חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

סלע

מקובל היה לזהות את סלע אדום עם פטרה שבאדום הדרומית.

זיהוי זה נזכר לראשונה בתרגום השבעים למלכים ב יד, ז, ובעקבותיו יצא גם בעל האונומסטיקון (760: "סלע – Petra, עיר בערביא בארץ אדום, אשר נקראת יקתאל"). זיהוי זה מובא גם אצל הגיאוגרף המוסלמי מימי הביניים, יאקות ("סלע היא מצודה בואדי מוסה – 94 Text.. Geog.,). הזיהוי התקבל על דעתם של חכמי ישראל ואומות העולם גם יחד.

טענות נגד הזהוי סלע=פטרה
בימינו קמו חוקרים החולקים על זיהוי מקובל זה מטעמים המתקבלים על הדעת:
א) בפטרה לא נמצאו סימנים ברורים לישוב מהתקופה המקראית. המבנים שנבדקו לאחרונה במצודת אם אל ביארה הם מהתקופה הנבטית. השרידים שנתגלו מתקופת הברזל אינם שרידי ישוב קבע, אלא סימני ישוב ארעי, או ישוב קבע לא מרכזי. רק הנבטים ישבו ישיבת קבע בבקעה זו ('בקעת משה' בפי הערבים) ונתנו לה את השם היוני פטרה, שבמקרה בלבד הוא דומה לשם העברי סלע.

ב) אין לזהות את הסלע של אמציהו עם סלע בירת אדום, כי אין המקרא מספר על כיבוש אדום והכנעתה, אלא רק על תפישת הסלע, ולא היה טעם בשינוי שם הבירה ליקתאל.

ג) פטרה, הנמצאת 80 ק"מ מדרום לים המלח, רחוקה מאוד ממקום המערכה בגיא המלח, ואין להניח כי שמה הוליך אמציהו את אלפי השבויים להשליכם מראש הסלע.

סלע=א סלע בצפון אדום
סתבר שהסלע נמצא בקרבת גיא המלח שבערבה הצפונית. לפיכך מאתרים אותו בחורבות המבוצרות של הישוב הערבי-ירדני א סלע בצפון ארץ אדום, 4 ק"מ צפון מערב לבצרה בירת אדום הקדומה, 33 דרום מזרח לים המלח. גם כאן עמדה עיר מבוצרת חצובה בסלעים על הר גבוה ותלול, ששמרה על מעברות ההרים ועל איזור המכרות, איזור המריבה שבין יהודה ואדום.

לפי השרידים הארכיאולוגיים היה כאן מרכז חקלאי בימי המלוכה האדומית. מצויים שם בורות עתיקים ושרידים של אמות המים. נלסון גליק כתב על עיר סלע זו, שהיא כעין "פטרה בזעיר אנפין", בגלל הוד סלעיה ושרידי עתיקותיה רבי הרושם. אל מקום קרוב זה הובאו שבויי אדום, ולעיר זו קרא אמציהו: יקתאל (מלכים ב יד, ז).


מקור הערך: מעובד על פי פנחס נאמן, אנציקלופדיה גיאוגרפית מקראית, תשכ"ו, וברשות הוצאת יבנה

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
פטרה