לב, מט-נ; לד, א-ה).
"וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל-הַר נְבוֹ, רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי יְרֵחוֹ; וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת-כָּל-הָאָרֶץ אֶת-הַגִּלְעָד עַד-דָּן. וְאֵת כָּל-נַפְתָּלִי, וְאֶת-אֶרֶץ אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה; וְאֵת כָּל-אֶרֶץ יְהוּדָה עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן. וְאֶת-הַנֶּגֶב, וְאֶת-הַכִּכָּר בִּקְעַת יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים עַד-צֹעַר. וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו, זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר, לְזַרְעֲךָ אֶתְּנֶנָּה, הֶרְאִיתִיךָ בְעֵינֶיךָ, וְשָׁמָּה לֹא תַעֲבֹר. וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד-ה', בְּאֶרֶץ מוֹאָב עַל-פִּי ה'." דברים ל"ד,א-ה.
כיום מזהים אותו עם ג'בל א נבא, 7 ק"מ צפון מערב למידבא, וכשמונה עשר ק"מ מזרחה למקום שפך הירדן לים המלח.

את השם נבו קושרים עם שם האליל הבבלי "נבו", אל הדעת והספרות, הנזכר בנבואות ישעיהו: "כרע בל, קרס נבו..." (מו, א).

מוטיב 'עצב נבו' שבשירי רחל הפך להיות מנכסי הרוח של הספרות. הנה השיר:
מִנֶּגֶד
קַשּׁוּב הַלֵּב. הָאֹזֶן קַשֶּׁבֶת:
הֲבָא? הֲיָבוֹא?
בְּכָל צִפִּיָּה
יֵש עֶצֶב נְבוֹ.

זֶה מוּל זֶה - הַחוֹפִים הַשְּׁנַיִם
שֶׁל נַחַל אֶחָד.
צוּר הַגְּזֵרָה:
רְחוֹקִים לָעַד.

פָּרֹשׂ כַּפַּיִם. רָאֹה מִנֶּגֶד
שָׁמָּה - אֵין בָּא
אִישׁ וּנְבוֹ לוֹ
עַל אֶרֶץ רַבָּה.

(חורף תר"ץ)

ב) עיר במואב

נמנית בין הערים שבני גד ובני ראובן בקשו ממשה לתתן להם לנחלה (במדבר לב, ג-ד). בני ראובן בנו אותה מחדש, יחד עם שאר הערים שנפלו בחלקם, להיות "ערי מבצר וגדרות צאן", כמו הערים שבנו בני גד שכניהם מצפון (במדבר לב, לו-לח), ובדברי הימים א נזכרות משפחות ראובניות שישבו "בערוער ועד נבו ובעל מעון" (ה, ח).

אחרי מות אחאב, כאשר מלך מואב פשע בישראל, כבש את נבו בחזרה והרג את תושביה, כדבריו במצבתו:
"...ויאמר לי כמוש... לך אחז את נבה על ישראל ואהלך בללה ואלתחם בה מבקע השחרת עד הצהרם ואהרג כלם שבעת אלפן גברן וגרן וגברת"... (מצבת מישע, 16-14).
בימי הנביאים האחרונים הייתה עדיין עיר מואבית: ישעיהו במשאו על מואב מזכיר גם את נבו, כי "על נבו ועל מידבא מואב ייליל" (טו, ב), ובדומה לו מזכירה גם ירמיהו בקינתו על חורבן מואב: "הוי אל נבו כי שדדה... ומשפט בא אל ארץ המישור... ועל דיבון ועל נבו..." (ירמיהו א, כא-כב).

מקומה אינו ידוע, אך יש לחפש אותה בסמוך להר נבו. החוקרים הנשענים על מקורות נוצריים קדומים, מאתרים אותה בח' אל מחיט במדרון הדרומי של ההר. בחורבה נמצאו שרידי מבצר וחרסים מתקופת הברזל הקדומה, היא תקופת ההתיישבות הישראלית.

ג) עיר ביהודה
נמנית בין הערים בהן התיישבו שבי הגולה אשר באו עם זרובבל (עזרא ב, כט), ובכתוב המקביל שבנחמיה (ז, לג) מכונה בשם: "נבו אחר".


מקור הערך: מעובד על פי פנחס נאמן, אנציקלופדיה גיאוגרפית מקראית, תשכ"ו, וברשות הוצאת יבנה


הערות לערך:
שם המעיר: ישראל
הערה: כאן מוזכר שמשה נפטר בהר נבו, ואלו בערך בית פעור מוזכר שמשה נפשר בגי מול בית פעור ולא בהר נבו. משה רק עלה על הר נבו וה' הראה לו משם את הארץ.
מקור ההערה: ידע אישי


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן