חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

ובא לציון גואל

תפילה הנאמרת לאחר תפילת שחרית ובשבת בתפילת מנחה, במרכזה נמצאת התפילה "קדושא דסדרא"

"ובא לציון גואל", ואחריו "ואני זאת בריתי" - פסוקים בישעיה (נ"ט כ'-כ"א), שאומרים אחר אשרי בסוף תפילת שחרית (בסדור רב עמרם והרמב"ם הל' תפילה). אחר פסוקים אלה אומרים הפסוק "ואתה קדוש יושב תהילות ישראל" (תהילים כ"ב ד) "וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש" (ישעיה ו' ג), שנקרא "קדושא דסידרא".

בגמרא אמרו:
אמאי קאי עלמא?
אסידרא דקדושא וא"יהא שמיה רבא" דאגדתא (סוטה מ"ט).
פירש"י:
סדר קדושא שלא תקנוה אלא שיהיו כל ישראל עוסקין בתורה בכל יום דבר מועט, שאומר קריאתו ותרגומו, והן כעוסקין בתורה. וכיון שנוהג בכל ישראל בתלמידים ובעמי הארץ, ויש כאן שתים: קדושת השם ותלמוד תורה - חביב הוא, וכן יהא שמיה רבא מברך וכו' (שם).
כל זה מתשובות הגאונים:
וששאלתם וקרא זה אל זה ואמר ותשאני רוח, מה יש לנו לתרגם? ומה טעם קבעום חכמים בסדר קדושא?
דבר זה הוא מנהג ראשונים, אחר שהתפללו היו מביאין נביא וקורא בו (החכם) כמה פסוקים ומתרגמין, ואחריהם קוראים הקדושא ואומרים "ותשאני רוח", ומתרגמין, כדי לסיים בשבחו של הקב"ה, ואח"כ מקדישין (אומרים קדיש), ועוסקין בתורה במשנה ובתלמוד, כדי לקיים לעולם ישליש אדם שנותיו, שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד (קדושין ל'). כיון שרבתה העניות והיו צריכים למעשה ידיהם, לא היו יכולין לעסוק בתורה תמיד ולהשלש בכל יום... ועקרו לקרוא בנביא בכל יום (פי' פסוקים הרבה). ואעפ"כ שנים פסוקים אלו לא עקרו, ועדיין הם קבועים ועומדים וכו' (מחזור ויטרי עמ’ 26 ועי' שערי תשובה לרב האי סי' נ"ה ותשובות הגאונים סי' צ).
פירוש: שעשו קצור מהשלישים האלה מפני טורח הצבור שלא לבטלם ממלאכה. אבל בשבת ויום טוב שאין בהן ביטול מלאכה לעם, החזירו העטרה ליושנה לקרוא בתורה ולתרגם מעניין היום ולהפטיר בנביא. לכן אין אומרים "ובא לציון" בשחרית, ועכ"פ אומרים אותו במנחה כדי שלא ישתכח בימות החול, ומנהג אבות תורה היא (שבלי הלקט בשם רש"י סי' מ"ד).

אבל בכלבו נותן טעם פשוט: כי בשבת ויום טוב מאחרים התפילה בשחרית ומוסף, ומפני טורח הצבור אין אומרים "ובא לציון" עד שעת מנחה.

טעם לתקנת קדושא דסידרא
התקינו לומר "ואתה קדוש יושב-תהילות ישראל", על פי המדרש שהקב"ה משהה שכינתו לשמוע תהילות ישראל. עוד הוסיפו לומר "וקרא זה אל זה", מפני שלא היו יכולים לענות קדושא בתוך התפילה מפני האורבים העומדים בבית הכנסת, שגזרו שלא יענו קדושא, ולאחר התפילה כשיצאו האורבים, היו קוראים "וקרא זה אל זה" דהיינו שלוש קדושא, ומתרגמין אותה מפני החיבה, כלומר הרי זה כאלו אמרנו אותה ב' פעמים, קדושא דיוצר ודתפילה.
ומפני שנתקנה בשעת השמד והגזרות, הוסיפו הפסוק "ובא לציון" שיגאלו מן הגלות. ואע"ג דעכשיו אנו אומרים קדושא בתוך התפילה, לא בטלו קדושא דסידרא וכו', וכדאמרינן אל תשנו מנהג אבותיכם וכו' (אור זרוע הל' שבת בשם ספר המקצועות).

ואף קדושא רבא של מוסף שבת ויום טוב מפורש בסדר רב עמרם:
שלכך קבעו בה שמע ישראל, מפני שגזרו שלא לקבל מלכות שמים, וידעו האויבים זמן קריאת שמע עד שלוש שעות, אבל תפילת המוספים כל היום (סדור רש"י סי' תל"ב, לקוטי הפרדס לרש"י עניין קדיש).

במנחה בשבת ויום טוב
אומרים אשרי ובא לציון קודם תפילת מנחה בשבת ויום טוב, בעבור שלא אמרו אותו בשחרית מפני טורח הצבור, שלא יכבד על הזקנים והעוברות והמניקות אם יאחרו כל כך בבית הכנסת ויצומו עד אחרי אמרם כל הסדר, לכן יאמרוהו במנחה (כלבו והרוקח סי' שס"ב).

אבודרהם נתן טעם:
לפי שהיו רגילים לדרוש בשבתות ויום טוב לפני מנחה, ורגילות הוא לדבר בסוף הדרשה בפסוקי גאולה וקדושה, וגם עמי הארץ באים לשמוע הדרשה, לכן היו מתרגמין בלשון ארמית שהיו מורגלים בה בימים האלה. ובמוצאי שבת מדלגין הפסוק ובא לציון, לפי שאין גאולה בלילה (טור או"ח סי' רצ"ה).



מקור הערך: מבוסס על אוצר דינים ומנהגים לי"ד אייזענשטיין

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
ויהי נועם