חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

והוא רחום

תחינות שאומרים לאחר תפילת שחרית בימי שני וחמישי

מקור למנהג לומר והוא רחום
והוא רחום בתפילת מעריב
הוא רחום במוצאי שבת

סליחה שאומרים בשני וחמישי בחול אחר חזרת שליח הציבור בשחרית. נקרא והוא רחום הארוך, כדי להבדילו מן והוא רחום הקצר שאומרים בתפילת בתחילת מעריב.
אין אומרים והוא רחום בימים שאין אומרים תחנון. כשאומרים והוא רחום בצבור יש קהילות שאומרים לפניו י"ג מידות.

כתב בעל שבלי הלקט: (סי' כ"ט)
ויחיד המתפלל בשני וחמישי, ואומר "ועתה ה' אלהינו אשר הוצאת את עמך" וגו' "אל הוריתנו לומר שלוש עשרה" וכו', כשיגיע לומר פסוק "ויעבר" מדלג ואומר "ויקרא בשם ה' ושם נאמר וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו" וכו' (וכן בתניא סי' ה),
אבל מנהגנו שלא לומר י"ג מדות רק בתענית צבור ובסליחות לפני ראש השנה.


מקור למנהג לומר והוא רחום
יש הגדה לטעם אמירת והוא רחום, שמובא בסדור עבודת ישראל (עמ' 112) מסדור כ"י שנכתב בשנת קס"ז ע"י ר"י בר"א תלמיד של ר' מנחם ש"ץ בטרויש וז"ל:
והוא רחום וכו' יסדוהו אנשי שם שהוגלו מירושלם בחורבן בית שני, שהגלה אותם אספסיינוס שחיק עצמות, וצוה לעשות מהם ג' אניות והיטיבם בהם בלא רב חובל והגרישם בים, ועמד עליהם הרוח והשליכם ליבשה בכל פלך ופלך.
ספינה אחת נתישבה ללפנדא (Lepanto),
ואחת במדינת ארלא (Arles)
ואחת במדינת בורדייל (Bordeaux),
ואותם שנתישבו בבורדייל קבלם השר בסבר פנים יפות, ונתן להם שדות וכרמים, והיו שם ימים רבים בשלווה עד שמת אותו השר. וקם עליהם מלך חדש, ומה שתקן להם הראשון סתר השני וחידש עליהם גזרות. והיו שם ב' אחים, יוסף ובנימין, ועמהם שמואל בן דודם. והם היו מאנשי ירושלם ויצעקו אל ה' בצר להם וישבו בצומות ובתעניות ולבשו שקים על בשרם ויסדו והוא רחום בין שלשתם:
יוסף יסד והוא רחום עד מלך חנון ורחום אתה,
ובנימין יסד מאנא עד אין כמוך,
ושמואל יסד כל השאר עד ה' אחד.
ואח"כ הושיעם האל וגאלן, והמית את הצר במיתה משונה וקשה, ושלחו והודיעו כל המאורע בבל מקומות ישראל, וגם התפילה כתבו והודיעו להם, וקבלו עליהם לאמרה בשני וחמישי, וכן נהגו בכל ישראל. עכ"ל.
יש אומרים כי שלושה זקנים תקנו והוא רחום, כל אחד חלק, ובכל חלק י"ח אזכרות כנגד ש"ע, ע"כ אומרים אותו בעמידה ובלחש (מנהגי מהר"י טירנא מנהג של חול).

ברור כי "והוא רחום" כולל שלוש תפילות שנתחברו ע"י אנשים שונים, ולכן נמצא בהן הרבה מאמרים כפולים ומשולשים. ונוסחת התפילה נוסדה על פסוקים מהמקרא שעשו בהם שינויים לפי צורך העניין בלשון בקשה. ויש כמה נוסחאות, ונוסח הספרדים יותר קצרה, כי נשמטו משם המאמרים הצועקים חמס על הגויים, אולי מפני יראת הצנזור.

והוא רחום בתפילת מעריב
בתחילת תפילת מעריב בחול אומרים הפסוק "והוא רחום" (תהילים ע"ח ל"ח) לפני ברכו, ומזכירו הרמב"ם (הל' תפילה פרק ט).
התניא (סי' ט) מביא טעם אמירתו בשם ר"א הגדול הוא הרוקח (סי' שי"ט), לפי שבשחרית ובמנחה יש קורבנות תמידין שהן מכפרין, אבל ערבית שאין קרבן לכפר, תקנו לומר "והוא רחום יכפר".

בשם רש"י מביא:
לפי שנהגו החוטאים ללקות בין מנחה למעריב, ומיד אחר שלקו מבקשים עליו רחמים וסליחה. ועוד, שכל היום אדם חוטא, ולערב צריך לומר "והוא רחום", כי בהוא רחום יש ל"ט תיבות, ומספר המלקות ארבעים חסר אחת והיו סופרים בו (סדור רש"י סי' תכ"ה).
איתא במדרש רות:
שלושה מלאכי חבלה מושלים בגיהינום, והם: משחית אף וחמה,
והמשחיתים האלה שולטים כל ימי השבוע מזמן תפילת ערבית, ולכך אומרים:
והוא רחום יכפר עון ולא ישחית, כנגד המלאך משחית,
והרבה להשיב אפו כנגד המלאך אף,
ולא יעיר כל חמתו כנגד המלאך חימה (טור או"ח סי' רל"ז, מנהגי ישרון סי' ל"א).
הספרדים אומרים והוא רחום גם במעריב ליל שבת על פי סדור רב עמרם גאון, אך האשכנזים אין אומרים אותו. ראוי שלא לאומרו, מפני שהוא תחנונים, שאין אומרים בשבת שלא יתעצב בהם ויפיג ממנו עונג שבת, ואם הוא בשביל מלקות בודאי אין ראוי לאמרו בשבת (טור או"ח סי' רס"ז).

הוא רחום במוצאי שבת
במוצאי שבת במעריב אומרים והוא רחום בהמשכה ובנגון, והוא על פי הלכות גדולות שכתב:
מיבעי לי לאינש לאוגודי (להמשיך) בברוך ה' המבורך באפוקי שבתא. וקבלה מרב האי גאון, שיש הצלחה כשמושך אדם ומאריך באמרו "ברוך ה' המבורך באפוקי שבתא" עכ"ל.



מקור הערך: מבוסס על אוצר דינים ומנהגים לי"ד אייזענשטיין


הערות לערך:
שם המעיר: מרדכי אפרתי
הערה: ספרדים לא אומרים "והוא רחום" בליל שבת, וזאת ע"פ הטעם השלישי שהזכרתם שבשבת כוחות הרע לא שולטים ולכן אין צורך לאומרו.
זאת בניגוד למה שכתבתם שהם אומרים "והוא רחום" בליל שבת.


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן