לדף ראשי



המדבר אליו עלו בני קיני חותן משה מעיר התמרים (שופטים א, טז) הוא המורד המזרחי של הר יהודה, המשתרע בינו ובין החוף המערבי שם ים המלח, והנמשך לאורך ההרים מירושלים עד סדום. העננים הבאים מן הים מריקים גשמיהם המרובים בצד המערבי של הרי יהודה, ובעברם את הרכס אינם מורידים גשמים בצידו המזרחי. פני ההר המערביים מלאים ערים וכפרים, ואילו המזרחיים הם לרוב בלתי נושבים.

מדבר יהודה אינו ישימון גמור, ומלבד נאות המדבר אשר בו (עין גדי, למשל) מכוסה הוא גם עשב מרעה לצאן, בייחוד בחדשי האביב. משום כך קיימת הייתה בגבולו שורת ישובים של רועי צאן ומגדלי בקר, אשר תושביהם ישבו בהרים ואת עדריהם החזיקו ברחבי המדבר. בישוב מסוג זה ישב נבל הכרמלי, האיש אשר "לו צאן שלשת אלפים ואלף עזים" (שמואל א כה, ב); במישורים אלה היה גם המקנה הרב של עוזיהו (דברי הימים ב כו, י), ומישוב כעין זה, מתקוע, יצא הנביא הנוקד והבוקר, עמוס.

על שם החשובים שבישובים אלה נקראו חלקי המדבר הסמוכים בשם המקום, כגון: מדבר זיף, מדבר מעון, מדבר עין גדי ומדבר תקוע.

מדבר יהודה הוא הגדול במדברות הארץ (1790 קמ"ר), ומדבר זה על נקיקי סלעיו ומערותיו שימש כבר מימי קדם מפלט למתבודדים ולנרדפים, למורדים ולמתקוממים. במצדות שבמדבר יהודה הסתתר דוד בבורחו מפני שאול (שמואל א כ, יד; תהלים סג, א), ואותו מדבר היה כעבור יותר מאלף שנים מפלט לקנאים במצדה ולפליטים ממרד בר-כוכבא. יתכן שכאן ניטשו הקרבות האחרונים של המרד ההוא, לאחר מפלגת ביתר.

מדבר יהודה שימש מרכז חשוב גם לכתות דתיות שונות במאתיים השנים שלפני חורבן בית שני ואחריו. אחת הכתות הללו, שישבה בימי החורבן בעין גדי ובקומראן בחוף הצפון מערב של ים המלח קרובה הייתה לאיסיים, והיא נקראת בפינו כת ים המלח. כתבי היד ששרדו ממנה במדבר ידועים כיום בשם: מגילות מדבר יהודה.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן