חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

חמת – עיר חתית

עיר חתית גדולה ועתיקה על שפת האורונטס, שיושביה נמנו בלוח העמים על החמתי בן כנען (בראשית י, יח). בגלל קרבתה לארץ צובה מכוּנה היא במקרא גם בשם: חמת צובה (דברי הימים ב ח, ג). ייתכן כי נשאר בשם זה זכר לזמן בו שלטה ארם צובה על ארץ חמת.

בתקופת המקרא
בימי יוון ובימי הביניים
כיום

בתקופת המקרא
הגבול הצפוני של "הארץ היעודה" ידוע במקרא בשם: לְבא חמת, אם בגלל מקומו בפתחי חמת, או מפאת שם המקום לְבוא (לֶבְּוֵה) שבבקעת הלבנון: לבוא חמת –לבוא שבארץ חמת.

חמת הייתה עיר ממלכה, ו"תעי מלך חמת" שלח בידי בנו ברכה ומנחה לדוד על הכותו את הדדעזר מלך צובה שכנו מדרום "כי איש מלחמות תעי היה הדדעזר" (שמואל ב ח, ט-י). לאחר מות דוד הפכה הידידות בין חמת וירושלים לשנאה, ושלמה הלך "חמת צובה ויחזק עליה ויבן...ערי מסכנות בחמת" (דברי הימים ב ח, ג-ד). בימי זוהר אלה של דוד ושלמה, וכן בתקופת הניצחונות של ירבעם בן יואש "אשר השיב את דמשק ואת חמת ליהודה בישראל" (מלכים ב יד, כח) הייתה חמת, הנמצאת 240 ק"מ מצפון לדן, תחת השפעתה של ממלכת ישראל, ובשל חשיבותה הרבה מזכירה נביא התקופה (עמוס ו, ב) בשם: חמת רבה.

עלייתה לגדולה החלה מהמאה ה- 12 לפני הספירה. במאה התשיעית הגיעה לשגשוג ולעצמה, ומלכה אִרְחֻ'לִנַ השתתף ביחד עם הדד מלך ארם ועם אחאב מלך ישראל במלחמה בְקַרְקַר נגד צבאות מלך אשור (853 לפני הספירה). בימים ההם תפסה חמת מקום חשוב בתוך הברית של ממלכות סוריה כנגד אשור.

במאה השמינית שלטה בה ההשפעה הארמית, כפי שמסתבר מהאסטילה של זַכּוּר מלך חמת ולעש (מקום מושבו של זכור. היום אָפִס, 40 ק"מ דרום מזרח לחַלֶבּ). בשנת 720 לפני הספירה נפלה חמת וחרבה, וארצה סופחה לממלכת אשור.

"ברבלה בארץ חמת" אסר פרעה נכה את יהואחז מלך ירושלים, שהומלך בה תחת אביו יאשיהו (מלכים ב כג, לא- לג), ו"בארץ חמת" נלחם יונתן החשמונאי בשרי דמיטריוס שהתכוננו לעלות עליו למלחמה, והוא הלך לקראתם "כי לא נתן להם זמן לנחול את ארצו" (מקבים א, יב, כה).

בתקופת הירידה של ממלכת ישראל השתלטו האשורים על חמת וסביבותיה (מלכים ב יח, לד; ישעיהו לו, יט), ואחרי חורבן ממלכת שומרון הושיבו בעריה הכבושות את תושבי חמת הנוכרים יחד עם עמים זרים אחרים (מלכים ב יז, כד). ומדברי ירמיהו (מט, כג) משתמע, כי בימי עצמתה של ארם דמשק נטמעה חמת בתוכה.

מבני ישראל שבחמת נשארו, כנראה, רק "נדחי ישראל" אשר ישעיהו מתנבא עליהם כי "יוסיף אדני שנית ידו לקנות את שאר עמו אשר ישאר מאשור וממצרים... ומחמת ומאיי הים" (יא, יא), אך הנביא יחזקאל בנבואותיו על בנין א"י המחודשת מרחיב שוב את תחומיה, כמו בימי דוד ושלמה, עד חמת (מז, טז ואילך, מח, א).

יש להניח כי גם בימי שיבת ציון היה בחמת יישוב עברי ניכר, שאליו מכוונים דברי זכריה לקהילות חדרך ודמשק "וגם חמת תִּגְבָּל בה" (ט, א-ב), שיעזבו פזוריהם ויעלו ירושלימה.

כרגיל הייתה חמת מלכות ניאו חתית קטנה, אולם בימי גדולתה הרחיבה תחומיה והשתרעה מחוף הים התיכון עד מדבר סוריה. פריחתה הכלכלית מבוססת הייתה על חקלאות ומסחר עָנֵף ותרבותה הייתה תרבות מעורבת חתית- שמית.

בימי יוון ובימי הביניים
בימי שלטון היונים נבנתה מחדש בידי אנטיוכס אפיפנוס, ונקראה בשמו: אפיפניה (קדמ' א, ו, ב בהערה 150- 151), וחז"ל דרשו על דברי עמוס (ו, ב) "ולכו משם חמת רבה – זו חמת אנטיוכא" (במדבר רבה, י, ז).

גם בימי הביניים, כאשר חמת הייתה בעלת ואכלוסיה רבה ועשירה, ישבו בה יהודים רבים. ר' יהודה אלחריזי מצא בה בראשית המאה ה- 13 שר גדול בשם ר' עוזיאל משנה למלך –
בימיו ישבו היהודים בטח בצלו,
וכל שרי המלוכה מייחלים כמטר לו.
בגלל עלילת דם שמושל העיר העליל עליהם, ברחו כל היהודים לדמשק.

כיום
כיום מזהים אותה עם חַמַא, עיר מחוז חשובה בצפון סוריה, 180 ק"מ מצפון לדמשק. בעיר יש ארמונות מפוארים מהמאות הי"ז והי"ח למנין, מסגד ובו שרידי מקדש אלילי עתיק, ועל התל הגדול שבצפון העיר נראים שרידי המבצר העתיק של חמת הקדומה. בחפירות שנערכו בו על ידי משלחת דנית בשנות 1932- 1938, נחשפה עיר עתיקה ביותר, שראשיתה עוד מלפני התקופה הכלקוליטית, והמשכה בימי המקרא, בתקופה ההלניסטית-רומית ובתקופה הערבית.


מקור הערך: מעובד על פי פנחס נאמן, אנציקלופדיה גיאוגרפית מקראית, תשכ"ו, וברשות הוצאת יבנה


הערות לערך:
שם המעיר: יאיר גיימן
הערה: האזכור של "חמת רבה" בנביא, לא בא להדגיש את חשיבותה. משמעות המילה "רבה" היא "עיר". כמו שיש את "רבת בני עמון" ואת "צידון רבה".


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
חתים – ארץ