לדף ראשי



אונס שאינו שכיח. ההנחה היא, שגם כשאדם מקבל על עצמו לשאת בתוצאות של אונס, הוא מתכוון למקרים שכיחים של אונס, אך לא למקרים נדירים, שאינו מעלה אותם בדעתו כלל.
למשל:
מעשה באדם שמכר קרקע לחברו, וקיבל עליו המוכר לפצות את הקונה על כל אונס שיקרה. לבסוף ציווה המלך, שיעבירו את הנהר דרך אותה קרקע.
היה מי שפסק, שעל המוכר לפצות את הקונה, שכן קיבל על עצמו כל אונס שיקרה.
לעומתו היה מי שפסק, שהמוכר לא נתכוון לאונס שאינו שכיח, ועל כן אינו חייב לפצות עליו.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן