לדף ראשי

"מצות העומר לבוא מן הקרוב. לא ביכר הקרוב לירושלים- מביאים אותו מכל מקום. מעשה שבא מגגות צריפין, ושתי הלחם מבקעת עין סוכר" (מנחות פ"י, מב).

סוכר היה שמו של כפר היושב למרגלותיו המזרחיים-דרומיים של הר עיבל, ממזרח לשכם, והוא ידוע בשם עסכר. מתחת לכפר נובע מעין "עין-סוכר", ולפניו בקעה "בקעת עין סוכר". מסתבר שעיקר השם היה: סוכר, כיוון שכך מביאו גם ספר האונומסטיקון (900) וכן ה"תולידה" של השומרונים מביאה את השמות: סוכר, וסכר וגם עסכר. במפת מידבא הוא מובא בשם סוכר.

אולי הוא רמוז בדרשת חז"ל: "ברכת שמים ממעל (בראשית מט, כה) – זו אזכרות (נ"א: אסכרות) שבבעל" (בר"ר צח, כ). שהיא בנחלתו המבורכת של יוסף.

בתקופת המשנה והתלמוד ישבו השומרונים בסוכר, עד שבאו הערבים והורישום משם. הערבים קוראים לכפר עסכר, שיש לשם זה משמעות בלשון הערבית: עסכר=צבא.

בקעת עין סוכר
בקעת עין סוכר קרויה בערבית סהל עסכר, כלומר: מישור עסכר. בקעה הנמשכת ממרגלותיו הדרומיים של הר עיבל במערב, בכיוון לבקעת הירדן במזרח; גובהה כמאתיים מטרים מעל פני הים.
המשנה מזכירה את בקעת עין סוכר, כמקום שמשם הביאו את התבואה לקרבן שתי הלחם. הדבר היה בזמן המלחמה בין שני האחים הורקנוס ואריסטובולוס, מלחמה שהשחיתה את יבול השדות הקרובים לירושלים (מנחות סד, ע"ב).

"נשדף כל העולם כולו, ולא היו יודעין מאיכן להביא. והוה תמן אילם והוה יהיב ידיה על עיניה, וידיה על סוכרא. אייתוניה גבי פתחיה. אמר לון: אית אתר דמיתקרי עין סוכר, או סוכר עין. ואזלין תמן ואשכחון" (ירושלמי שקלים פ"ה, ה"ג; מנחות סד, ע"ב).
תרגום: נשדפה תבואת כל הארץ, ולא ידעו מהיכן להביא [את קרבן שתי הלחם למקדש]. היה שם אילם אחד, ונתן את ידו על עיניו, ויד אחרת על פתח הדלת [בארמית – סיכרא]. הביאוהו לפתחיה. אמר להם: האם יש מקום ששמו 'עין סוכר' או 'סוכר עין'? הלכו לעין סוכר, ומצאו תבואה.

הבקעה עלתה בגורלו של יוסף שנחלתו נשתבחה בפוריותה, ובקעה זו צויינה במיוחד:

"ברכות שמים מעל (בראשית מט, כה) - זו אסכרות שבבעל; ברכות תהום רובצת תחת - זו בית שאן בבית השקי" (בראשית רבה צח, כה).

פירוש הדברים: אסכרות, הוא בקעת עין סוכר שיושבת במקום גבוה, היא שדה-בעל מבורכת; לעומתה - בית שאן, הנמוכה כמאתיים מטרים מתחת לפני הים - היא ארץ מושקה במי מעיינות תהום. ניתן למצא כאן רמז שהשם החדש "עסכר", שפירושו בערבית: צבא, יסודו בשם הקדום: אסכרות.
מעלה יתרה לבקעת עין סוכר, שהיא מדרימה ונוטה בשפוע כלפי המזרח - ומשום כך פירותיה מבכירים.




הערות לערך:
שם המעיר: אמציה גינת
הערה: יש רגלים לסברה כי עין סוכר האמור אינו קשור לאיזור שכם כלל, אלא לאיזור צריפין.
הסוברים כך מבססים את דבריהם על המשנה בתענית "מעשה שבא עומר מגנות הצריפין, ושתי הלחם מבקעת עין סוכר...". מהמשנה משתמע שמדובר בשני מקומות סמוכים - באיזור צריפין של היום.

לפירוט הזיהוי הזה - ראו ז' עמר וא' ששון, הבאת מנחת העומר ולחם הפנים מבקעת לוד - לזיהוים של צריפין ועין סוכר, בתוך מחקרי יהודה ושומרון ו', מכללת יהודה ושומרון, קדומים-אריאל, תשנ"ז, עמ' 179-189
לעיון נוסף: מאמר של ד"ר אבי ששון


שם המעיר: אלדד ידידיה
הערה: השם עין סוכר עין סוקר מצוי גם ברמת מנשה. מעין ליד קבוץ עין השופט.

כיון שהמקורות קודמים למאה ה 11 שבה הגיע כנראה הסוכר/קנה הסוכר מהודו, יתכן שיש ללכת לכיון של הקשר אחר אולי סכר שעצר מים וכיו"ב.

שם המעיר: אברהם מנאשרי
הערה: בשפות שונות: באנגלית עם שין שוגר. Sh
גם בפרסית שקר, ויש סיבה לכך,כמעט בכל מקום
שבאנגלית עם סין, גרמנית עם שין. למשל סטיודנט -
אשטיונט. אסטדיום - אשטדים. וכך גם בין ערבית
לעברית. סין. כנגד שין
ביונית אומרים זכרין, שנראה מקור מילה סוקר.


מקור ההערה: ידע אישי

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן