חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

דינא דמלכותא

לחוקים של המדינה יש תוקף הלכתי מחייב

כלל הלכתי הקובע כי אדם מישראל חייב לקיים את חוקי המלכות, כאילו הם דיני התורה. עקרון זה נמסר על ידי האמורא שמואל, במסכת בבא קמא קיג,א.
למשל: אם החוק קובע חובה לשלם מסים, חייבים הכל לשלם את המסים, ויהודי שאינו מציית לחוק זה, עבר על דברי תורה.

כבר בתקופת התנאים היתה הכרת-מה בחוקי המלכות, אולם לא ניתן להכרה זו ביטוי משפטי. בתקופת התנאים הוכרו במידה זו או אחרת דיני מלכות שונים, בעיקר בנוגע לשטרות, מסים ועונשין. אולם ישנו הבדל חשוב בין חכמי ההלכה שפעלו בתקופה שקדמה לשמואל, לבית חכמי ההלכה שפעלו בתקופת שמואל ואחריה.
בתקופה הראשונה, בעיקרה, פעלו חכמי ההלכה כחלק מעם ישראל השרוי בארץ ישראל תחת שלטון זר שמרכזו בארץ אחרת. ואילו כללו של שמואל נאמר בגלות בבל, דהיינו - ליהודים בחוץ לארץ, תחת שלטון שאינו זר בארץ בה הוא שולט.
רמב"ם הלכות גזלה ואבדה פרק ה
יד.
כללו של דבר כל דין שיחקוק אותו המלך לכל, ולא יהיה לאדם אחד בפני עצמו, אינו גזל... לפיכך גבאי המלך ושוטריו שמוכרים השדות במס הקצוב על השדות ממכרן ממכר...
יז. מלך שכרת אילנות של בעלי בתים ועשה מהן גשר - מותר לעבור עליו. וכן אם הרס בתים ועשה אותן דרך או חומה - מותר ליהנות בה. וכן כל כיוצא בזה. שדין המלך דין.
יח. במה דברים אמורים? במלך שמטבעו יוצא באותן הארצות, שהרי הסכימו עליו בני אותה הארץ וסמכה דעתן שהוא אדוניהם, והם לו עבדים. אבל אם אין מטבעו יוצא, הרי הוא כגזלן בעל זרוע, וכמו חבורת ליסטים המזוינים, שאין דיניהן דין. וכן מלך זה וכל עבדיו כגזלן לכל דבר.
הכלל "דינא דמלכותא דינא" אינו מוחלט, שהרי הוא יכול לבטל את ההלכה והמשפט העברי. מסיבה זו יש הגבלות לתחולת הדין. ואלה הן:

א. אין לקיים את דין המלכות אם צריך לשם כך לעבור איסור תורה. הגבלה זו ב"דינא דמלכותא דינא" מותירה את תחולת הדין בעיקר לדיני ממונות (ואף גזל - שאזי אכן חל "דינא דמלכותא דינא").

ב. אין לקיים את דין המלכות, לדעת רוב הפוסקים, כשהוא מחייב להיזקק לערכאות גויים. וכן יש סבורים, שאם דין המלכות מבוסס על דין דתי אחר, בכל מקרה אין לנהוג על-פיו.

ג. דינא דמלכותא תקף רק כשיש לגטימיות לשלטון, ואינו בגדר "ליסטים מזוין" וש"הסכימו עליו בני אותה הארץ, וסמכה דעתן שהוא אדוניהם והם לו עבדים".

ד. יש אומרים, ש"דינא דמלכותא דינא" נאמר רק בענייני מקרקעין או מכס שעניינו רשיון מעבר בקרקע. אולם דעת הרוב לא כן, אלא ש"דינא דמלכותא דינא" שייך בכל תחומי הממונות, ולכולי עלמא קביעות המלכות בענייני כספים כהילך חוקי -דינן דין.

ה. דין המלכות תקף כשהוא עוסק בחקיקה רלוונטית, אולם "נימוסי חכמיהם הקדומים" אינם מחייבים, "שאם לא כן כל דיני ישראל בטלים". למעשה, רוב המקרים שבהם הכירו חז"ל ב"דינא דמלכותא דינא" עסקו בנושאי מסים, הפקעת מקרקעין לצורך הציבור וכן בדיני עונשין.

לעיון נוסף: (שמות מאמרים באתר דעת והקישור אליהם)
פרופ' שמואל שילה / דינא דמלכותא דינא
נחום רקובר / "דינא דמלכותא דינא" וגדריו
גידי פרישטיק / דינא דמלכותא והמנהג הבינלאומי: לקביעת הוגנות דין המלכות

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן





נושאים קרובים באתר דעת
דינא דמלכותא