חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

הלכת השיתוף בנכסים

הלכת השיתוף קובעת כי כל הנכסים שנצברו במהלך הנישואין הינם משותפים, ואין הרישום הפורמלי של הבעלות בנכסים, קובע את הבעלות בהם.

מקור הלכת שיתוף נכסים
ההלכה בדבר קיומה של חזקת שיתוף בנכסים בין בני זוג התגבשה בפסיקה בישראל כמענה לאופן השיתוף והחלוקה בנכסים בין בני זוג אשר נישאו לפני 1/1/74. על בני זוג שנישאו החל מיום 1/1/74 חל חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג- 1973

ההלכה בדבר קיומה של חזקת שיתוף בנכסים בין בני זוג התגבשה בפסיקה בהסתמך על המציאות החברתית והכלכלית הרואה את היחסים בין בני הזוג כיחסים בין שווים, וזו גם תכליתה- הגשמת תפיסה ערכית הנשענת על עקרונות השיוויון בין המינים.

על מי חלה הלכת השיתוף?
עיקרה של הלכת השיתוף היא בהחלת חזקה על בני זוג המנהלים אורח חיים תקין ושהתנהגותם מגלה מאמץ משותף, כי הרכוש הינו בבעלותם המשותפת. היינו, התנאים אותם קבעה הפסיקה להחלת חזקת השיתוף הינם קיומם של "אורח חיים תקין" ו"מאמץ משותף".

בתחילה הוחלה החזקה בצורה מצומצמת ודווקנית, על בני זוג אשר התגוררו יחדיו תקופה ארוכה תוך ניהול אורח חיים הרמוני. אולם, בהמשך, דרישה זו צומצמה לכדי התנאי של חיים משותפים תחת קורת גג אחת ללא קרע או פירוד ממשי. נפסק, כי מריבות הפוקדות את בני הזוג מעת לעת אין בהן כשלעצמן כדי לשלול את השיתוף בין הצדדים, שכן ניסיון החיים מלמד שיחסים בין בני זוג נתונים לעליות ומורדות, וזו דרכם של מרבית הזוגות הנשואים. לפיכך, לשם עמידה בתנאי זה, אין דרישה שחיי הנישואין יתנהלו משך שנים ארוכות על מי מנוחות בלא כל תנודות.

על אילו נכסים חלה חזקת השיתוף?
עם התפתחות הפסיקה הורחבה החזקה והוחל העיקרון, ולפיו אין מקום להבחנה בין נכסי משפחה כגון דירת המגורים, לבין נכסים עסקיים, גם כאשר הבעל אינו משתף את אשתו בעסקיו. אם האישה לא מעורבת כלל בעסקים והיא עסוקה בטיפול בבית ובילדים או עובדת כשכירה, עדיין תחול החזקה, בהתקיים מינימום של חיים משותפים, בהנחה שכל אחד מבני הזוג תורם את חלקו בין בבית ובין מחוצה לו.

דינם של נכסים שנרכשו לפני הנישואין
המגמה בפסיקה מתאפיינת בליברליזציה גדלה והולכת עד כי נפסק, כי שיתוף בנכסים בין בני זוג עשוי לחול גם על "נכסים חיצוניים" שנרכשו על ידי אחד מבני הזוג עוד קודם לנישואין, בין אם המדובר על דירת מגורים שנרכשה מלפני הנישואין ובין אם המדובר בנכסים עסקיים.
הרחבה זו הוחלה, בנסיבות של נישואים ארוכים במשך עשרות שנים שבהן מקיימים בני הזוג את משק הבית המשפחתי במאמץ משותף, בין על ידי עבודה בבית ובין על ידי עבודה מחוצה לו, הדבר גורם לכך שמטשטשים הגבולות וישנה הטמעת הרכוש כך שלא ניתן להבחין בבעלות בו - ולפיכך חלה החזקה.

שלילת החזקה
צד המבקש לסתור את החזקה עליו להוכיח כוונה של בני הזוג, שרכוש מסויים לא יהיה משותף. רישום הרכוש על שם אחד מבני הזוג אין בו כדי להוכיח חוסר שיתוף בנכס, שהרי חזקת השיתוף בנכסים נוצרה למקרה בו הרכוש נרשם על שם אחד מבני הזוג.

חשבונות בנק נפרדים אינם מלמדים על כוונת בני הזוג להפרדה רכושית, וגם התנהלותם של כספים או נכסים על שם אחד מבני הזוג אינה שוללת את השיתוף של בן הזוג השני בנכסים אלו.

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
חוק יחסי ממון
בגץ בבלי