אנציקלופדיה יהודית דעת - גישור, פישור, יישוב סכסוכים ;
חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

גישור, פישור, יישוב סכסוכים

תהליך משפטי הפועל במקביל לבית המשפט, במטרה לפתור סכסוכים מתוך הסכמה

הליך הגישור וייחודו
הגישור הוא הליך שמטרתו יישוב סכסוכים בהסכמה. המגשר, איש מקצוע נייטרלי, מסייע לצדדים לנהל ביניהם משא ומתן להשגת הסכמה ויישוב המחלוקת שביניהם. המגשר חסר סמכות להכריע בסכסוך. הליך הגישור הוא וולונטרי בכל שלביו, והוא מתקיים בהסכמת הצדדים.

בהליך השיפוטי הכרעת השופט מבוססת על טיעונים משפטיים בדבר הזכויות של כל צד, והוא מחליט איזה מהם חזק יותר, בהנחה שרווח לצד אחד שווה להפסד לצד השני. הנחה זו אינה מביאה בחשבון את העובדה שיש לכל צד צרכים משלו, ושייתכנו כמה נושאים השנויים במחלוקת, שערכם וחשיבותם היחסיים בעיני הצדדים שונים.

לעומת זאת, אין למגשר סמכות לכפות פתרון כלשהו על הצדדים, ותפקידו רק לסייע להם לנהל את המשא ומתן ביניהם על ידי בחינת הנושאים השנויים במחלוקת וזיהוי האינטרסים האמִתיים שלהם. מבנה ההליך, כולל פגישות משותפות ונפרדות עם הצדדים, מסייע לצדדים לתקשר זה עם זה, והם יוצרים את הפתרון המתאים להם. המשא ומתן עוסק בדרך כלל ביותר מנושא אחד. פתרון הסכסוך יכול להתבסס גם על התחשבות באינטרסים וצרכים לאו דווקא כספיים - כמו הצורך בכבוד, בהכרה וכדומה - ויש בזה כדי להגדיל את ה"עוגה" העומדת לחלוקה ביניהם. בגישור אין אפוא מנצחים ומפסידים. הגישור מנצל את ההבדלים בהשקפות הצדדים ובערכיהם להרחבת קשת הפתרונות האפשריים או הגדלת הרווח של צד אחד בלא לגרום הפסד לאחר. בדרך כלל, הסכם שהושג בשיתוף פעולה אמתי ובהסכמה יהיה מקובל על הצדדים יותר מפתרון שנכפה עליהם על ידי בית המשפט, והם יטו יותר לכבדו.

לפי סעיף 79ד לחוק בתי משפט [נוסח משולב], הליך הגישור נותר חסוי.

מה בין גישור לפשרה?
בדרך כלל, הפשרה מושגת על ידי ויתור של כל אחד מן הצדדים על חלק מתביעותיו. ההסכם משקף את ההגעה לעמק השווה בין עמדות הפתיחה שלהם. לרוב, היא אינה ממצה את האפשרויות העומדות בפניהם ואינה מספקת להם את הפתרון הטוב ביותר שהיו יכולים להגיע אליו.

כשמשא ומתן לפשרה נערך 'בצל בית המשפט', הוא מתוחם בדרך כלל לפתרונות המשוערים שבית המשפט מוסמך לפסוק אותם. בניגוד להליך הגישור, משא ומתן בבית המשפט נושא בדרך כלל אופי תחרותי, ואין בו כדי "להגדיל את העוגה" העומדת לחלוקה.

נקודת המוצא היא שרוב הסכסוכים ניתנים ליישוב באמצעות גישור. בשל מתן הדגש על שיפור דרכי התקשורת בין הצדדים ושיתוף הפעולה ביניהם, הליך הגישור מתאים במיוחד לסכסוכים שיש בהם מערכת יחסים ממושכת בין בעלי הדין, וצפוי שהיא תימשך גם בתום ההליך המשפטי נשוא ההתדיינות. כך, למשל, במקרים של יחסי עובד-מעביד, יחסי שכנים, קשרי משפחה, חברות, יחסי ספק-לקוח ועוד. סכסוכים אחרים שמתאימים לגישור הם סכסוכים שיסודם באינטרסים לא משפטיים, דוגמת בקשת התנצלות בהליך שמניעו הוא הוצאת לשון הרע.


מקור הערך: אלישבע ואביעד הכהן. עו"ד אלישבע הכהן, המרכז הארצי לגישור ויישוב סכסוכים, משרד המשפטים. עו"ד אביעד הכהן מנהל את המרכז להוראת המשפט העברי ולימודו במכללת "שערי משפט" ומלמד משפט עברי ומשפט חוקתי באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת "בר-אילן". מתוך:פרשת וישב, תשס"ב, גיליון מס' 54 מדינת ישראל משרד המשפטים המחלקה למשפט עברי; המרכז להוראת המשפט העברי ולימודו, מכללת “שערי משפט”


הערות לערך:
שם המעיר: ד"ר דוד סילורה
הערה: הרעיון של הפשרה, כיום גישור, הוא עתיק יומין.
בעל הטורים נתן סימנים באותיות הפסוק בספר שמות, פרשת משפטים (כא'/א) כדלקמן:
"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, וכו'"
ואלה = וחייב אדם לחקור הדין.
המשפטים= הדיין מצווה שיעשה פשרה טרם יחרוץ משפט.
אשר= אם שניהם רוצים.
תשים= תשמע שניהם יחד מדברים.
לפניהם= לא פני נציב יהדר - התנכר מהם.

גם הרמב"ם בספרו "היד החזקה", הלכות סנהדרין (פרק כב' פסקה ד') מתייחס לנושא.
הוא כותב: "מצווה לומר לבעלי דינים בתחילה, בדין אתם רוצים או בפשרה?" וכו'...
טוב עשו הכותבים שהעלו את הנושא כגישור לסדר היום באינציקלופדיה זו. הוא מושרש עמוק בתרבות היהודית.

ד"ר דוד סילורה

לעיון נוסף: סולחה -פורטל הגישור הישראלי


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן