חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

גאונים, ספרות הגאונים

חכמי בבל בתקופה שלאחר התלמוד

הגאונים ותורתם הם חוליה חשובה במסירת התורה שבעל פה. תקופת הגאונים נמשכה כ-500 שנים, מחתימת התלמוד במאה השישית ועד מותו של רב האי גאון בשנת 1038 לספירה. תקופה זו מקבילה לימי הכיבוש המוסלמי בארץ ישראל.

ידיעות מעטות בידינו על תחילתה של תקופת הגאונים. גם תאריך תחילתה של התקופה אינו ברור, והוא תלוי בשאלה מתי נסתיימה תקופת הסבוראים (במאה השישית או באמצע המאה השביעית).

שמה של התקופה נגזר מהתואר "גאון", תוארם של ראשי הישיבות בסורא ובפומבדיתא. תואר זה נתקצר כנראה מ"ראש ישיבת גאון יעקב".

בתקופת הגאונים המשיכו להתקיים ישיבות בבל העתיקות שפעלו מזמן התלמוד - ישיבות סורא ופומבדיתא - אף שהיו עליות וירידות בגדולתן וברמתן במשך השנים. בראש עמדו ראשי הישיבה וראש הגולה, ולצדם מוסדות לימוד והנהגה ומערכת מסועפת של תפקידים ודרגות בישיבות ובניהול הציבור.

הגאונים ראו בתלמוד הבבלי מקור לכל ענייני היהדות, ופעלו להפיצו בכל תפוצות ישראל. בתקופתם הייתה בבל המרכז הרוחני לכל יהודי העולם. הישיבות בבבל היו בית דין עליון ליהדות העולם כולו. מכל קצות תבל נשלחו אל הגאונים שאלות בענייני הלכה, אגדה ומוסר. הגאונים השיבו תשובות בפירושי המקראות, בפירוש סוגיות התלמוד, בענייני הלכה ואגדה ואמונות ודעות. הם דנו בדינים שבין אדם לחברו ובין אדם לציבור, והנהיגו את הציבור. הגאונים העבירו לנו מסורות בדבר נוסח התפילה, בקביעת ענייני הלוח היהודי וקידוש החודש.

הגאונים פעלו נגד כתות שניסו לערער את מעמדה של ההלכה, וכאשר קמו הקראים, יצא נגדם רב סעדיה גאון בתקיפות רבה.

התקופה
במשך רוב תקופת הגאונים נתנו החליפים המוסלמים אוטונומיה ליהודים בבבל. השלטון על בבל היה בידי בית אומיה, שמרכזו היה בדמשק. שלטון זה הסתיים בשנת 750 לספירה. מבית אומיה עבר השלטון על האומה המוסלמית הגדולה לידי החליפים מבית עבאס. חליפים אלה העבירו את מרכז השלטון מדמשק לבירה החדשה בבגדד (בשנת 762). הפיכת בגדד למרכז המוסלמי השפיעה לטובה על חיי היהודים בבבל, וסייעה לכך שבבל תיהפך למרכז רוחני ליהודי העולם כולו. בבגדד נפתחו מוסדות פיננסים יהודיים, שעסקו במסחר בקנה מידה בין-לאומי. כוח המשיכה של בגדד היה כה רב, עד שבסוף המאה ה-9 עברו אליה הישיבות סורא ופומבדיתא.

ארגון הקהילה היהודית
הקהילה היהודית הייתה מאורגנת היטב. ההנהגה המדינית הופקדה בידי "ראש הגולה", אשר קיבל את סמכותו מן החליף וההנהגה הדתית-הרוחנית הייתה בידיהם של הגאונים. הגאונים נתמנו ע"י "ראשי הגולה" וחכמי הישיבה. לעתים היו "ראשי גולה" שהשתמשו לרעה בסמכותם, ומינו לגאונות אנשים שהיו נוחים לקבל את מרותם ולאו דווקא את החכמים המופלגים שבדור. לרוב היה שיתוף פעולה בין שתי ההנהגות: יחד מינו דיינים ורבנים לקהילות השונות. בבל כולה נחלקה לאזורי השפעה ("מחוזות") של שתי הישיבות העיקריות: סורא ופומבדיתא. כל אזור תמך בישיבתו בכסף, ונהנה משירותיה. מתיאורו של ר' נתן הבבלי (נוסע יהודי בן המאה ה-10) עולה, שמוסד הישיבה היה מאורגן היטב. הישיבה הייתה בנויה כסנהדרין בת שבעים חכמים, המסודרת בשבע שורות, ולפניהם יושבים גאון הישיבה וסגנו. הישיבה בשורות הייתה לפי ההיררכיה. לאחר שבע השורות היו עוד ארבע מאות מקומות לתלמידים הקבועים, ובסוף מקומות נוספים לתלמידים שאינם קבועים.

בחודשים אלול ואדר - "חודשי כלה", היו מתאספים בישיבות אלפי אנשים, שעזבו את עבודתם, כדי לשמוע שיעורים בהלכה. באותם חודשים נהגו הגאונים להשיב בשם החכמים על שאלות שהגיעו מכל תפוצות הגולה.

פעולותיהם של הגאונים הצריכו מנגנון גדול, דבר שהיה כרוך בהוצאות רבות. ההוצאות כוסו ע"י הכנסות ממסים שהוטלו על המחוזות, וכן מתשלומים ששלמו הקהילות בתפוצות: קהילות שפנו לגאונים בשאלות שלחו יחד עם השאלות תרומה כספית.

שקיעתה של הגאונות נבעה בעיקר מהופעתם של גדולי-תורה ברחבי התפוצות, דבר שהביא להתהוותם של מרכזים חדשים לתלמוד תורה. מרכזי התורה החדשים גרמו להפסקת התלות של הקהילות בגולה בישיבות בבבל. מעתה ואילך שוב לא היה מרכז רוחני אחד לכל עם ישראל.

היצירה בתקופת הגאונים
מהמחצית הראשונה של תקופת הגאונים ידועים לנו שני ספרים בלבד: "שאילתות" של רב אחאי גאון משבחה, ו"הלכות פסוקות" של רב יהודאי גאון. באותם זמנים הייתה, כנראה, מסורת חיה של לימוד תורה שבעל פה ללא ספרים. התלמוד הועלה על הכתב זה מקרוב, וסיפק את הצורך בספרים לצורך הלימוד. נתגלו קשיים ביחס לפסיקת הלכה לפי המשא ומתן התלמודי, וקושי זה בא לתקן "הלכות פסוקות". במתכונת זה חיבר רבי שמעון קיארא את ספרו "הלכות גדולות".

גם ה"שאילתות" נתן פסק הלכה ללומדים. הספר נערך כסדר הפרשיות שבתורה, ושימש סיכום תוך קישור מקורות התורה שבכתב ושבעל פה, הלכה ואגדה.

במחצית השנייה של תקופת הגאונים נתרבו ספרי ההלכה התלמודיים. עיקר יצירת הגאונים בהלכה נתרכזה ב"תשובות" שהצטברו לכמות רבה מאוד. חלקים מתשובותיהם נעשו קבצים שהפכו להיות ספרים מרוכזים על נושאים שונים. השאלות והתשובות עליהן עסקו, בנוסף לענייני הלכה, גם בענייני פרשנות, אמונות ודעות, פירושי אגדות וידיעות בתולדות ישראל. החומר המרובה ביותר מתקופת הגאונים המצוי בידינו הוא פרי רוחם של שלושת הגאונים האחרונים: רב סעדיה גאון, רב שרירא גאון ורב האי גאון.

הקשר שבין הגאונים לתפוצות והתשובות שהשיבו בכתב יצרו ספרות רחבה של שאלות ותשובות (שו"ת) שחלקם נשתמרו עד לימינו. ב"מ לווין אסף וריכז את תשובות הגאונים בספרו "אוצר הגאונים", י"ג כרכים. יצחק יודלוב ושלמה זלמן הבלין אספו את הקיים מדברי הגאונים בספר "תורתם של גאונים", בששה כרכים.


דוגמאות מספרות הגאונים
שאילתות
ספרו של רב אחאי משבחא, במאה ה-8. הספר "שאילתות דרב אחאי גאון" הוא ספר דרשות בהלכה ובאגדה, בסדר פרשות השבוע. לשאלות מבנה קבוע: (א) פתיחה לברור הנושא, שהוא אחת ממצוות הפרשה. (ב) שאלה הלכתית. (ג) דרשה - לקט מאמרים מהתלמוד. (ד) תשובה קצרה. הספר נחשב מאוד בעיני הקדמונים, וגם בעל "הלכות גדולות" שאב ממנו.

הלכות פסוקות
ספרו של רבי יהודאי גאון, ראש ישיבת סורא במאה ה8-. ספר זה הוא ספר הפסקים הראשון אחרי התלמוד, המקיף את כל ענייני ההלכה הנוהגים בזמן הזה. הספר נתחבר על סדר התלמוד למצות את ההלכות הנוהגות בזמן הזה, תוך כדי השמטת המשא ומתן התלמודי. הספר "הלכות פסוקות" הוערך ביותר על ידי הפוסקים שבאו אחריו, וכמה ספרי הלכה נתחברו במתכונתו: "הלכות קטנות"; "הלכות קטועות"; "הלכות קצובות".

הלכות גדולות
ספרו של רבי שמעון קיירא, באמצע תקופת הגאונים, סמוך לשנת 850. ספר זה הוא אחת היצירות החשובות של תקופת הגאונים. הספר נכתב כדוגמת ספרו של רבי יהודאי גאון "הלכות פסוקות". הספר כתוב בלשון התלמוד. הוא כולל קטעי תלמוד ומסכם את החלק ההלכתי שבו. מקורותיו הם: הלכות פסוקות, שאילתות, והספרות התלמודית שנכתבה עד ימיו. פסקי ההלכה שלו הם בדרכה של ישיבת סורא.

סדור רב עמרם גאון
הסידור נכתב על ידי רב עמרם גאון במאה ה-9, כתשובה לבקשת שואל שיכתוב לו סדר תפילות וברכות של כל השנה. נוסח התפילה מסודר בו לפי תכנית קבועה לימות החול ולמועדים, וכן כלולות בו הלכות תפילה ובית כנסת. הסידור מוזכר אצל רוב הראשונים העוסקים בענייני תפילה. במשך הזמן הוכנסו לסידור שינויים רבים, עד שאין לדעת כיצד בדיוק יצא מתחת יד רב עמרם גאון.

אמונות ודעות
רב סעדיה גאון כתב את הספר "אמונות ודעות", שהוא ספר הפילוסופיה השיטתי הראשון בישראל. הספר מתחיל בהוכחות לבריאת העולם, מכאן מסיק הוא על מציאות ה' - שהרי אין נברא בלי בורא. הוא עוסק בענייני השגחה, שכר ועונש, מידות ועוד. הספר נכתב ערבית ותורגם לעברית.

אגרת רב שרירא גאון
גאון פומבדיתא במאה ה-10. כתב תשובות רבות, והמפורסמת בהן היא התשובה לשאלתו של רב יעקב בר נסים "איך נכתבה המשנה". תשובה זו, הידועה בשם "איגרת רב שרירא גאון", מכילה ידיעות חשובות ביותר על השתלשלות תורה שבעל פה ונושאיה עד סוף תקופת הגאונים. רב שרירא כתב גם תשובות עם בנו רב האי גאון.

ספרי רב האי גאון
רב האי כתב ספרים רבים, וכל ספר עוסק בנושא מוגדר. ספרו "המקח והממכר" הוא דוגמה לספר המקיף נושא מכל צדדיו. כתב גם את "משפט השבועות" ואת "ספר השטרות". ותשובות רבות מאוד. כשליש מתשובות הגאונים שהגיעו לידינו הן מפרי עטו. כתב גם פיוטים ופירושים לכתבי הקודש.


מקור הערך: יהודה איזנברג ועמירם דומוביץ, מתוך "תורה מסיני"

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
סבוראים
אלפסי יצחק (ר' יצחק אלפסי, רי"ף)
האי גאון
עמרם גאון


נושאים קרובים באתר דעת
גאונים
סעדיה גאון


ספרים בטקסט מלא
סדר רב עמרם גאון
ספרי רבנו סעדיה גאון בן יוסף הפיומי
תשובות הגאונים
הלכות פסוקות מן הגאונים
רב שרירא
תשובות הגאונים - בתוספת
סדר רב עמרם גאון (מעוצב)
שאילתות דרב אחאי גאון