חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

שושן

עיר מלוכה עתיקה מהאלף השלישי לפני הספירה במדינת עילם

עיר מלוכה עתיקה מהאלף השלישי לפני הספירה במדינת עילם, המכונה במקרא: שושן הבירה (דניאל ח, ב), ויושביה נזכרים בשם שושנכיא (עזרא ד, ט). ייתכן שנקראה כך על שם ראש האלילים שושינך, ששמו נמצא חרות על אבני זכרון במדינת עילם. היונים כינו אותה בשם סוזא.

שושן העילמית הייתה עיר גדולה במרכז המדינה על אובל אולי, 150 ק"מ ממזרח לנהר חדקל. במלחמות שניהל אשורבניפל בעילם בשנות 639-642 לפני הספירה כבש גם את שושן.

מהאשורים עברה העיר לידי הבבלים בשנת 1426, ומהם כבש אותה כורש מלך פרס ועשה אותה לבירת הממלכה המאוחדת, בירת החורף של מלכי פרס ומדי (נחמיה א, א: אסתר א: ב, ה: ג: טו, ועוד). מלכים אלה קישטו את בירתם החדשה בארמונות נשגבים ובבית מלכות לתפארה, ואף ריכזו בתוכה אוצרות כסף וזהב לרוב.

בשנת 525 )בערך) בחר בה דריוש הראשון לעיר מלוכה, בנה אותה מחדש, ביצר אותה במצודה פרסית חדשה והקיף אותה חומה ומגדלים. אולי משום כך אמרו חז"ל כי "שושן מוקפת חומה מימות אחשורוש" (מגילה ב:). לפי מגילת אסתר יש להניח, כי בימי אחשורוש הראשון (465-485) קיימת הייתה בשושן הבירה עדה יהודית חשובה, ועל כן "העיר שושן נבוכה" (כל העיר, לרבות התושבים הפרסים) בהינתן בה הדת להשמדת היהודים (אסתר ג, טו).

חשיבותה של שושן והשפעתה הגיעו עד אז, לפי מסורת עממית מאוחרת, עד לשערי ירושלים: בימי שלטון הפרסים בארץ הייתה מצוירת תבניתה של השער המזרחי של חומת הר הבית, וכן הוקם מעליו חדר בשם שושן הבירה (מדות א, ג: כלים יז, ט). יש מרבותינו שאמרו, כי הציור והחדר נעשו, כדי שידעו מהיכן באו שבי גולה, ואחרים אומרים: כדי שיהא מורא מלכות פרס עליהם (מנחות צח.).

בשנת 331 לפני הספירה כבש אלכסנדר מוקדון את שושן, השתלט על היכליה ובזז את אוצרותיה, שושן הבירה ירדה מגדולתה, ואחרי כן גם חרבה ועמדה בשוממותה מאות שנים.

בראשית המאה הרביעית לספירה הנוצרית בנה אותה מחדש שבור מלכא השני, אך בשנת 645 נפלה בידי הערבים והייתה לעיר מוסלמית.

זיהויה
כיום מזהים את שושן הבירה עם העיר שוש, השוכנת בדרום פרס על גדות הנהר כרתה, 250 ק"מ מצפון למפרץ הפרסי. בחפירות הארכיאולוגיות שנעשו שם נתגלה שטח גדול של חורבות המשתרע על פני ק"מ אחדים וזרוע תלים. באחד התלים האלה חשפו החוקרים חרבות היכל מלכות גדול, אפדנה פרסית של דריוש ושל אחשורוש, כפי הידוע ממגילת אסתר. בתוך שאר הממצאים נתגלתה גם מצבת אבן גדולה, שהובאה שמה על ידי העילמים כשלל מבבל, ועליה חרותים חוקי חמורבי הנודעים.


מקור הערך: מעובד על פי פנחס נאמן, אנציקלופדיה גיאוגרפית מקראית, תשכ"ו, וברשות הוצאת יבנה

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן