אנציקלופדיה יהודית דעת - שלום עליכם ;
חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

שלום עליכם

פיוט ששרים בליל שבת


שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת [הַשָּׁלוֹם] מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן
[מִ]מֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא

בּוֹאֲכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן
[מִ]מֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא

בָּרְכוּנִי לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן
[מִ]מֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא

[בְּ]שִׁבְתְּכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן
[מִ]מֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא

[בְֹּ]צֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי הַשָּׁלוֹם מַלְאֲכֵי עֶלְיוֹן
[מִ]מֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא


'שלום עליכם' הוא פיוט קדום ואנונימי המושר בכל עדות ישראל בליל שבת, מקורו במאה ה-17. לפני הקידוש כשהמתפללים שבים לביתם, מברכים בני המשפחה את המלאכים בשלום, ומבקשים מהם לברך את ביתם לשלום. לאחר שירת הפיוט זה נוהגים לשיר את "אשת חיל". הפיוט מציין בחגיגיות את מעבר ההתרחשויות של השבת מהמרחב הכללי, הציבורי (בית הכנסת), אל המרחב האישי, המשפחתי. והוא מושתת על מדרש ממסכת שבת (קיט ע"ב), המספר שבמעבר המרחבי-זמני הזה מלווים שני מלאכי שרת את האדם בצאתו מבית הכנסת לאחר תפילת ערבית של שבת עד ביתו, ומברכים אותו ואת יושבי הבית כאשר הכל מוכן בביתם לשבת:
מסכת שבת דף קי"ט עמוד ב, [וכן בזוהר]
רבי יוסי בר יהודה אומר: שני מלאכי השרת מלָווים לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע.
וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומיטתו מוצעת, מלאך טוב אומר: "יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך". ומלאך רע עונה "אמן" בעל כורחו.
ואם לאו, מלאך רע אומר: "יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך", ומלאך טוב עונה "אמן" בעל כורחו.
מצד הצורה, פיוט פשוט וקצר זה מכיל חזרות רבות, ומופיעים בו שני עיצורים בשכיחות גבוהה: העיצור השפתי מ', והעיצור השוטף והמתגלגל – ל': שלום עליכם מלאכי... ממלך מלכי המלכים.
דחיסות הצלילים האלה מעניקה לשיר שטף וזרימה – ה-ל', המשולבת בהמהום ראשוני – ה-מ'. העיצור M הוא העיצור הראשון שמשמיע התינוק, ועל כן הוא מופיע בשפות רבות כחלק מהמלה המייצגת את האם. החזרות והצלילים יוצרים ברגע זה של פתח הסעודה הראשונה של השבת, של 'העברת' השבת מבית הכנסת אל הבית, אוירה של המהום ועמעום ההבחנות, של שביתה מההגדרות וכמעט גם מן המלים, ופנייה אל עולם ראשוני יותר. מעולמו המילולי של בית הכנסת וסידור התפילה, עולם המושתת על גרעינה של עדה – תפילה בציבור, אל רשות היחיד הביתית, על יחסי הגומלין הראשוניים השוררים בתוכה.

מצד התוכן, המלאכים הללו, המיוחדים ללווית האדם בזמן המעבר בין בית כנסת לבין הבית בליל שבת – הם מלאכים בוחנים. לצמד זה תפקידים קבועים מראש: סנגור וקטגור. מלאכים אלו ממקדים את מבחנם בשלושה פריטים - הנר, השולחן והמטה. הם באים לבחון את ביתו, ואת יחסי הזוגיות המתקיימים בבית, המתגלמים בנר הדולק, בשולחן הערוך ובמיטה המוצעת.

לכל עדה יש נוסח מעט שונה לפיוט זה. יש החוזרים על כל בית פעמיים ויש שלוש פעמים, יש הנוהגים לדלג על הבית של "צֵאתְכֶם לְשָׁלוֹם" (למשל מנהג צאנז), או על הבית "[בְּ]שִׁבְתְּכֶם לְשָׁלוֹם", יש האומרים מלאכי השלום ויש האומרים מלאכי השרת. כך או כך, פיוט זה נתקבל בכל עדות ישראל השונות, המקבלות אתו את פני השבת והמלאכים - המלאכים מברכים את האדם והאדם מצדו משיב להם בברכה ובהזמנתם לביתו, על מנת שיברכו אותו ואת השבת. מנהגים שונים יש גם על אמירת פיוט זה ביום טוב שחל להיות בשבת ובשבת של חול המועד ודנו בזה הפוסקים.

אחרי הפיוט יש המוסיפים פסוק מתהילים קכא, כדי להדגיש שהתפילה הכלולה בפיוט איננה מופנית למלאכים, אלא לה' שישלח לנו ברכה על ידי מלאכיו:
"כי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ, ה' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד-עוֹלָם".

נעימת השיר "שלום עליכם"
שלום עליכם בנוסח אשכנז – קבוצת זמרים
נעימה מרוקאית, התזמורת האנדלוסית






מקור הערך: יהושע דוד אלישיב ע"פ פרוייקט השו"ת, אתר הזמנה לפיוט, מאמריהם של הרב כרמל, שרה פרידלנד בן ארזה.


הערות לערך:
שם המעיר:
הערה: הגר"א היה תמה על מה שנוהגים לומר בסליחות מלאכי רחמים וכן בליל שבת ברכוני לשלום שהרי אין למלאכים שום כח וגם אינם בעלי בחירה לשלול מהם מהומה… ואמר שמיום עמדו על דעתו לא אמר ברכוני לשלום בליל שבת ולא תפילת מלאכי רחמים בסליחות.


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
זמירות