חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

ואני תפילתי

תפילה שאומרים בשבת במנחה, אחר אשרי, ובא לציון וחצי קדיש

תפילה שאומרים בשבת במנחה. אחר אשרי ובא לציון וחצי קדיש, מנגן שליח הציבור את הפסוק בתהילים (ס"ט י"ד).
ואני תפילתי לך ה' עת רצון, אלוהים ברב חסדך ענני באמת ישעך.
טעם אמירתו כתב רש"י בסדורו (סי' תקי"ג):
לכך אנו אומרים ואני תפילתי וכו' דכתיב למעלה הימנו ישיחו בי יושבי שער ונגינות שותי שכר, כך אמר דוד לפני הקב"ה, רבש"ע: אומות העולם ביום שמחתם וביום אידם הם שותים ומשתכרין ומרננים בבית משתאותיהם כל היום, ואין מזכירין שמך, אבל אני לא כן, כשהגדלת השמחה לישראל ובא יום מנוחה ושמחתי, לאחר שאני שבע ומעונג ומפונק אינני שוכחך, וכשמגיע זמן תפילה אני פוסק מבית משתיי ותענוגיי, וקופץ לתפילתי לעת רצון ושעה קבועה, ונותן הודאה על חלקי. לכך נהגו העם לומר כך במנחה בשבת.
ומה נשתנה מנחת שבת ממנחת יום טוב לומר פסוק זה?
מפני שתיקן עזרא שיהיו קוראים בתורה במנחה בשבת מפני יושבי קרנות, לכך אנו מודים על חלקנו שלא שמנו כמשפחות האדמה לשבת בקרנות, אלא לעת רצון ותפילה אנו תדירים להתפלל, אבל ביום לא תיקן עזרא כן (לקרות בתורה במנחה).

ואני תפילתי בי"ג מדות
ואני תפילתי שאומרים בהוצאת ס"ת בשלש רגלים ובראש השנה ויו"כ, הוא מנהג מאוחר, ונזכר רק בס' שערי ציון (שער ג).
אמירה זו היא במקום "אל ארך אפים" שאומרים בשני וחמישי לפני הקריאה, ואין אומרים אותה בשבת, מפני שיש בסופו וידוי, ואין וידוי בשבת ויום טוב.


מקור הערך: מבוסס על אוצר דינים ומנהגים לי"ד אייזענשטיין

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן