חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

שלמה אלקבץ, לכה דודי

שלמה בן משה הלוי אלקבץ, משורר ומקובל; נולד בתחילת המאה הט"ו וחי בשאלוניקי ואנדרינופול ואח"כ בצפת, בזמן ר"י קארו. נראה שמת בערך בשנת 1580 ונקבר בצפת.

אלקבץ חבר שירים ופיוטים והאר"י בחר בהם מפני שנכתבו ע"ד האמת ומאס בשירי גבירול ובן עזרא. ביותר נודע הפיוט "לכה דודי לקראת כלה פני שבת נקבלה", שכתב על מה שאמרו בשבת קי"ט: ר' חנינא מעטף וקאי אפניא דמעלי שבתא ואמר: בואו ונצא לקראת שבת מלכה. חיבר פירושים למגילת אסתר, שיה"ש ומגילת רות.

רבי שלמה בן משה אלקבץ, היה ממגורשי ספרד. נולד בשנת רס"ה (1505) בערך, כנראה בסלוניקי. בשנת 1517 השתלטה תורכיה על מצרים ועל ארץ ישראל וכך היתה הארץ לחלק מממלכת תורכיה, ויהודים מכל רחבי הממלכה התורכית הרחבה יכלו לעלות ולהתיישב בארץ ישראל. ר' שלמה גדל והתחנך והתחתן בסלוניקי.

אלקבץ היה תלמיד ר' יוסף טאיטאצק ורבו וגיסו של המקובל הרמ"ק (קורדובירו) שהזכירו כמה פעמים בספרו "פרדס רמונים" ועוד. היו לו תלמידים באנדרינופול ולהם חבר פירוש על ההגדה. גם חבר "ברית הלוי", אשר כרת ברית עם חכמי אנדרינופול בעת שהיה בדעתו ליסע לא"י להיות לאות בינו ובינם.

ר' צבי הירש קאדנאווער ב"קב הישר" פ' פ"ו כתב עליו שמרוב חכמתו נתקנאו בו שונאי ישראל וארב עליו ישמעאל אחד והרגו וקברו בגן שלו אצל אילן תאנה והתאנה חנטה פגיה לפני זמנה. ויתמהו כל יושבי העיר ויגידו למלך והוא בקש לדעת פשר הדבר מבעל האילן ולאחרונה הודה שהרג את ר' שלמה אלקבץ, ומאותו היום התחיל האילן לעשות פירות לפני זמנו. ויצו המלך לתלות את הרוצח. ההגדה הזאת הביא בעל "שלשלת הקבלה" על ר' שלמה בן גבירול, וכנראה החליף שלמה בשלמה.

בעל השל"ה מעיד כי הופיעה רוח הקודש על אלקבץ והיה מתחבר עם "בת'' רבנו בית יוסף, ומעתיק מכתב שבו מספר אלקבץ את התחברותו עם החסיד (ר"י קארו) ועם עוד חברים בליל שבועות ואז החליטו לנדד שינת מעיניהם כל אותו הלילה ולסדר התקונים ע"ד האמת, ושמעו הקול המדבר בפי החסיד (הבת קול של "המגיד"). ועשו כן בליל המחרת ותקנו תקנות בעניין חצות ואבלות לחורבן הבית בערב ת"ב (של"ה מס' שבועות ק"פ: דפוס אמשטרדם).

אחר נישואיו גמר בדעתו לעלות לארץ ישראל, שראה בה מקור הקדושה. לפני עלייתו לארץ ישראל שהה בעיר אדריאנופול ושם התידד עם רבי יוסף קארו. בהתייחס לתקופה זו מביא המחבר בספר השל"ה (חלק ראשון, מסכת שבועות, פרק "נר מצוה")
"מעשה שאירע קרוב לזמננו והועתק מכתב המקובל הר"ר שלמה הלוי אלקבץ שהיה מתחבר בביתו של רבנו "בית יוסף" והופיע עליו רוח הקודש. וזה נוסח הכתוב..."
בהמשך מובאים דברי רבי שלמה אלקבץ המספר כיצד ישב עם רבו, ר' יוסף קארו, בליל שבועות ועסק עמו בתורת הסוד "וראו שניהם מראות אלקים" ובאותה שעה קיבל עליו ר' שלמה אלקבץ לערוך מדי שנה בשנה תיקון ליל שבועות.

בארץ ישראל התיישב ר' שלמה אלקבץ בצפת. שם התרכז סביבו חוג תלמידים ששקדו על לימוד חכמת הקבלה ובהם רבי משה קורדובירו (שנשא לאשה את אחותו של ר' שלמה). ר' שלמה אלקבץ נפטר בצפת בין השנים של"ה-של"ז (1555-1557). בין חיבוריו: ספר "מנות הלוי" על מגילת אסתר, "אילת אהבים" על שיר השירים, "שרש ישי" על מגילת רות, "ברית הלוי" על הגדה של פסח ועוד ספרים הרבה.

שירו "לכה דודי" נתחבר בשנת ש"ח (1548) בערך.

הפיוט מבוסס על דברי הגמרא במסכת שבת (דף קי"ט).
ר' חנינא מעטף וקאי אפניא דמעלי שבתא ואמר בואו ונצא לקראת שבת המלכה.
ר' ינאי לביש מאני מעלי שבתא ואמר בואי כלה בואי כלה.
ולפי שבזמניהם היה בית הכנסת בשדה, הכינו עצמם לצאת לקראת שבת, אמר הפייטן "לקראת שבת לכו ונלכה".
בעל יוסיף אומץ (סי' תקפ"ה) אומר:
"סדר קבלת שבת שנוהגים פה מחדשים מקרוב באו", כי לפנים קבל כל אחד את השבת לעצמו לפני תפילת מנחה. ולכן נהגו גם עתה כי החזן שאומר "לכו נרננה" ו"לכה דודי" עומד על הבימה ולא לפני התיבה, מפני שהוא מנהג חדש.
ר' משה ן' מכיר, שחי באותו הזמן, והיה ריש מתיבתא בעין זיתון סמוך לצפת, כותב בספרו סדר היום (דפוס ויניציא דף מ"ג ע"א):

ומנהגנו כשאנו הולכים לקבל שבת, לומר אלו המזמורים:
לכו נרננה לה' וגו',
שירו לה' שיר חדש וכו'
ה' מלך ירגזו עמים וכו'
הבו לה' בני אלים וכו'.

ואח"כ נאמר פזמון א' או ב' ואלו הם:
לכה דודי לקראת כלה
פני שבת נקבלה,
זכור ושמור בדיבור אחד
נתן לנו המלך המיוחד,
ה' אחד ושמו אחד
לשם ולתפארת ולתהילה,
לכה דודי וכו',
קדושת שבת הנחלתנו
ועל הר סיני קרבתנו,
בתורה ומצוות עטרתנו,
וקראתנו עם סגולה.
לכה דודי וכו',
נודה לך אלוהינו
כי ממצרים הוצאתנו,
ומבית עבדים פדיתנו,
בכוח ידך הגדולה.
לכה דודי וכו'.
בתוך ים סוף הדרכתנו,
ובנפול אויב שמחתנו,
חיים וחסד עשית עמנו,
להעבירנו במצולה.
לכה דודי וכו',
אתה אלוהי האלוהים
ומי כמוך באלים,
משפיל גאים המגדילים
ומרים אביון לגדולה.
לכה דודי וכו',
בואי בשלום עטרת בעלה
וגם בשמחה ובצהלה,
תוך אמוני עם סגולה,
בואי כלה בואי כלה,
בואי לשלום שבת מלכתא וכו'.
ויש מי שאומר ז' פעמים בואי כלה שעולים כמנין שכינה, ומתפלל שלא תזוז שכינתו מעלינו ומעל עמו ישראל. ואע"פ שאין אנו כדאים הוא שוכן בתוכנו וכו'. ואח"כ יבוא לבית הכנסת להתפלל ערבית, עכ"ל.

בזמן אמירת לכה דודי פונים לעבר מערב, וזאת על פי מנהג המקובלים בצפת, שהיו יוצאים לקבל שבת בשדה. הפניה למערב היא לראות את השקיעה, שהיא מביאה את השבת.

נוסח הפיוט:
לְכָה דודִי לִקְרַאת כַּלָּה
פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה

שָׁמור וְזָכור בְּדִבּוּר אֶחָד
הִשְׁמִיעָנוּ אל הַמְיֻחָד
ה' אֶחָד וּשְׁמו אֶחָד
לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּהּ

לִקְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה
כִּי הִיא מְקור הַבְּרָכָה
מֵראשׁ מִקֶּדֶם נְסוּכָה
סוף מַעֲשֶּׁה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּהּ

מִקְדַּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה
קוּמִי צְאִי מִתּוךְ הַהֲפֵכָה
רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא
וְהוּא יַחֲמול עָלַיִךְ חֶמְלָּהּ

הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי
לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי
עַל יַד בֶּן יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי
קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאלָּהּ

הִתְעורְרִי הִתְעורְרִי
כִּי בָא אורֵךְ קוּמִי אורִי
עוּרִי עוּרִי שִׁיר דַּבֵּרִי
כְּבוד ה' עָלַיִךְ נִגְלָּהּ

לא תֵבושִׁי וְלא תִכָּלְמִי
מַה תִּשְׁתּוחֲחִי וּמַה תֶּהֱמִי
בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּי
וְנִבְנְתָה עִיר עַל תלָּהּ

וְהָיוּ לִמְשִׁסָּה שׁאסָיִךְ
וְרָחֲקוּ כָּל מְבַלְּעָיִךְ
יָשִּׁישּׁ עָלַיִךְ אֱלהָיִךְ
כִּמְשּׁושּׁ חָתָן עַל כַּלָּה

יָמִין וּשְּׁמאל תִּפְרוצִי
וְאֶת ה' תַּעֲרִיצִי
עַל יַד אִישׁ בֶּן פַּרְצִי
וְנִשְּׁמְחָה וְנָגִילָה

בּואִי בְשָׁלום עֲטֶרֶת בַּעְלָהּ
גַּם בְּשִּׁמְחָה וּבְצָהֳלָה
תּוךְ אֱמוּנֵי עַם סְגֻלָּה
בּואִי כַלָּה בּואִי כַלָּה
לְכָה דודִי לִקְרַאת כַּלָּה
פְּנֵי שַׁבָּת נְקַבְּלָה


מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
לכה דודי - רבי שלמה הלוי אלקבץ - עיונים ב"לכה דודי" / יעקב בזק
לכה דודי לרבי שלמה אלקבץ / נעמי הולין
ניגונים וזמירות לשבת / מ. ש. גשורי


מקור הערך: מעובד על פי אוצר דינים ומנהגים לא"י איזנשטיין

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן