חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

הרב יוסף חיים הכהן

בעל 'מנחת כהן' ו'ויכלכל יוסף' תרי"א- תרפ"א (1851-1921)


תולדות חייו
הרב יוסף חיים הכהן בן יאודה, ושמחה יליד מוגדור-מרוקו תרי"א (1851). עלה לארץ ישראל, בשנת תרכ"ד ( 1864) המשפחה התיישבה בירושלים, בעיר העתיקה .
נשא לאשה את פרחה (נלב"ע בשנת תר"פ (1920)), ומשלא נולדו להם ילדים, בשנת תרנ"ז (1897) נשא שנייה את פרידי בת הרב דוד שרים (נלב"ע בשנת תשכ"ז (1966)), ממנה נולדו ארבעה צאצאים: רבקה, נסים-יהודה-שמעון, יפה-ג'אמילה ודוד.

הרב יוסף חיים הכהן רב ודיין, אחד מפוסקי ההלכה המובהקים בדורו. משה דוד גאון בספרו 'יהודי המזרח בארץ ישראל' מציין,
''נמנה עם טובי רבניה (של ירושלים). עמד בראש ישיבת 'טובי ישבעו' שעל שם המקדיש הגביר שלום פליכס טובי מנא- אמון (אלכסנדריה, מצריים) שם הישיבה נסמך על הפסוק:
"ורויתי נפש הכהנים דשן ועמי טובי ישבעו, נאום ה''' ירמיה ל"א, י"ג.
לימד בישיבת 'פורת יוסף' ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, נמנה בין חסידי בית-אל''.

שנים מספר שימש ראב"ד, לעדת המערבים בירושלים ונשיא העדה כאחד. ב -21 במאי 1900 נבחר לראש וועד עדת המערבים בירושלים ושנים מספר שימש גם כנשיאה. מזער על פעילותו גם לרווחת הקהילה, ניתן ללמוד כאשר בשנת 1919 ניצב בראש מאות החותמים בפנייה לועד הצירים בבקשת תמיכה בבית החולים 'משגב לדך' בעיר העתיקה בירושלים, פנייה נוספת במכתב בכתב ידו לועד הסיוע .

נשלח כשד"ר מטעם הכוללות המערביים בירושלים לקהילות יהודיות בהרי הקווקז באוזבקיסטן (ה'תרנ"ד, 1894), בוכרה (ה'תרנ"ט, 1899) ואלג'יר (לקצמטינא - קונסטנטין שבמזרח אלג'יר ולזריביל במחוז ווהארן שבמערב אלגי'ר; ה'תרס"ג, 1903) ובין היתר העביר אליהם ספרי תורה.
''בבוכרה, שהה הרב יוסף חיים הכהן כשד"ר שנים מספר, בין השנים, שנקפו מהוצאת החלק הראשון והחלק השני של חיבורו 'מנחת כהן', נלמד כי עשה רבות בין גולי בוכרה (העיר קוקאנד מוזכרת בין התורמים שסייעו להוצאת חלקו השני של הספר) להקמת מערכת תשתית להעמקת התורה. שהותו הממושכת הביאה אותו ללמוד את שפת המקום בשובו לירושלים, התקבל בכבוד ע"י עדת הבוכרים יושבי שכונתם בירושלים''.

על הגעתו לבוכרה בשנת תרנ"ט מוזכר בספרם של יצחק הכהן רבין ויהודה הכהן רבין 'זרח כוכב מיעקב - תולדותיהם והליכתם בקודש של רבני בוכארה', בערך על ר' יוסף חיים הכהן נכתב,
''בשנת תרנ"ט הגיע לבוכארה השד"ר מעיר הקודש ירושלים עם הגיעו בישר ליהודי בוכארה בשורת איוב בדבר פטירתם של הרב ראב"ד נסים ברוך זצ"ל מירושלים והרב החסיד אליהו מני זצ"ל מחברון". מתוך מכתב מאת הרב הראשי לבוכארה בעת ההיא הרב חזקיה הכהן רבין לידידו הרב אלעזרוב.

את שליחותו הנוספת כשד"ר, בשנת תרס"ג (1903) שהיתה לקצמטינא [קונסטנטין שבמזרח אלג'יר] מציין הרב יוסף חיים הכהן בספרו 'מנחת כהן' מערכת נו"ן דק"ג ע"ב, שם נתבקש להתייחס לסוגייה בתחום האישות וחתם,
"בהיותי מתגורר בשליחות מצווה ...פ"ה עוב"י קצמטינא יע"א בש''א לחודש אדר שנת התרס"ג לפ"ג''.


בין תלמידיו נמנו, (חתנו) הרב עמרם אבורביע (1892-1966) לימים ר"מ בישיבת פורת יוסף ובישיבת שערי ציון, בירושלים, רב שכונת הנחלאות בירושלים ורב ראשי לעדה הספרדית בפתח תקוה, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל. הרב עזרא שרים, מראשי ישיבת פורת יוסף.
עמרם אבורביע בספרו 'נתיבי עם' מגדיר את דרך לימודו של הגאון הרב יוסף חיים הכהן, כך:
"שידוע לכל אלה שהכירוהו ושמעו לקח מפיו, כמה היה מעמיק בנתוח סוגיא על כל פרטיה בהיקף רחב, ובזכרונו חי חידודו ופלפולו, חשקנותו ושקידתו שהיו למופת לכל רבני הדור"
תלמיד נוסף היה הרב יוסף שלוש (1888-1960) ראב"ד עדת המערביים בירושלים. אברהם אלמליח , נשיא העדה המערבית בירושלים, עורך הספר 'הוד יוסף' לתולדות חייו של הרב יוסף שלוש, מתאר בספרו את הרב יוסף חיים הכהן מורו של יוסף שלוש.
''את שמעו הטוב של הרב יוסף שלוש שמעתי עוד בהיותי נער והוא אז תלמיד עילוי בישיבת הרה''ג יוסף הכהן בעל הספר ''מנחת כהן'' אחד הפוסקים המצוינים בדורו. שממנו למד תורה ויראת שמים טהורה והשפעתו על מהלך חיי תלמידו הייתה כבירה . ''

חיבוריו
בכל פרסומיו תמיד בחר הרב יוסף חיים הכהן לציין בהדגשה את העובדה, שהוא יליד מוגדור. מתוך הקדמת המחבר לספריו 'מנחת כהן' וכך הוא כותב:
" עיר מולדתי מוגאדור יע"א [יכוננה עליון אמן] מהעירות המצוינות שבערי מרוקו ונתגדלתי פה עיר הקדש ירושלם תובב"א [תבנה ותכונן במהרה בימינו אמן] בש"א [בשבת א'] לחודש שבט תרס"ב לפ"ק [פרט קטן]" .
בשנותיו האחרונות הרב יוסף חיים הכהן סבל הרבה מדחק הפרנסה, ולהבין כי ההוצאות של הדפסת ספריו היו גבוהות מעל יכולתו הכלכלית. הוא נזקק לתמיכתם של בעלי ממון מבין מקורביו ומוקיריו. רשימת הנדבנים כוללת אישים, ממצרים-נא אמון, הודו-בומבאי, אזבקיסטן-בוכרה, קוקואנד, טבריה וירושלים. ועל צערו כי לא היה סיפק בידו להוציא לאור את יתר כתביו פרי עטו: 'כחי וראשית אני' על איזה מסכתות ש"ס, 'דרכי חיים' דרושים וחידושים על התורה, שלא נמצאו עד היום , נלמד מדבריהם של ראשי אבות הבד"ץ דק"ק הספרדים ירושלים תובב"א שנת העת"ר בהקדמה לחיבור 'מנחת כהן' ח"ב:
''וכל שארית חדושי תורתו הגם כתובים גנוזים תחת ידו, וחבל על האי מרגניתא טבא, כי לא נוכל להינות מטובה:''

'מנחת כהן' ב' חלקים, תרס"ב (1902), עת"ר (1910)
'מנחת כהן', הוא חיבורו היחיד אשר ראה אור בחייו, הסכמותיהם של רבנים, מגדולי ישראל בדורו מצויינות בקדמת הספרים. מהרשימה ניתן להעיד שהרב יוסף חיים הכהן נשא ונתן בעניני תורה עם נציגים מכל העדות, אשכנז וספרד בארץ ובגולה, ביניהם יוסף חיים זאננפעלד, יעקב שאול אלישר- הר' יש"א ברכה, אליהו דוד ראבינאוויץ תאומים, חיים חזקיאו מדיני, חיים ברלין, יצחק ירוחם דיסקין, משה ב' יצחק טאג'יר, חיים דוד סורנאגה, שמואל נסים, משה נחום וואללענשטיין אריה ליב בהרא"ד, צבי פסח במוהי"ל פראנק, ליפמאן דוד במהר"י, יוסף יהודה בר"ד קלוי, אברהם בלא"א מו"ה יהודה כהן, שאול הלוי הורוויץ, שאול חיים בהה"ג מוהר"ר אברהם הלוי הורוויץ.
גדולי ישראל מתייחסים לחיבוריו, הרה"ג עובדיה יוסף, בשו"ת יביע אומר חלק ח-יו"ד סימן לא, ובשו"ת יביע אומר חלק ה-או"ח סימן יד.

תוכן הספר:
עיניינים והלכות בכללי התלמוד מסודרים על סדר האותיות מא' עד ת' מחולקים לכללות ופרטות מש"ס ומפוסקים ראשונים ואחרונים.
בספר 'חכמי המערב בירושלים' שחיבר הרה"ג שלמה דיין נכתב,
"שמו של הרי"ח הכהן זצ"ל נודע לשם טוב ולתהלה אצל חכמי ירושלים, ספרדים ואשכנזים כאחד. כולם גמרו עליו את ההלל ושבחו את בקיאותו וחריפותו הגדולה והעמוקה בים התלמוד ובמפרשיו. אכן חיבורו 'מנחת כהן' הקנה לר' יוסף חיים הכהן זצ"ל שם עולם אצל גדולי הדור אשר רבים שחרו לפתחו לקבל חוות דעתו הרחבה והמעמיקה. במוחו הגאוני צלל ר' יוסף חיים הכהן זצ"ל לתוך ים התלמוד ודלה מתוכו פנינים. בחריפותו ובבקיאותו הגדולה והרחבה, בירר וליבן את הסוגיא בה דן בבהירות מופלאה וניתח אותה לנתחיה על כל פרטיה ודקדוקיה, לצורותיה ושיטותיה השונות. בו נמזגו גם יחד הבקיאות והבהירות הספרדית עם החריפות והחידוד האשכנזי. בהגיונו הבריא והחד קשר סוגיא אחת לרעותה ודימה מילתא למילתא, עד שהאיר את הדרך המובילה אל המסקנה ההלכתית. בגאון ובעוז ויחד עם זאת בענווה יתרה ובאורך-רוח הנהיג מהרי"ח הכהן את בני עדתו ואת צאן מרעיתו. ובשל מידותיו והנהגותיו האצילות החזירו לו אהבה על אהבתו והעריצוהו והלכו לאורו ולא המרו את פיו, ונתקיים בו "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא"''.


ב. 'ויכלכל יוסף' תשכ"ו (1966), תשס"ח (2008)
הרב יוסף חיים הכהן הפקיד את כתב היד לחיבורו 'ויכלכל יוסף' (וכנראה עוד כתבים) בידי חתנו הרב עמרם אבורביע, שערך הגהה והביאו לדפוס בשנת תשכ"ו (1966) בהכלילו כקונטריס בגוף ספרו 'נתיבי-עם' . בשנת תשס"ח (2008) הוצאה לאור מהדורה חדשה (מהדורת יוסף) בתוספת הקדמה ע"י נכדו אהוד בן עמרם אביבי (אבורביע).
חיבורים נוספים שלו התורה, כחי וראשית אני ודרכי חיים לא נדפסו עד היום‏[3].


תוכן הספר:
'ויכלכל יוסף' מכיל שו"תים בהם משיב הרב יוסף חיים הכהן מול הרב סניור יצחק בנימין הכהן, הרב אביש אייזן הלוי, הרב משה שפיר הררי, הרב אברהם דב כץ, הרב חיים אזולאי ותשובות נילוות גם משל הרב ש' אליעזר אלפנדרי, והרב יוסף חיים זאננפלעד.
נושאי השאלות והתשובות: מנהגי בית הכנסת, בדין מבטל כיסו של חברו, דין אפוטרופסים תורמין ומעשרין, מנחת ש"ק שלא התפלל שחרית, המדפיסים חידושי תורה בגליונות עיתונים, היוצא למלחמה ומותיר כתב גט, מינוי אפוטרופוס והתניית נכסים.
מאמרים מפרי עטו בהם נתן דעתו בענייני הלכה, 'עשה דוחה לא תעשה', 'מצווה הבאה בעבירה' נמצאים בחוברות. כתב העת התורני 'המאסף' בעריכתו של הראב"ד הרב בן ציון אברהם קואינקה (12)

לסיום, תפילתו של הרב יוסף חיים הכהן בהקדמה לספרו 'מנחת כהן',
"הבט בעוני העם אשר בחרת, דדחיקא להו שעתא, הא בבזתא הא במלקיותא, בבעו מינך במטו מינך אפיק להו לחירותא, חושה שלח משיח, ונקם ישיב לצריו, יריע אף יצריח, ורוב שלום עד בלי ירח. אז יאמרו בגויים הגדיל ה', זה ישפיל וזה ירים, לכו חזו המה ראו כך תמהו נבהלו נחפזו.
ולכל בני ישראל היה אור במשובתם, כהנים בעבודתם ולוים בשוכנם זמרו לה' בכנור, תוף וחליל. שם יזבחו זבחי צדק עולה וכליל וכל " מנחת כהן" ונראה בהיבנות ירושלים עיר הר קדשנו, עיר ההר ועיר הבית בבי"א''.
הרב יוסף חיים הכהן נתבש''ם, כ''ב באלול תרפ"א [1921] נקבר בירושלים, בבית העלמין במורדות הר הזיתים בחלקת אריאליס לעדה הספרדית ‏[2].

מקורות
1. הקדמת המחבר יוסף חיים הכהן לספריו 'מנחת כהן' ב' חלקים, ירושלים, תרס"ב, עת"ר.
2. הקדמת העורך אהוד אביבי לספר של המחבר יוסף חיים הכהן 'ויכלכל יוסף', רחובות, תשס"ח.
3. עמרם אבורביע - 'נתיבי עם - דרשות', פתח תקוה, תשס"ג עורכים: גדעון אביבי, מרדכי בוזגלו וצמרת-רבקה אביבי
4. צמרת-רבקה אביבי - מנחת כהן ממוגדור לירושלים הרב יוסף חיים הכהן בעל 'מנחת כהן' ו'ויכלכל יוסף, 'ברית' כתב העת של יהודי מרוקו, עורך אשר כנפו, חוברת 28, עמודים 62-67, אשדוד, תשס"ט 2009.
4. אברהם אלמליח, עורך - 'הוד יוסף' מתוך אתר תורת אמת אתר מסורת יהודי מרוקו http://www.2all.co.il/Web/Sites/emet1/forum2.asp?FType=245732&MsgID=15
5. מיכל בן יעקב - 'התיישבותם של היהודים המערביים בירושלים' – תשמ"ט מתוך אתר http://noar.education.gov.il
6. יוסף בן נאים –' מלכי רבנן', ירושלים, תרצ"א רשימת רבני מרוקו מהמאה ה-15 עד המאה ה-20
7. משה דוד גאון - 'יהודי המזרח בארץ ישראל', ירושלים, 1938 עמוד 300
8. שלמה דיין - 'חכמי המערב בירושלים', ירושלים, 1992 עמוד 293
9. יהודה הכהן רבין ויצחק הכהן רבין – 'זרח כוכב מיעקב - לתולדותיהם והליכתם בקודש של רבני בוכארה', ירושלים, תשמ"ט, עמוד ק"פ
10. צילום מכתב מאת יוסף חיים הכהן מתוך אתר וירטואל יודאיקה http://www.virtualjudaica.com/
11. העתק רישום נישואין מתוך ספר הכתובות תרנ"ג- תרצ"א (1893-1931) של ועד עדת הספרדים ועדות המזרח בירושלים, עמוד 15 שורה ראשונה בכתב חצי קולמוס, אפרים לוי ארכיון העדה הספרדית, ארכיון העיר, ירושלים ורפי לוי, רחובות.
12. 'המאסף' העורך הרב"צ הרב בן ציון אברהם קואינקה, שנה א' סי' מ' וחוברת שנה ב' סי' ק"ס.
13. עדויות בני המשפחה

שלמי תודה
לאנשים ולמוסדות הבאים על שיתוף הפעולה, שבאדיבותם העמידו לרשותי ממקורותיהם ובזכותם ניתן היה להשלים מאמר זה :
אלעזר בן שמעון, אפרים לוי-ארכיון העדה הספרדית, ארכיון העיר-ירושלים, רפי לוי, משה עובדיה, ד"ר גיורא פוזיילוב, עמוס פישמן, סידני קורקוס, דניאל רובינוף- גנזך הציונות הדתית מוסד הרב קוק ירושלים, ברית יוצאי בוכרה.

המאמר מוקדש לזכר נכדיו של הרב יוסף חיים הכהן: שלמה אביבי, יוסף אביבי, אברהם אביבי וגדעון אביבי ע"ה.

יוסף חיים הכהן, מנחת כהן, חלק א' תרס"ב, באתר www.hebrewbooks.org

תיקי ארכיון:
ארכיון העיר פתח תקוה
ארכיון העיר ירושלים - ארכיון העדה הספרדית
גנזך הציונות הדתית - מוסד הרב קוק, ירושלים
ארכיון במוזיאון חצר היישוב הישן, ברובע היהודי בעיר העתיקה, ירושלים

המאמר מתוך: 'ברית' כתב העת של יהודי מרוקו, חוברת 28, עמ' 62-67, אשדוד, תשס"ט 2009

מקור הערך: צמרת-רבקה אביבי

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן