לדף ראשי

מצוות עשה (סי' צ"ז פ' תרומה) שהכוהנים יסדירו לחם הפנים ולבונה זכה לפני ה' בכל שבת, שנאמר ונתת על השולחן לחם פנים לפני תמיד.
ונקרא לחם הפנים מפני שפנים היו להן (מנחות צ"ו),
או מפני שהיו מונחות בקודש פנימה (הכתב והקבלה פרשת אמור).

עשיית לחם הפנים
לחם הפנים נעשה מקמח סולת 12 חלות, כל חלה משני עשרונים, ובס"ה 24 עשרונים.
לחם הפנים נלוש אחד אחד, נותנים אותם בדפוס, ואופים אותם שתים שתים בדפוס בתנור.

אופן עשיית החלות היה לדברי רבי חנינא כמין תיבה פרוצה, היינו בשוליים רחב ודפנות זקופים בצד הארוך ופתוח למעלה כמו ח' מהופך.

ור' יוחנן אומר כמין ספינה רוקדת, שהיו דפני החלות משופעים צרים מלמטה והולכים ומתחברים למעלה כמו השוליים של הספינה.
אורך החלות עשרה טפחים, ורוחבן חמישה טפחים, וקרנותיהם שבע אצבעות (שם צ"ו.).
ועובין של הדפנות טפח (פסחים ל"ז).

הכהן היה עורך את לחם הפנים ביום השבת.

טעם מצוות לחם הפנים
הרמב"ם אמר כי עניין לחם הפנים לא נתבאר לו, ולא יכול לעמוד על טעמו ונימוקו (מורה ח"ג פל"ב).
בעל העקדה (שער כ"ח ומ"ט), והרלב"ג (פ' תרומה) והרמ"א בספרו תורת העולה (ח"א פכ"ב) מצאו רמזים בלחם הפנים.




הערות לערך:
שם המעיר: זאב הורביץ
הערה: יש להוסיף כי לחם הפנים נשאר שבוע על השולחן, ונשאר חם וטרי (לח, לא יבש).
המילה לחם מורכבת מהמילה לח + חם (עפ"י בן יהוידע).
כמו כן נקרא גם חל"ה = חם, לח, הבל, על שום ההבל שיצא ממנו לאחר שהורד מהשולחן (ביום התשיעי לאפייתו) והכוהנים הראו לעם את הנס שלחם ע"י שראו את ההבל היוצא מלחם הפנים.
מקור ההערה: בן יהוידע

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן