חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

עיטם

עיר בנחלת מטה יהודה

עיר בנחלת מטה יהודה, הנזכרת ברשימה הנוספת של תרגום השבעים ליהושע טו, נט בשם: עיטן. בדברי הימים א (ד, ג) נמצא השם עיטם בין צאצאי יהודה. בסעיף סלע ליד עיטם ישב שמשון כאשר ירדו אליו אנשי יהודה לאסור אותו, ולמסרו לידי הפלשתים (שופטים טו, ח, יא-יב). בתקופת המלוכה הייתה עיטם אחת הערים אשר בנה רחבעם למצור ביהודה (דברי הימים ב יא, ה-ו).

עיטם הוסיפה להתקיים גם בימי בית שני. אנו קוראים במשנה (יבמות יב, ו): "וכשהקרא רבי הרקנוס (שהיה דיין) תחת האלה בכפר עיטם, וגמר את כל הפרשה (שבדברים כ"ה על יבום וחליצה).
עיטם הייתה עשירה בגנים ובפרדסים, ועל יפיה בימי קדם מספר פלביוס:
"והיה מקום אחד במרחק שני סכינים (7 מילין ) מירושלים, ושמו: עיטם. נחמד ועשיר בפרדסים ונחלי מים כאחד, אליו היה המלך (שלמה) עורך את טיולי הטיסה שלו כשהוא נישא במרכבתו" (קדמוניות ח, ז, ג).

עין עיטם
עיטם נתפרסמה במעיין שלידה, עין עיטם. מעיין זה נזכר בתלמוד כמקום מורם שחשבו תחילה לבנות עליו את בית המקדש, לפי דרשת חז"ל (על הכתוב: וקמת ועלית אל המקום... – דברים יז, ח) שהמקדש צריך להיות "גבוה מכל ארץ ישראל" (זבחים נד:). בית המקדש לא הוקם עליו, אבל "אמת המים הייתה מושכת לו מעיטם" (ירושלמי יומא ג, ח), כי "עין עיטם גבוה מקרקע עזרה עשרים ושלש אמות" (בבלי יומא לא.), ומימיו היו יורדין לירושלים בכוח הכובד. בימי המלחמה הגדולה נגד הרומאים באו הסיקרים (הקנאים הקיצוניים) והחריבו את האמה (איכה רבה ד, ז, הוצאת באבער), כדי למנוע מים מירושלים. בסוף המאה השניה למנינם תיקנוה הרומאים, ושרידים מצינורות האבן שלה נמצאו בימינו והוצגו בבית הנכות בירושלים.

מקומה של עיטם
כיום מזהים את עיטם הקדומה עם הכפר הערבי ארטס, כשניים וחצי ק"מ מבית לחם בצד הדרך לחברון. בראש הבקעה אשר במערב הכפר ישנן שלש בריכות גדולות חצובות בסלע, אחת למעלה מהשניה, שבהן מתאספים מי הגשמים ממורדות ההרים ומהמעיינות הסמוכים. את חציבת הבריכות מייחסת המסורה העממית לשלמה המלך, על יסוד הכתוב בקהלת: "עשיתי לי בריכות מים…", וקוראת להן: "בריכות שלמה".

בימי שלטון הבריטים בארץ תיקן נציבם הראשון את הבריכות וניקה אותן מעפר הדורות שנערם עליהן, ומהן היו מעלים את המים בצינורות לבריכה הגדולה שבשכונת רוממה בירושלים עד אשר התקינו את אספקת המים לבירה ממקורות הירקון.

מקור הערך: מעובד על פי פנחס נאמן, אנציקלופדיה גיאוגרפית מקראית, תשכ"ו, וברשות הוצאת יבנה


הערות לערך:
שם המעיר: מאיר מזוז ירושלים
הערה: במסכת זבחים נ"ד, מובאת עין עיטם בקשר לקביעת מיקום המקדש,ורש"י שם מפרש שעין עיטם הוא מינפתוח המוזכר ביהושע פרק י".גם במסכת יומא דף י"ט מפרש שהיה מעיין משוך שם באמה מעין עיטם,וכן גם ביומא דף ל"א.בדברי הגמרא שעין עיטם גבוה מקרקע העזרה כ"ג אמות ,ומונה הגמרא חשבון מדויק על גובה מדויק זה. ופירש שם רש"י,נראה שהוא מעיין מי נפתוח האמור בספר יהושע [טו]משם הגבול יורד ומשפע למזרח ולמערב.
לעיון נוסף:


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן