חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

קיסריה

עיר חוף מפוארת מדרום לחיפה

"מזרח קסרין ומערב קסרין - קברות" אהלות פי"ח, מ"ט).
קיסרי, לפנים עיר גדולה ומפוארת, שישבה על חוף הים התיכון, בין חיפה ליפו, במרכז הארץ. הורדוס בנאה במקום הישוב הישן מגדל שרשן (מגילה ו,א) וקראה קיסריה לכבוד אוגוסטוס קיסר רומי. שרידי חורבות העיר, התיאטראות ונמלה הגדול מעידים על עברה ויופיה בימי קדם.

יוסף בן מתתיהו הכהן, שחי בסוף ימי הבית השני והכיר את קסרי ממראה עיניו, השאיר לדורות תיאור מפורט עליה (מלחמות א, כא, ה-ח).

נציגי רומי שבאו לארץ ישראל שנים מועטות לאחר מות הורדוס עשו את קסרי למקום מושבם ולמטרופולין של ארץ ישראל, וממנה פרשו את שלטונם על כל הארץ: "קסרי וירושלים - אם מליאה זו, חרבה זו; אם מליאה זו חרבה זו" (מגילה ו, ע"א). רוב יושביה היו נכרים, אבל גם מספר היהודים שישבו בה הגיע לאלפים, ובהם גם בעלי מעמד מדיני חשוב. כנראה שהיו להם תפקידים נכבדים בצד נציגי רומי שישבו שם, והם אף הוזכרו בתפילת הכהן הגדול בבית המקדש, ביום הכיפורים: "על אחינו שבקיסרין, שלא יגביהו שררה אילו על אילו" (ויקרא רבה פ"כ, ד').

הניגודים והשנאה שבין היהודים והנכרים בקיסרי, שנסתייעו בשליטים הרומיים, היו מקור מתמיד לסכסוכים ומריבות. תעלול של אחד הנכרים ליד בית כנסת ביום השבת שימש עילה להתפרצותו של המרד הגדול ברומיים, שבסופו בא החורבן. בית כנסת זה נודע בכינוי "כנישתא מרדתא" (ירושלמי נזיר פ"ז, ה"א).

מאות בשנים לאחר החורבן ישבו יהודים רבים בקסרי, ובכללם חכמים בעלי שם: "רבנן דקסרי"; "דייני דקסרי" (ערובין עו, ע"א). הם קיימו בה ישיבות ובתי מדרשות חשובים, שמשכו אליהם תלמידים מכל קצות הארץ.
"אמר ר' יוחנן: כשהיינו הולכים אצל ר' הושעיה רבה לקיסרין ללמוד תורה" (ירושלמי תרומה פ"י, ה"ז). ר' אבהו כי הוה אתי ממתיבתא לבי קיסר, נפקין אמהתא דבי קיסר לאפיה ומשרי ליה הכא: רבא דעמיה ומדברנא דאומתיה, בוצינא דנהורא בריך מיתייך לשלם" (כתובות יז, ע"א). תרגום: כאשר רבי אבהו בא מהישיבה לבית הקיסר, הייתה משרתת הקיסר יוצאת לקראתו ושרה: "רב של עמו, הדובר של אומתו, הנר המאיר, ברוך בואך לשלום".
בזכותו הטיבו הרומיים עם היהודים: "שנושאין פנים לדורו בעבורו... ר' אבהו בי קיסר" (חגיגה יד, ע"א).

היישוב היהודי בקסרי התקיים עד לכיבוש ארץ ישראל בידי הערביים, בראשית תקופת הגאונים. לפי תיאורי גיאוגרפים מוסלמים הגיע מספרם לעשרות אלפים.

לאחר התפשטות הנצרות בארץ ישראל הפכה קיסרי למקום מושב לבישופים. אחד מהם הוא אוסביוס, שחי בסוף תקופת התלמוד, וכתב ספר על מקומות ארץ ישראל, שם הספר "אונומסטיקון", והוא מקור חשוב לידיעת הארץ בימים ההם.

בגלל שהעיר הייתה מעורבת גויים ויהודים, חלקים מן העיר נקבעו על ידי חכמים כמקום מגורי גויים וקבורתם, ונתנו להם מעמד של ארץ העמים (תוספתא אהלות פי"ח, הי"ג); מעמד זה גרם להקלה בדיני שביעית:
"העיד ר' יהודה בן יעקב מבית גוברין ויעקב בר' יצחק מבית גופנין על קיסרי, שהחזיקו בה מעולם, והתירוה שלא במנין. אמר ר' חנין: אותה שנה שביעית היתה... אמר ר' זריקא: בחמישית באדר השני נמנו עליה עשרים וארבעה זקנים והתירוה, שהיו הכל נכנסים לתוכה" (תוספתא אהלות פי"ח, הט"ז).
שמה הרומי המלא של קסרי שעל חוף הים היה: Caesarea Maritima = קיסריה הימית, להבדיל בינה לבין קסרי או קיסריון שליד מקורות הירדן, היא: Ceasarea Philippi = קיסריה של פיליפוס. חז"ל כינו את קסרי בשם עקרון:
"אמר ר' אלעזר: עקרון תעקר (צפניה ב, ד)- זו קסרי בת אדום, שהיא יושבת בין החולות" (מגילה ו).
בדרשה זו חז"ל לא נתכוונו לזהות את קסרי עם עקרון הקדומה, אלא לרמז שסופה של קסרי הנכרית יהיה כסופה של עקרון הפלשתית. יישובה היהודי יגבר, ויתקיימו דברי ר' יוסי בן חלפתא: "עתידין שרי יהודה ללמד תורה ברבים בתיאטראות שבקיסרין בת אדום" (מגילה ו).

בחפירות הארכיאולוגיות שנערכו בקסרי ובין העתיקות המפוזרים על פני השטח נתגלו רבים ממבניה הקדומים, אמות המים שסיפקו מים לעיר ממרחקים, תיאטראות, איצטדיון, מצבות קברים כתובות יוונית ועל כמה מהם תוספת המלה "שלום" או "שלום על ישראל" בכתב עברי מרובע. כמו כן נתגלו גם שרידי בית כנסת, שנבנה סמוך לשפת הים.


מקור הערך: מעובד על פי: ב"צ סגל, הגאוגרפיה במשנה

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן