חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

הלנת מת

איסור להלין מת


אסור להלין את המת, ויש לקוברו ביום מותו.

ר' יוחנן למד את האיסור מהפסוק שנאמר במי שנתלה בידי בית דין: לא תלין נבלתו על העץ כי קבור תקברנו ביום ההוא (דברים כ"א כ"ג).
אם הלינו לכבוד המת: להביא מקוננות, או ארון ותכריכים, או כדי שיגיעו קרוביו - אינו עובר בלאו (סנהדרין מ"ו: מ"ז יו"ד סי' שנ"ז א).

בתשובות רדב"ז החדשות (סי' שי"א) כתב שהאיסור הוא להלין את המת כל הלילה עד הבקר עובר בלאו. אבל במקצת הלילה אינו עובר.

פולמוס על זמן הקבורה
במאה הי"ח התעורר פולמוס נרחב בנושא קביעת רגע המוות, ועל זמן קבורת הנפטר. בשנת 1772 הוציא הדוכס ממקלנבורג פקודה האוסרת קבורה מהירה ומוקדמת, ודרש שיעברו שלושה ימים בין הקביעה הקלינית של המוות לקבורה. סימן המוות שנדרש היה עיכול הבשר והופעת כתמי המוות. המטרה הייתה למנוע קבורת אנשים חיים, פקודה זו עוררה התנגדות עזה בין הרבנים, שראו בכך פגיעה בחוקי הדת היהודית. שהרי לפי ההלכה ישנו ציווי לקבור את המת קרוב ככל האפשר לרגע פטירתו ולא להלינו שלא לצורך.

לעומתם, היה משה מנדלסון 1729-1786 בין התומכים בהוראת הדוכס, והצדיק פקודה זו בנימוקים הלכתיים, אם כי פרסם את דעתו בעילום שם. רבי יעקב עמדן – 1697-1776 - כתב איגרת תשובה למנדלסון ביום ב' תמוז תקל"ב, ובו דחה את כל ראיותיו להצדקת הפקודה, ועמדתו זו שיקפה את דעתם של הרבנים בדורו.
גם הרב יהודה ליב מרגליות דחה את הנימוקים לאיחור קביעת רגע המוות וקבורת הנפטר. אולם רבות מהמדינות בתקופה זו אסרו בחוק פלילי לקבור את המת ביום פטירתו, ולאט-לאט נתקבלה גזירה זו גם בין היהודים.

הנושא התעורר מחדש בתקופתו של רבי משה סופר - 1762-1839 - אשר כתב בשנת 1837:
"וכמדומה לי, הואיל במדינת קיסר הורגלו להלין מטעם המלך וגדוליו. נשכח הדבר עד שחשבוהו לדין תורה".
הוא ברר מחדש את היסודות ההלכתיים לקביעת רגע המוות, דחה את כל ראיותיו של מנדלסון והכריע לקבור את המת סמוך למותו הקליני. הוא עמד בתוקף על הכרעתו זו וכתב:
"וע"כ כלל הוא לכל המתים, שזהו השיעור המקובל בידנו מאז הייתה עדת ה' לגוי קדוש, וכל רוחות שבעולם אם ימלאו חופניהם רוח, לא יזיזונו ממקום תורתנו הקדושה".



מקור הערך: מבוסס על אוצר דינים ומנהגים לי"ד אייזענשטיין; ד"ר אברהם שטיינברג, קביעת רגע המוות, ספר אסיא תשמ"ג

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן





נושאים קרובים באתר דעת
מוות