חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

עיבל

הר בגובה 940 מ' בצפון העיר שכם. ניצב מול הר גרזים שבדרום העיר.

על הרים אלה ציווה משה את ישראל: "והיה כי יבאך ד' אלהיך אל הארץ... ונתתה את הברכה על הר גרזים ואת הקללה על הר עיבל..." (דברים יא, כט). מחצית האחת של השבטים הייתה צריכה לעמוד על הר גרזים לברך את העם, ומחציתה השניה לעמוד על הקללה בהר עיבל (דברים, כז, יב-יג). על כן כינו השומרונים את הר גרזים: "הר הברכה", ואת הר עיבל – "הר הקללה".

לדברי הנוסע ר' בנימין מטודילה, טיבם נאה לשמם: הר גריזים שופע מים רבים, ואילו בהר עיבל ראה הנוסע רק סלע צחיח ועירום ושומם. אך יש הפלגה רבה בתיאורו, שהושפע בוודאי מדברי המקרא. לפי תורת משה נצטוו בני ישראל להקים האבנים הגדולות, שעליהן נכתבו דברי התורה, ואת מזבח האלהים דווקא בהר עיבל – "הר הקללה" (שם שם, ד). מכאן שהכינוי "הר הקללה" לא בא לו להר בגלל הקללות שניתנו עליו. השומרונים שהפכו את הר גרזים להר קדשם ומקום בית מקדשם, שינו במכוון את דברי משה, ובתורתם כתבו כאן "בהר גרזים", במקום: "בהר עיבל".

לאחר כיבוש העי בנה יהושע מזבח בהר עיבל, וכן העמיד את העם בעמק שכם שבין שני ההרים "חציו אל מול הר גרזים והחציו אל מול הר עיבל" לקרוא את הברכה והקללה, כאשר ציווה משה (יהושע ח, ל, לג-לד).

השומרונים קוראים להר עיבל הר עסכר, כשם הכפר העומד לרגליו בבקעת עין סוכר הפוריה, והערבים מכנים אותו בשם: ג'בל סת סולימיה על שם האישה הקדושה בעיניהם, שקברה נמצא על הר זה.

איתור מוטעה
לפי האונומסטיקון (307), הר עיבל הוא -
"הר בארץ ההבטחה. ואומרים שנמצאים שני הרים אצל יריחו זה מול זה וקרובים זה לזה. האחד מהם הוא גרזים, והשני – עיבל".
האיתור בצד יריחו בטעות יסודו, והוא עומד בסתירה לאמור בתורה, במשנה ובתלמוד ובספרי פלביוס על הרים אלה כעל תאומים המתרוממים זה מול זה בצד שכם.
בתורה (דברים יא, כט) נקבע מקומם "אצל אלוני מורה", לאמר: אצל שכם, כעדות הכתוב: "ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם, עד אלון מורה" (בראשית יב, ו).
המשנה (סוטה ז, ה) מפרשת עוד יותר ואומרת:
"כיון שעברו ישראל את הירדן, אל הר גרזים ואל הר עיבל שבשומרון שבצד שכם, שאצל אלוני מורה... ששה שבטים עלו לראש הר גרזים...".
גם פלביוס מאתר הרים אלה ליד שכם בדברו על הקמת המזבח על-ידי יהושע "לא הרחק משכם העיר בין שני הרים, בין הר גרזים שמצד ימין ובין ההר מצד שמאל" (קדמוניות ד, ה, מד). וכן הוא כותב שם בעניין הברכה והקללה: "מכאן (משילה) הלך לעבר שכם... וחילק את הצבא והציב את מחציתו על הר גרזים ואת מחציתו על הר עיבל..." (קדמוניות ה, א, יט). בעניין משל יותם בן גדעון, כי "עלה יותם על הר גרזים הנשקף מעל שכם העיר..." (קדמוניות ה, ז, ב). קביעת הרים אלה בצד שכם נמצא אצל פלביוס גם בדבריו של מקדש הכותים בהר גרזים "הגבוה בהרי שומרון" (קדמוניות יא, ח, ב), ובסיפור על ניצחונות יוחנן הורקנוס "אשר כבש את שכם, ואת הר גרזים לקח בחרבו וגם הכניע את עם הכותים..." (מלחמות היהודים א, ב, ו).

זו היא גם דעת רבי יהודה במסכת סוטה (לג, ב): "הלא המה בעבר הירדן... אלו הר גריזין והר עיבל שיושבים בהם כותים; אצל אלוני מורה, שכם...". איתור דומה משתמע גם מדברי רבי שמעון האומר:
"בא וראה כמה נסים נעשו באותו היום: עברו ישראל את הירדן ובאו להר גריזים ולהר עיבל יותר מששים מיל..." (שם לו.).
בדברי חז"ל נשמעה גם דעה אחרת, היא דעת התנא ר' אלעזר ברבי יוסי, בר פלוגתיה של ר' יהודה, שדרש על אותו פסוק עצמו: "אין זה הר גריזים והר עיבל של כותים...", אלא "שתי גבשושיות עשו (ליד ירדן יריחו) וקראו זה הר גרזים וזה הר עיבל..." (ירושלמי סוטה ז, ג). על מסורת כעין זו הסתמך אבסביוס בזיהוי שהזכרנו בראש הערך, ואף הוסיף:
"אבל השומרונים מראים הרים אחרים הנמצאים אצל שכם. טועים הם, כי ההרים שהם מראים רחוקים מאוד זה מזה עד כדי כך שאי אפשר לשמוע מצד אחד את הקוראים (את הברכות או את הקללות) מהצד השני".
ואולם דעת בעל האונומסטיקון שונה מדעתו של התנא. אין רבי אלעזר סותר דבר מציאותם של הר גרזים ועיבל בהרי שומרון, אלא מוסיף עליהם עוד שניים כמותם גם ליד הירדן.

לדעה זו, שהיא דעת יחיד, נדחק ר' אלעזר משני טעמים:
א) הוא רצה להתאים את מקום ההרים לתיאור שבדברים יא, כט, כפי שהוא הבין אותו לאחר שהוציא את הכתוב מידי פשוטו;
ב) הוא חולק על דברי ר' שמעון ור' יהודה בעניין הליכתם הרחוקה של בני ישראל ביום עברם את הירדן עד גרזים ועיבל אשר ליד שכם. לדעתו, הם "לא זזו ממקומם" באותו יום. כדי לקיים את מתן הברכות והקללות והקמת המזבח על הרים אלה סמוך לבואם לארץ ועברם את הירדן וקראו להם גרזים ועיבל. ה"גבשושיות" היו חיקוי להרים האמיתיים, אך לא זהות אתם. ובמפת מידבא העתיקה, שעורכה היוצא בעקבות האונומסטיקון קבע את גרזים ועיבל ליד מעין אלישע בצד יריחו, נמצא את טור גרזים וטור עיבל גם ליד שכם, לפי הזיהוי הנכון.

ואשר לטענת בעל האונומסטיקון נגד השומרונים בגלל ריחוק ההרים זה מזה עד כי לא יכלו לשמוע דברי המברכים והמקללים, הרי לפי פשוטו של מקרא נראה כי לא השגיח בדברי הכתוב האומר: "אלה יעמדו לברך את העם על הר גרזים..." (דברים כז, יב), והן "על" בעברית משמעותו גם: אצל, על יד: אליעזר "עומד על הגמלים, על העין" (בראשית כד, ל), פרעה חולם "והנה עומד על היאור" (שם מא, א), ורבים כמוהם במקרא. ואמנם, לדברי רש"י והרשב"ם בפירושיהם לצו שנצטוו בספר דברים ולפי תיאור קיומו בספר יהושע (ח, לג), מסתבר כי שבטי ישראל עמדו למטה בעמק הצר שבין שני ההרים, משני עברי הכהנים-הלויים שעמדו עם ארון הברית באמצע, ובברכם פנו אל מול הר גרזים ובקללם – אל מול הר עיבל. איש מהם לא התרחק לעלות אל ראש ההר, והעם יכול היה לשמוע את כל הדברים ולענות אחריהם "אמן".
וע"ע: גרזים.

מקור הערך: מעובד על פי פנחס נאמן, אנציקלופדיה גיאוגרפית מקראית, תשכ"ו, וברשות הוצאת יבנה

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
גריזים


נושאים קרובים באתר דעת
הר עיבל