לדף ראשי



מרדכי אלקחי נולד בפתח-תקווה ב-10 במרס 1925, בן למשפחה מעוטת אמצעים מיוצאי תורכיה. בהיותו בן 14 החל לעבוד כדי לעזור בפרנסת המשפחה ובסוף 1943 הצטרף לאצ"ל. לאחר תקופת הטירונות הועבר לח"ק (חיל הקרב) והפעולה הראשונה בה השתתף הייתה ההתקפה על משטרת קלקיליה, במסגרת התקפות האצ"ל על ארבע תחנות משטרה במוצאי יום הכיפורים תש"ה. לאחר מכן השתתף בפעולות רבות, ביניהן ההתקפה על משטרת רמת-גן, בה נשבה דב גרונר. כל הפעולות בוצעו בחסות הלילה, ובשעות היום המשיך בעבודתו כפועל-חרושת.
ב-29 בדצמבר 1946 יצאו לוחמי האצ"ל להלקות קצינים בריטים בתגובה ל-18 המלקות שהילקו הבריטים את לוחם האצ"ל בנימין קמחי יומיים קודם לכן. אחת היחידות, שמנתה חמישה לוחמים, נתקלה במחסום שהקימו הבריטים, ובחילופי היריות נהרג אברהם מזרחי. יתר הארבעה (יחיאל דרזנר, מרדכי אלקחי, אליעזר קאשני וחיים גולובסקי) נתפסו וכעבור 43 ימים, ב-10 בפברואר 1947, הועמדו בפני בית-הדין הצבאי בירושלים. הארבעה לא הכירו בזכותו של בית-המשפט לדון אותם וטענו שהם רואים עצמם שבויי מלחמה ועל-כן רשאים הבריטים לשימם במעצר, אך אינם רשאים להעמידם לדין. הם לא השתתפו במהלך המשפט, סרבו לענות על שאלות, והסתפקו בכך שהצהירו הצהרות פוליטיות.
מהלך המשפט היה קצר ועוד באותו יום ניתן פסק-הדין: מוות בתלייה למרדכי אלקחי, ליחיאל דרזנר ולאליעזר קאשני. חיים גולובסקי נידון למאסר עולם בהתחשב בגילו הצעיר (בן 17 היה). לאחר הקראת פסק-הדין, קמו הארבעה על רגליהם ושרו את "התקווה".
ב-16 באפריל 1947 עלה מרדכי אלקחי לגרדום, יחד עם חבריו: דב גרונר, יחיאל דרזנר ואליעזר קאשני. בן 22 היה בעלותו לגרדום.




הערות לערך:
שם המעיר: גמבש אריה
הערה: מרדכי היה בן דוד של סבתא שלי, ואני כילד שמעתי מסבתי שמרדכי עלה לגרדום הוא עלה עם חיוך.

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן