לדף ראשי




פטרה נושבה בידי הנבטים בימי שלטון פרס, ונשארה בידיהם כ-400 שנה עד שנכבשה בימי טריאנוס קיסר (106 לספירה) והפכה יחד עם סביבתה לגליל רומי בשם: פטרה ערביה.

צומת דרכים
פטרה הנבטית הייתה מרכז מסחרי חשוב וצומת דרכים מהר שעיר אל עמק הערבה, וממנה דרומה אל אילת, סיני ומצרים. דרכים אחרות הובילו מפטרה לצפון ארץ ישראל ולדמשק והלבנון.

הדרך הבין לאומית החשובה ביותר שיצאה ממנה וחצתה את הנגב, היא דרך פטרה-עזה, בה עברו סחורות מאסיה המרכזית לחוף הים התיכון, יון ואיטליה. יש מניחים, כי זו הייתה דרך קדומה למסחר עבדים, ואולי אליה רומזים דברי עמוס בנבואתו על עזה: "על שלשה פשעי עזה, ועל ארבעה לא אשיבנו: על הגלותם גלות שלמה להסגיר לאדום" (א, ו).

פטרה הנבטית מתחרה הייתה עם מלכות יהודה, ומלכיה מילאו לפעמים תפקיד עוין בדברי ימי הבית השני. במלחמת האחים החשמונאים יורשי אלכסנדר ינאי, פיתה אנטיפטרוס האדומי את הורקונס לברוח איתו אל פטרה ולשחד את חרתת מלכה שיעלה על ירושלים להילחם את מלחמתו באחיו אריסטובלוס. מלך פטרה הביא את המלחמה לשערי ירושלים (65 לפני הספירה) וסלל בכך את הדרך לחדירתו של פומפיוס הרומי ליהודה. כעבור 25 שנים, כשנמלט הורדוס בדרך נס מחרב הפרתים שעלו על ירושלים וברח אל פטרה לבקש שם מחסה, גרש אותו מלכה מלכוס מגבולות ארצו.

מבנים מפוארים
פטרה נתפרסמה במצבות האמנותיות ובמבנים המפוארים שהקימו בה האדריכלים הנבטים במשך מאות שנים. לפי סקר ארכיאולוגי מסתבר, כי גם לאחר נפילתה של פטרה בידי הרומיים (106 לספירה) עדיין הוסיפה להיות מרכז מנהלי ותרבותי חשוב בפרובינציה ערביה ובעבר הירדן בכלל. האמנות שלה עמדה אז על רמה גבוהה, ויש המדברים על רינסאנס תרבותי של פטרה תחת שלטון הרומאים.

ירידת פטרה
פטרה נזכרת כעיר מנהלית גם במכתבים הנבטיים מהזמן שקדם למרד בר כוכבא, שנתגלו במערת האגרות בנחל חבר שבמדבר יהודה. במאה החמישית לספירה, כאשר השלטון הרומי-ביזנטי ירד מגדולתו, הביטחון בדרכים התרופף, ודרכי השיירות, עברו לשבילי פרת-תדמור-הים התיכון, ירדה גם פטרה מגדולתה: המרכז המסחרי נדד ממנה, תושביה עזבוה, והעיר הפורחת הפכה למדבר שממה.

חשיפת סלע
בשנת 1812 נתגלתה פטרה הנבטית על-ידי הסייר השויצרי בורקהארדט, ומאז הרבו אנשי מדע לחדור אל חרבותיה ולשחזר את שרידיה המפליאים. בבקעת פטרה, המכונה בפי הערבים: ואדי מוסה, נמצאו שרידים של מקדשי אלילים, תיאטראות וגמנסיון להתעמלות ומרחצאות, קשת ניצחון ומצודות, בתי מגורים ובנין קברים (מוזוליקאום) מפואר החצוב בסלעי אבן -חול נובית רבת הגוונים.

בין השרידים החשובים שבמקום נתגלתה המצודה הנשגבה אם אל ביארה (אם הבורות, על שום בורות המים שבתוכה), המתנוססת בראש צוק סלע תלול גבוה 1160 מ'. בחפירות המדעיות שנעשו בשנת 1929 מצאה "משלחת מלצ'ט" חרסים אדומיים מתקופת המקרא. כעבור ארבע שנים הצליח נלסון גליק לגלות ליד פטרה שטח גדול מכוסה אלפים שברי כלי חרס אדומיים שאפשר היה על נקלה לקבוע, לפי תדירותם, את תקופת הישוב העיקרית בין המאה הי"ג ובין המאה הח' לפני הספירה, לאמר בין תקופת יציאת מצרים לבין מלחמת אמציהו באדום ותפיסת הסלע.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן