אנציקלופדיה יהודית דעת - זאב ז'בוטינסקי ;
חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

זאב ז'בוטינסקי

מנהיג ציוני, סופר ונואם מפורסם, ממקימי הגדוד העברי במלחמת העולם הראשונה, ייסד את התנועה הרוויזיוניסטית ותנועת ביתר

זאב ז'בוטינסקי (18 באוקטובר 1880 - 4 באוגוסט 1940), מנהיג ציוני, סופר ונואם מפורסם, ממקימי הגדוד העברי במלחמת העולם הראשונה, מגדולי ההוגים היהודים הליברליים.

נולד באודסה, גדל בבית יהודי לאומי ובילדותו למד מעט עברית, אך בנעוריו התקרב אל הנוער היהודי המתבולל. עוד לפני שסיים אל לימודיו בבית הספר התיכון נתגלו כשרונותיו כעיתונאי, והוא נשלח לברן שבשוויץ ואחר-כך לאיטליה ככתב של עיתונים רוסיים. בשתי הערים הללו למד משפטים, אך רק לאחר שסיים את לימודיו ברוסיה הוסמך. הכתבות ששלח מאיטליה פרסמו את שמו כאחד העיתונאים המזהירים בשפה הרוסית. בתקופה מאוחרת יותר ערך עיתונים ביידיש, ברוסית ובעברית.

בשנת 1903, לאחר פרעות קישינב, הצטרף לתנועה הציונית, ועד מהרה התפרסם כנואם מחונן וכמנהיג רוחני של הנוער המשכיל. באותן שנים שקד על לימוד עברית. בימי הפוגרומים ארגן ז'בוטינסקי יחידות להגנה עצמית בקהילות ונלחם על זכויות המיעוט היהודי ברוסיה.

בימי מלחמת העולם הראשונה הגה את הרעיון של יצירת "לגיון יהודי" בצבא הבריטי, לשם מלחמה בתורכים בארץ ישראל. יחד עם יוסף טרומפלדור ייסד את גדוד נהגי הפרדות, שבו שרתו כמה מאות יהודים, ברובם נתינים רוסים שגורשו מארץ ישראל ומצאו מקלט במצרים. לאחר פירוק הגדוד, נסע ז'בוטינסקי ללונדון והמשיך במאמציו להקים גדודים יהודים של ממש בתוך הצבא הבריטי, שישלחו לחזית ארץ ישראל. רק בשנת 1917 הסכימה הממשלה הבריטית להקים שלושה גדודים יהודיים. ז'בוטינסקי עצמו השתתף בלחימה בעמק הירדן בשנת 1918, קיבל עיטור כבוד וצוין לשבח.

ז'בוטינסקי נבחר לאסיפת הנבחרים הראשונה בארץ ישראל, ובשנת 1921 נבחר להנהלה הציונית העולמית. בשנת 1923 פרש ז'בוטינסקי מן ההנהלה עקב חילוקי דעות שהיו לו עם חיים וייצמן, ויסד את התנועה הרוויזיוניסטית, וכעבור זמן מה את תנועת הנוער בית"ר, ששמה הוא ראשי התיבות של "ברית יוסף טרומפלדור". הוא תבע להכריז כי מטרתה של הציונות היא הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל שבשתי גדות הירדן.

בשנת 1929 יצא ז'בוטינסקי מן הארץ לקונגרס הציוני הששה-עשר. לאחר הקונגרס לא הירשו לו השלטונות הבריטים לחזור ארצה, ומאז ועד יום מותו לא ביקר עוד בארץ, לה הקדיש את חייו.
אחד ממאמריו הנודעים ביותר הוא המאמר "יא, ברעכען!", שפורסם בבטאון התנועה הרוויזיוניסטית, "היינט". גרסה עברית, "כן, לשבור!", הופיעה בעמוד הראשון של "חזית העם"' מ-2 בדצמבר 1932. במאמר זה יצא ז'בוטינסקי בחריפות נגד ההסתדרות הכללית, ולמעשה נגד העבודה המאורגנת בארץ ישראל.

נפטר בכ"ט תמוז ת"ש, 4 באוגוסט 1940 במחנה קיץ של בית"ר בארצות הברית, וביקש בצוואתו שעצמותיו יועלו ארצה בפקודת ממשלת המדינה העברית שתקום. דוד בן גוריון שזכר ונטר לז'בוטניסקי את העימותים ביניהם, סרב להוציא פקודה זו. מי שקיים בקשה זו היה לוי אשכול. זאב ואשתו, יוהנה, נטמנו בהר הרצל בירושלים בכ"ט תמוז תשכ"ד (4 ביולי 1964).

ז'בוטינסקי היה איש ברוך כשרונות, שהצטיין בין היתר בתחום הספרות, הן כסופר והן כמתרגם. הוא ידע שפות רבות (ומהלכת אנקדוטה שהוא למד את שפע השפות מתרגומי המקרא). בין ספריו הנודעים הרומן "שמשון", על הדמות המרתקת מספר שופטים. תרגומו הנודע ביותר הוא לשירו של אדגאר אלן פו "העורב".

לעיון נוסף: (שמות מאמרים באתר דעת והקישור אליהם)
יום הזיכרון לזאב ז'בוטינסקי - יום חשבון הנפש / מנחם בגין
שש שנים למותו של זאב ז'בוטינסקי נושא התקווה - נושא הרעיון / מנחם בגין


מקור הערך: ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


הערות לערך:
שם המעיר: זאב ברטוב ירושלים
הערה: זבוטינסקי זאב היה מגן ירושלים ונעצר ע'י הבריטים עקב אירגון הגנה ירושלמית נגד הפורעים הערבים שיצאו לחסל את הישוב היהודי באותם ימים.הוא יצא נגד שילטון האנגלים שעזרו לערבים להתפרע ולתקוף יהודים ושום כך נעצר ע'י השילטון הבריטי ונידון למאסר ממושך. ראה ספר ההגנה חלק ב'.

מקור ההערה: ספר ההגנה .
לעיון נוסף:


שם המעיר: מיכה רב
הערה: מאמרו של ז'בוטינסקי, "קיר הברזל", שומר על האקטואליות שלו גם בימים אלו וחשוב לציין זאת.


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן




זאב ז'בוטינסקי

נושאים קרובים באתר דעת
זבוטינסקי