לדף ראשי




איסור טבל מוזכר בפסוק במונח "קודש" - במשמע פירות שהחלק הקדוש שבהם עדיין לא הופרש מהם. וכך נאמר בפסוק:

ויקרא פרק כב
יד. וְאִישׁ כִּי יאכַל קדֶשׁ בִּשְׁגָגָה וְיָסַף חֲמִשִׁיתוֹ עָלָיו וְנָתַן לַכּהֵן אֶת הַקּדֶשׁ:
טו. וְלא יְחַלְּלוּ אֶת קָדְשֵׁי בְּנֵי יִשְרָאֵל אֵת אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה':
טז. וְהִשִּׂיאוּ אוֹתָם עֲון אַשְׁמָה בְּאָכְלָם אֶת קָדְשֵׁיהֶם כִּי אֲנִי ה' מְקַדְּשָׁם:

רמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק י
הלכה יט. כל אוכל שהוא חייב להפריש ממנו תרומה ומעשרות, קודם שיפריש ממנו נקרא "טבל", ואסור לאכול ממנו. שנאמר "ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו לה'", כלומר: לא ינהגו בהן מנהג חולין, ועדיין קודשים שעתידין להִתָרם לא הורמו. והאוכל כזית מן הטבל קודם שיפריש ממנו תרומה גדולה ותרומת מעשר, חייב מיתה בידי שמים, שנאמר "ולא יחללו את קדשי בני ישראל... והשיאו אותם עון אשמה".

הלכה כ. אבל האוכל מדבר שניטלה ממנו תרומה גדולה ותרומת מעשר, ועדיין לא הפריש ממנו מעשרות, ואפילו לא נשאר בו אלא מעשר עני, הרי זה לוקה משום אוכל טבל, ואין בו מיתה. שאין עוון מיתה אלא בתרומה גדולה ותרומת מעשר.

הערות לערך:
שם המעיר: ליאור בן חמו
הערה: טבל מלשון "לא טב" כלומר עדיין אינו מוכן לאכילה מכיוון שלא הופרשו ממנו תרומות ומעשרות
מקור ההערה: ידע אישי

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן