חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

מזוזה

מגילת קלף הקבועה בפתח הבית

קלף ששמים על פתח הבית. בקלף כתובות פרשות מן התורה: פרשת "שמע" ופרשת "והיה אם שמוע".

מגילה של קלף שכותבים עליה שתי פרשיות שבתורה, וקובעים אותה על מזוזת הבית:
שמע ישראל (דברים ו')
והיה אם שמוע (שם י"א),
הרמב"ם מנה עשרה תנאים לחיוב מזוזה:
א) שיהיה בבית רווח של ארבע אמות על ארבע אמות;
ב) שתי מזוזות בפתח;
ג) משקוף על הפתח;
ד) תקרה על הבית;
ה) דלתות בפתח;
ו) השער או הפתח יהיה גבוה לכה"פ עשרה טפחים;
ז) הבית יהיה לצורך חול ולא לצורך קודש;
ח) הבית יהיה עשוי לדירת אדם;
ט) שתהא דירת כבוד ולא בית הכסא או בית המרחץ;
י) שתהא דירת קבע ולא דירת ארעי כמו סוכה (רמב"ם מזוזה פ"ו).

מזוזה היא חובת האדם ולא חובת הבית, ולכן השוכר בית בחו"ל חייב לקבוע מזוזה רק אם גר שם 30 יום, והשוכר בית בא"י חייב לקבוע מזוזה מיד.
השוכר בית וקבע שם מזוזה לא יקחנו עמו בצאתו משם. אבל אם שכר בית מגוי או משכיר לגוי - נוטלה ויוצא (ש"ע יו"ד סי' רצ"א).

מאידך, אם קנה בית והמזוזות בו כשרות, אין צריך להחליפן.

הדר בפונדק אינו חייב במזוזה.
סוכת חג פטורה ממזוזה כי אינה עשויה לדירת קבע.

מקום קביעת המזוזה
משנה תורה לרמב"ם הלכות מזוזה פרק ו:
יא. בית שיש לו פתחים הרבה- אף על פי שאינו רגיל לצאת ולבוא אלא בפתח אחד מהן, חייב לעשות מזוזה בכל פתח ופתח. פתח קטן שבין בית ועלייה, חייב במזוזה; חדר שבבית, אפילו חדר בחדר - חייב לעשות מזוזה על שער החדר הפנימי, ועל שער החדר החיצון, ועל שער הבית: שכולן עשויין לדירה, וקבועין.

שולחן ערוך יורה דעה רפו:
יז. אם יש בבית הרבה פתחים פתוחים לחצר או לרשות הרבים, ונעשו כולם לכניסת ויציאת בני הבית, כולם חייבים. אפילו נתמעטו הדיורים, שאין רגילין עתה לצאת ולבוא אלא באחד מהם.
יח. בית שיש לו פתחים הרבה, אף על פי שאינו רגיל לצאת ולבוא אלא באחת מהם, חייב לעשות מזוזה בכל פתח ופתח. הגה: הואיל ונעשו לכניסה ויציאה.

קובעים המזוזה כנגד ימין הנכנס שהוא דרך כניסתו.

קובעים המזוזה בתוך חלל של פתח, בטפח הסמוך לחוץ, בתחילת שליש העליון של גובה הפתח, במרחק טפח מהמשקוף.

נוהגים לקבוע את המזוזה באלכסון, משום שרש"י ז"ל סבר שתהיה עומדת זקופה,
ורבנו תם סבר שתהא שוכבת, ועושים חציה עומדת וחציה שוכבת, לצאת ידי שניהם (מנהגי מהרי"ל הל' מזוזה),
והגר"א פסק כרש"י שתהא זקופה (יו"ד סי' רפ"ט פתחי תשובה).
כתיבה המזוזה
כותבים על המזוזה שתי הפרשיות שמע והיה אם שמוע על קלף אחד ובשרטוט כס"ת, ועושה לה רווח מלמטה ומלמעלה כמו חצי ציפורן, ורווח בין פרשת "שמע" ל"והיה", ותגין על אותיות שעטנ"ז ג"ץ.
רמב"ם כתב:
כשכופלים המזוזה גוללין מסוף השיטה לתחילתה עד שתמצא כשיפתח הקורא לקרות יקרא מראש השיטה לסופה, ואחר שגוללה מניחה בשפופרת של קנה או של דבר אחר וקובעה בצד הפתח.

השל"ה כתב:
מה טוב ומה נעים לשום הקנה שבו המזוזה תוך כלי של זכוכית שלם העשוי כמו קנה שאז אותיות שד"י מאירים דרך כלי זכוכית וכו', ולא יגע במזוזה עצמה.

מנהג האשכנזים לקבוע המזוזה באלכסון ויהיה ראש המזוזה "שמע" לצד פנים הפתח ושיטה אחרונה לצד חוץ. ואותם הנוהגים כרש"י שהמזוזה זקופה יכונו שיהא "שמע" דהיינו סוף גלילה לצד חוץ (ס' השל"ה דף קי"ג ע"ב),
מנהג אשכנזים לגלול המזוזה באורכה משמאל לימין ולקבוע אותה באלכסון.

השמות מאחורי המזוזה
כתוב בזוהר פ' ואתחנן שצריך לכתוב שם "שדי" מבחוץ כנגד תיבת והיה מבפנים, ושיהיה נראה בגובתא דקניא, כי שדי ר"ת שומר דלתות ישראל (בחיי פ' ואתחנן).

ונמצא הוי"ה מבפנים ושדי מבחוץ, ע"ש הפסוק יושב בסתר עליון בצל שדי יתלונן. ומזוזה בגימטריא אדני (מטעמים 71).

גם כותבים מבחוץ מלמטה השמות כוזו במוכסז כוזו (הרא"ש להלכות מזוזה סי' יח), ורומזים על הויה אלוהינו הויה, כי האותיות מתחלפות על האותיות הקודמות להן (כוזו),
כ' במקום י',
ו' במקום ה',
ז' במקום ו',
ו' במקום ה' וכו'.
אבל אין כותבים שמות אחרות מחוץ למזוזה, ואם כתב המזוזה פסולה (עי' רמב"ם מזוזה פ"ה ד', ועי' מחזור ויטרי עמ' 649).
לפני קביעת המזוזה מברך: בא"י אמ"ה אקב"ו לקבוע מזוזה.
מזוזת היחיד נבדקת שתי פעמים בשמיטה, ומזוזת הרבים שתי פעמים ביובל.

מזוזה שנפסלה צריכה גניזה, כי אסור לתקנה: במזוזה ובתפילין צריכים לכתוב את הפרשיות כסדרן, ואם יתקן אות, תהיה הכתיבה שלא כסדר.
מזוזות המודפסות על נייר-קלף פסולות, והמוכרים אותן מרמים את הבריות.

טעם המצווה
המזוזה על הפתח, כמו מצוות ציצית היא להזכיר את מציאות השם:בכל זמן שיכנס ויצא יפגע במזוזה ויזכור חובותיו.
אמרו חכמים הראשונים:
כל מי שיש לו: תפילין בראשו ובזרועו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו - מוחזק הוא שלא יחטא, שהרי יש לו מזכירים רבים, והן הן המלאכים שמצילים אותו מלחטוא שנאמר חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם (רמב"ם סוף הלכות מזוזה).

נוהגים להניח את היד על המזוזה כאשר יוצאים ובאים לבית, ואומרים: ה' ישמור צאתי ובואי מעתה ועד עולם (מהרי"ל, יו"ד סי' רפ"ה ב' בהגה),
ויש נוהגים לנשק המזוזה בכניסה וביציאה (עי' ירושלמי ברכות פ"ט, שאילתות סי' קמ"ה, כלבו סי' צ', מקורי המנהגים סי' יו"ד).

מצוות מזוזה באגדות חז"ל
א. אונקלוס הגר
עבודה זרה י"א, א
אונקלוס בר קלונימוס התגייר.
שלח הקיסר גונדא (פלוגה) של רומאים אחריו, משָכם בכתובים והתגיירו אף הם.
חזר ושלח אחריו גונדא אחרת של רומאים, אמר אליהם (הקיסר):
לא תאמרו לו כלום.
כשתפסוהו והלכו להם, אמר להם (אונקלוס):
אומר לכם דבר של סתם (לא מדברי תורה):
ניפור (תואר של בעל שררה) נושא אבוקה לאפיפיור,
אפיפיור לדוכס,
דוכס להגמון,
הגמון למלך -
מלך, כלום נושא אבוקה לפני שאר בני אדם?
אמרו לו: לא.
אמר להם: הקדוש ברוך הוא נושא אבוקה לפני בני ישראל,
שנאמר (שמות י"ג, כא): "וד' הולך לפניהם יומם ולילה". התגיירו כולם.
חזר ושלח אחריו גונדא אחרת.
אמר להם: לא תסיחו עמו כלל!
כשתפסוהו והלכו להם, ראה את המזוזה שמונחת על הפתח.
הניח ידו עליה וחייך.
אמרו לו: מפני מה אתה מחייך?
אמר להם: מנהגו של עולם, מלך יושב מבפנים ועבדיו משמרים אותו מבחוץ,
ואילו הקדוש-ברוך-הוא, עבדיו מבפנים והוא משמרם מבחוץ,
שנאמר (תהלים, קכ"א, ח): "ד' ישמור צאתך ובואך מעתה ועל עולם".
התגיירו, ושוב לא שלח אחריו.

ב. המזוזה שומרת
ירושלמי פאה י"א, ה
ארטבן (מלך הפרסים, ידידו של רב) שלח לרבנו (לרב) מרגלית יקרה.
אמר לו: שלח לי דבר טוב כמותה.
שלח לו מזוזה.
שלח ואמר לו: אני שלחתי לך דבר שאין לו שומא (=ערך)
ואתה שולח לי דבר השווה פולד (מטבע קטן) אחד.
אמר לו: חפציי וחפציך לא ישוו בה,
ולא עוד אלא שאתה שלחת לי דבר שאני צריך לשמור אותו,
ואני שלחתי לך דבר שאתה ישן והוא שומר אותך,
שנאמר (משלי י', כב): "בהתהלכך תנחה אותך, בשכבך תשמור עליך".

ג. אין דרכם של ישראל לגור בבית שאין בו מזוזה
רות רבה, ב'
"ותאמר רות: אל תפגעי בי לעזבך, לשוב מאחרייך"
(רות א', טז) -
מכל מקום דעתי להתגייר, אלא מוטב על ידך ולא על ידי אחרת.
כיוון ששמעה נעמי כך, התחילה מסדרת לה הלכות גרים.
אמרה לה: בתי, אין דרכן של בנות ישראל לילך לבתי תיאטראות ולבתי קרקסאות של עובדי כוכבים.
אמרה לה: "אל אשר תלכי אלך".
אמרה לה: אין דרכם של ישראל לגור בבית שאין בו מזוזה.
אמרה לה: "ובאשר תליני אלין".
"עמך עמי" - אלו עונשים ואזהרות, "ואלוהייך אלוהיי" - אלו שאר מצוות...


מנהגים הקשורים למזוזה, מתוך הספר "אוצר טעמי המנהגים" מאת שמואל פנחס גלברד

תמונה הקשורה לנושא (קישור לאתר דעת):
תמונה של מזוזה מעוצבת

מקור הערך: מעובד על פי אוצר דינים ומנהגים לא"י איזנשטיין

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן