אנציקלופדיה יהודית דעת - מומחה ;
חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

מומחה

אדם בעל ידע רב במקצועו

איש בעל ידע רב במקצועו, שראוי לסמוך עליו.

דין מומחה במשפט העברי
מתוך פסק דין של השופט משה דרורי בבית המשפט המחוזי בירושלים /ברע 775/03

22. נקודת המוצא של ההלכה והמשפט העברי ביחס למהימנותו של עד מומחה היא זו: חזקה על המומחה כי הוא נאמן וחוות דעתו נכונה, וזאת על סמך ההנחה שאותו מומחה רוצה לשמור על שמו הטוב ועל אמינותו המקצועית. המינוח המקובל בספרות ההלכתית הוא "אומן לא מרע אומנותיה", ובתרגום: אומן (= מומחה) לא פוגע במומחיותו.

23. כלל זה חל בתחומי הלכה שונים ומגוונים, הן ביחסים שבין אדם לחבירו והן במומחים שיש לחוות דעתם השלכה על מצוות שבין אדם למקום. נדגים:

על פי ההלכה היהודית ציצית כשרה רק אם נעשתה על ידי יהודי לשם מצוות ציצית. מה הדין כאשר הקונה אינו יודע מי עשה את הציצית והמידע היחיד על כך מקורו בדברי המוכר? בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן כ, סעיף א, נאמר: "הלוקח טלית מצוייצת מישראל, או מתגר א"י (=סוחר שאינו יהודי), ואומר שלקחן מישראל נאמן - כשר, דכיון דתגר הוא, חזקה שלקחה מישראל, דלא מרע נפשיה. אבל אם לקח מא"י שאינו תגר - פסולה."

ומסביר המגן אברהם (ר' אברהם אבלי הלוי גומבינר, שחי במאה ה-17 בפולין), מדוע כאשר המוכר הוא סוחר (תגר) ניתן להאמין לו, ואילו כאשר המוכר אינו סוחר אין להאמין לו, כאמור בסיפא של אותו סעיף בשולחן ערוך: "תגר בשאר סחורות - נאמן, דאם יימצא בדאי בדבר אחד שוב לא יאמינוהו בדבר אחר [ב"י] ועב"י סי' קי"ד ס"ה דגם בשאר איסורים סמכינן אתגר היכא דאיכא קפידא טובא במלתא" (שם, ס"ק א).

כלל זה מבסס המגן אברהם על סמך הגמרא במסכת חולין, דף צג,עמוד ב, בה נאמר "שנאמנין הטבחין (=שוחטים) בגיד הנשה ובחלב".

מכוח כלל זה קבע רבה של ארץ ישראל, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, לפני 70 שנה (ביום כ"ט תמוז תרצ"ד), כי ניתן לסמוך על משגיח כשרות, מן הטעם "שאומן לא מרע אומנותיה, דמאחר שיש כאן עניין פרנסה י"ל דמירתת (=שפוחד)" (שו"ת דעת כהן, סימן סא).

תשובות נוספות שניתנו בתקופתנו מבססות את האמון בסוחרי מוצרי מזון כי הצהרתם שאותו מוצר כשר, על אותו כלל של "אומן לא מרע אומנותיה" (ראה, למשל, שו"ת חלקת יעקב, יורה דעה, סימן לא, שחובר על ידי ר' מרדכי יעקב ברייש, ששימש כרב בפולין ובשוויץ עד לפטירתו בשנת תשל"ז; שו"ת יביע אומר, מאת הרב עובדיה יוסף, חלק ז, סימן ג).

24. כלל הלכתי זה של "אומן לא מרע אומנותיה" יושם ביחס לנאמנות הניתנת לרופאים, אשר חוות דעתם משמשת בסיס לפסיקות הלכתיות בתחומים רבים. קצר המצע מהשתרע, ואין כאן המקום לפרט את מכלול הנושאים בהם נותנת ההלכה משקל ונאמנות לדברי הרופאים. חומר הלכתי רב מובא בספרו של אברהם סופר אברהם, רב ורופא (פרופ' לרפואה בבית חולים שערי צדק בירושלים), בספריו נשמת אדם - הלכות חולים רופאים ורפואה, אשר כתובים על בסיס השולחן ערוך, לחלקיו, כאשר המחבר מביא את אותם סימנים בשולחן ערוך הקשורים לתחום הרפואי ומתחתם מציג הוא את עמדת חכמי ההלכה, כולל חכמי דורנו, בסוגיות אלה.

נסתפק בכמה דוגמאות בתחומים שונים, אשר המשותף להם הוא המעמד החשוב אשר ניתן לרופאים לצורך פסיקת הדין, הלכה למעשה.

בחלק יורה דעה, סימן קנד, א (עמוד מב) מביא המחבר את דברי הרב שלמה זלמן אוירבך: "נראה שבית חולים ציבורי, כיוון שדואג וחרד לשם טוב וגם יש פיקוח של הרבה אנשים, מסתבר דלא מרע נפשייהו". מכוח הנחה זו נפסק שמותר להתאשפז גם בבית חולים שאינו של יהודים, על אף שניתן, לכאורה, להסיק אחרת מדבריו הכלליים של השולחן ערוך, יורה דעה, סימן קנד, סעיף א.

יש לקבל את קביעת הרופאים כי מעוברת נמצאת במצב מסוכן המצדיק הפלה (חלק חושן משפט, סימן תכה, א, 6, עמודים רכד-רכה).

היתר לשאת אישה שניה, על אף חרם דרבנו גרשום, ניתן לבסס על חוות דעת רופאים כי האישה הראשונה נשתטית (חלק אבן העזר, סימן א, ב, עמוד כ).

קביעת הרופאים כי האישה במצב רפואי מסוכן, היא אמינה דיה לצורך הכרעה הלכתית כי ניתן להשתמש באמצעי מניעה (חלק אבן העזר, סימן ה, יג (2) ח, עמוד סז והילך).

מהימנות רופאים מתקבלת לצורך הכרעה הלכתית כי הנקה מסוכנת ליילוד (חלק יורה דעה, סימן יג, א, ו, עמוד עט-פב).

פסיקות הלכתיות ביחס לדם נידה ניתן לבסס על דברי רופאים, אשר הם נאמנים (חלק יורה דעה, סימן קפז, ג, ה, עמוד פא-פה).

קביעה הלכתית כי יילוד הוא בר חיות או "טריפה", לעניין קיום טקס פדיון הבן, ניתן לבסס על דברי רופאים, שחוות דעתם נאמנת (חלק יורה דעה, סימן שה, ג, עמוד קצד-קצז).

חכמי ההלכה סומכים על הרופאים לעניין הקביעה כי מחלתו של פלוני היא בגדר פיקוח נפש, שלצורך הטיפול במחלתו ניתן לחלל את השבת (חלק אורח חיים, סימן שכח, לא, עמוד קפה-קפו).

גם פסיקה הלכתית כי חולה נחשב כמסוכן, אשר מותר להאכילו ביום הכיפורים, מבוססת על קביעתם של הרופאים, שחוות דעתם נאמנת (חלק אורח חיים, סימן תריח, ג, עמוד שיא).

נושאים שיש בהם צורך במומחה:
א) תכלת אין נקחית אלא מן המומחה (מנחות מ"ב:)
ב) תפילין נקנים מן המומחה (שם).
ג) ספרי תורה אין נקנים אלא מן המומחה (שם ע"פ גרסת הרי"ף).
ד) מלמד צריך להיות מומחה (שם סי' רמ"ה י"ז).
ה) מוהל צריך להיות מומחה (לבוש הל' מילה בשם מהרי"ל).
ו) דיינים צריכים להיות מומחים ובקיאים ומדקדקים בהוראה (ש"ע חו"מ סי' ס"ח א').
ז) הפרת נדרים ע"י חכם מומחה יחיד (יו"ד סי' ר"כ א').
ח) נידוי וחרם מתירים ביחיד מומחה (שם סי' של"ד כ"ד).
ט) רוב הרגילים אצל שחיטה מומחים הם (חולין ג').
י) כל שאינו בקי בטיב גיטין וקדושין אל יהא לו עסק עימהן (קדושין י"ג.).
י"א) מדידת תחומי העיר אלפים אמה נעשית רק בידי מומחה (ערובין נ"ח:).
י"ב) אין יוצאים בקמיע בשבת אם הקמע אינו מן המומחה (שבת ס').

מקור הערך: מעובד על פי אוצר דינים ומנהגים לא"י איזנשטיין

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן





נושאים קרובים באתר דעת
מומחה