חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

שוכה


א. אחת הערים שהיו למטה יהודה בשפלה, בין עדולם לבין עזקה (יהושע טו, לה). בדברי הימים א (ד, יח) נזכר אחד מצאצאי יהודה בשם חבר אבי שוכו. בשוכה אשר ליהודה התאספו שאול ואיש ישראל למלחמה בפלשתים שבה הופיע גלית, וממנה עברו אל מקום המערכה בעמק האלה אשר בינה ובין עזקה (שמואל א יז, א). שוכו נמנית, יחד עם שכנותיה עדולם ועזקה, בין הערים אשר בנה רחבעם למצור ביהודה, אך בשנה החמישית למלכותו עלה שישק מלך מצרים ולכד את כל ערי המצורות האלה (דברי הימים ב יא, ז: יב, ב, ד). בימי אחז כבשוה הפלשתים, בתוך שאר ערי השפלה והנגב, וישבו שם (דברי הימים ב כח, יח).

שמה של שוכה נשתמר בח' שויכה בראש גבעה שמדרום לעמק האלה, כשני ק"מ מדרום מזרח לעזקה (תל זכריה) וכ-2.5 ק"מ דרום מערב לבית נטיף (כיום: נתיב הל"ה). החורבה היא מהתקופה הרומית ביזנטית: את העיר הקדומה מאתרים בח' עבד כחצי ק"מ מצפון מערב לקודמת. חורבה זו עומדת במקום אסטרטגי החולש על עמק האלה, ויש בה שרידי ביצורים, חרסים מתקופת הברזל הראשונה ושיירים מהתקופה הביזנטית.

ב. עיר באזור הררי של נחלת מטה יהודה (יהושע טו, מח), שהייתה מיושבת משפחות סופרים מצאצאי בית רכב (דברי הימים א ב, נה). גם את מקומה קובעים בח' שויכה (נ. צ. 151.7-030.2), אך זו היא שויכה אחרת, הנמצאת כ-16 ק"מ מדרום מערב לחברון. בחורבה שרידי בניינים עתיקים ובורות חצובים המעידים, כי שוכה שבהר הייתה עיר פורחת בימי הביזנטים ובתקופה הערבית.

האונומסטיקון כורך יחד שתי הערים בשם שוכה, שעמדו זו ליד זו, ואומר:
"שוכה - הם שני כפרים במיל התשיעי בעליה מבית גוברין ירושלימה: האחד עליון והשני תחתון. במטה יהודה".
זיהוי זה נכון רק ביחס לשוכה העליונה שבהר, ולא לזו שעל יד עמק האלה, שעמדה 30 ק"מ יותר דרומה.

ג. עיר עתיקה הנזכרת ברשימת תחותימס השלישי (מס' 67). בימי שלמה הייתה במחוז השלישי של ממלכתו בנציבות בן חסד, שישב בארבות ואשר "לו שכה וכל ארץ חפר" (מלכים א ד י).
שמה נשמר בכפר הגדול שויכה כ- 4 ק"מ מצפון לטול כרם שבשרון, אך את מקום עיר המקראית קובעים בח' שויכה א ראס, כמחצית הק"מ מצפון לכפר. המקום היה מיושב מתקופת הברונזה המאוחרת [תקופת כיבוש כנען בידי יהושע], עד התקופה הביזנטית, וישבו בו שומרונים עד סוף המאה הרביעית לספירה. בחורבה שרדו יסודות של חומות, בורות ומערות.


מקור הערך: מעובד על פי פנחס נאמן, אנציקלופדיה גיאוגרפית מקראית, תשכ"ו, וברשות הוצאת יבנה

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן