חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

עי

עיר כנענית קדומה מתקופת הברזל

בין העי ובין בית אל שבצפון מערב לה נטה אברם את אהלו בבואו לארץ כנען. שם בנה מזבח וקרא בשם ד', ואל מקום זה חזר בעלותו ממצרים (בראשית יב, ח; יג, ג). עי הייתה העיר הראשונה אחרי יריחו בכיבושי יהושע, לראשונה הוכה שם צבאו בגשתו לעיר (יהושע ז, ב-ה). במלחמתו השניה בכוחות מוגברים ובתכסיסי מלחמה חדשים הכה אותה לפי חרב "וישימה תל עולם שממה" (שם ח, א-כח).

מלך העי נזכר בין 31 מלכי ישראל אשר הכה יהושע (שם יב, ז, ט). אין עי נזכרת במפורש בחלוקת הארץ לשבטים, אבל מתוך תיאור גבולה הצפוני של נחלת בנימין (שם יח, יב-יג) מסתבר, כי היא נפלה בחלקו של שבט זה. נראה, כי בני בנימין בנו אותה מחדש בימי בית ראשון, והיא הוסיפה להתקיים גם בראשית ימי בית שני. כך, למשל, היא נזכרת בתקופת המלכים בשם עית במסעו של סנחריב לירושלים (ישעיהו י, כח), ובתקופת שיבת ציון נמנים אנשי העי ביחד עם אנשי בית אל שכנתם בין עולי בבל שחזרו לעריהם ביהודה (עזרא ב, כח; נחמיה ז, לב, בהפחתת מספרם מ-223 ל-123). בנחמיה (עא, לא) היא נזכרת בשם: עיה או עיא במנין הערים בהן התיישבו שבי גולה מבני בנימין.

מקומה
מהכתובים השונים, שבהם אנו קוראים על מקומה של עי יש להסיק, כי הייתה עומדת בהר, מעברו הדרומי של גיא גדול בו עמד צבא יהושע מול העיר, וכי הייתה קרובה לבית אל ממזרח ולבית און ממערב. לכן מקובל לזהותה עם ח' א תל, הוא תל חג'אר בראש ואדי מוחיזין, 2.5 ק"מ דרום מזרח לבית אל וק"מ אחד צפון מערב לדיר דבואן מקום בית און העתיקה.

בחפירות שנעשו בתל זה בשנות 1933-1936 נתגלו חומות עיר קדומה, שרידים של מצודה, שיירי מקדש כנעניים, קברים וחרסים מתקופת הברונזה הקדומה (2000-3000 לפני הספירה), ושרידים מעטים מתקופת הברזל הקדומה (900-1200 לפני הספירה). חפירות אלה הוכיחו, כי התל שהיה מיושב בראשית האלף השלישי חרב כבר בסוף אותו האלף, וכי בראשית תקופת הברזל הקדומה, תקופת הכיבוש הישראלי, לא היה כל ישוב כנעני במקום זה.

הממצא הארכאולוגי וסיפור המקרא
הממצא הארכיאולוגי עומד בסתירה ברורה לסיפור המקראי. יתכן שעיקר המלחמה נטוש היה על בית אל, ועי החרבה שימשה רק בסיס צבאי ללוחמים, ואולי היה שם ישוב ארעי ששימש מבוא לעיר בית אל. עובדה היא שבזמן המלחמה על העי נזכרת במפורש בית אל ("ולא נשאר איש בעי ובבית אל אשר לא יצאו אחרי ישראל, ויעזבו את העיר פתוחה..." – יהושע ח, יז). תמוה הדבר שלא נשאר בספר יהושע כל זכר למלחמה על בית אל.
מכאן השערה שמלחמת העי-בית אל הייתה אחת. אף השם העי מתאים לשם הערבי: א תל, ואפשר שכבר בימי יהושע עמד שם תל חרבות שנודע בשם "העי", כמליצת הכתוב: "תל עולם שממה עד היום הזה" (שם שם, כח).

על אף ההקבלות הללו, אין הזיהוי אל תל-העי אלא השערה ללא אסמכתא בדוקה. כך, למשל, סבור הפרופ' יהודה אליצור, כי "אין ספק שהעי הייתה אי שם מזרחה לבית אל (ולא בח' א תל) בסביבות דיר ציבוואן..." (עיונים בספר יהושע, הוצאת הח' לחקר המקרא בישראל, 5).

יש המזהים את העי עם ח' אל חיאן, הנמצאת רק ק"מ וחצי דרום מזרח לתל חג'אר וסמוכה מאוד לבית און, דיר דבואן של ימינו. אך זיהוי זה תלוי, לפי שעה, על בלימה, ולדימוי שבהיגוי (חיאן -העי) אין כל יסוד בלשני. – צדק, לכן, הארכיאולוג האמריקאי, שכתב כי "מצבנו כיום בחיפוש אחר פתרון שאלת העי קשה יותר ממצבו של יהושע, שצריך היה לכבוש את העי" (שם ע' 12).


מקור הערך: מעובד על פי פנחס נאמן, אנציקלופדיה גיאוגרפית מקראית, תשכ"ו, וברשות הוצאת יבנה

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
בית אל


נושאים קרובים באתר דעת
כיבוש הארץ